"משהב"ט נהג בחוסר תום-לב מול מפתחי פתרון למנהרות"

גודל איום המנהרות מעזה שהתגלה במהלך מבצע "צוק איתן" הפתיע את מדינת ישראל וגבה מחיר כבד. בימים האחרונים אף עלו קריאות להקים ועדת חקירה שתבדוק כיצד חפר החמאס מאות קילומטרים של מנהרות מתחת לאף של ממשלת ישראל וצה"ל.

סדר הגודל של הבעיה הפתיע, אבל איום המנהרות אינו חדש, וישראל עוסקת בו מזה שנים. איום המנהרות התעורר כבר בשלהי קיץ 2001, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, בעת שמערכת הביטחון כולה הייתה מעורבת בלחימה בשטחי הגדה. בתוך אותן מנהרות הוברחו אמצעי לחימה ומחבלים בניסיון לפגוע במוצבים, בלוחמי צה"ל ובאזרחי מדינת ישראל כולה.

על רקע זה פיתחו באותה תקופה אנשי העסקים והיזמים אמיר רחמני, משה רוטשילד והאחים דורון וישראל אלתר, מכשור שהם האמינו שיש בכוחו להביא לפתרון בעיית המנהרות. הפתרון היה מבוסס על שיפור ושדרוג של כלי מסוים (שאסור לפרט את מהותו ודרך פעולתו - ח' מ').

היזמים פנו אז לבכירי מערכת הביטחון, שעמם הייתה להם היכרות מוקדמת, כדי לשכנעם לקבל את הפתרון המוצע. ואולם, המיזם לא הבשיל לכדי ביצוע, וב-2010 היזמים הגישו תביעה נגד משרד הביטחון, בטענה לשורת מחדלים בהתנהלות מולם.

לדבריהם, סודות מסחריים שהם הפקידו בידי המדינה הועברו לצדדים שלישיים, והמדינה הפרה הבטחות לרכוש מהם את הכלי ללא מכרז וכספקים בלעדיים. לאור רגישות הנושא התיק התנהל בדלתיים סגורות.

אתמול (א') קיבלה שופטת המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, את תביעת היזמים באופן חלקי מאוד. השופטת פסקה כי על המדינה ומשרד הביטחון לשלם ליזמים פיצוי בסך 50 אלף דולר בגין השלב שבו השקיעו כספים בפרויקט טרם שהתקבלה החלטה מקצועית בעניין, וכן הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

בית המשפט קבע כי התובעות זכאיות לפיצויי הסתמכות ממשרד הביטחון "בשל התנהלות שלא בדרך מקובלת ובתום-לב בשלב המכרז".

עם זאת, השופטת דחתה את החלק הארי של טענות היזמים. היא דחתה את הטענות בדבר הפרת סודות מסחריים של היזמים על-ידי המדינה ואת הטענות בדבר התחייבות לרכוש את שירותיהם ללא מכרז.

משלחת לארה"ב

"רחמני ד.א.מ עבודות עפר" היא חברה קבלנית לעבודות עפר בבעלות אמיר רחמני, העובדת מזה שנים רבות עם מערכת הביטחון. "פב טק (2003)" היא חברה בבעלות משה רוטשילד והאחים דורון וישראל אלתר.

הפתרון שהגו שתי החברות לבעיית המנהרות הוצג לראשונה לפני גורמי מערכת הביטחון ביולי 2001, אז פגש דורון אלתר באירוע חברתי את סגן הרמטכ"ל דאז ושר הביטחון כיום, משה (בוגי) יעלון, שהפנה אותו לאלוף פיקוד דרום דאז, אל"מ דורון אלמוג.

הפתרון הוצג בשנית בשנת 2003, בין היתר לפני קצין ההנדסה של פיקוד דרום באותה עת, אל"מ מוטי אלמוז (דובר צה"ל כיום). ואולם, אלמוז סבר כי הפתרון המוצע אינו מתאים, שכן אין בו כדי להתמודד עם הצורך במניעת חפירת מנהרות חדשות.

ב-2004 שוב הוצג הפתרון בפגישה, שבה נכחו תא"ל גיא צור, אל"מ אלמוז, ומחליפו בתפקיד קצין ההנדסה של פיקוד דרום, אל"מ איתן יצחקי. ואולם, נציגי הצבא הביעו בפני היזמים את העדפתם הברורה לפתרון אחר, ובשל כך לא היה המשך לאפיק זה של מגעים מצד היזמים עם מערכת הביטחון.

במהלך 2004 היזמים המשיכו בניסיונותיהם לשכנע את מערכת הביטחון לקבל את הפתרון המוצע, ונערכה פגישה נוספת עם גורמים נוספים ממשרד הביטחון.

באותה עת חלה תפנית בעמדת משרד הביטחון, ונציגיו ראו את הפתרון המוצע באור חיובי. לאור זאת, הוחלט על יציאת משלחת מערכת הביטחון לאתר שבו היה מצוי הכלי בטקסס ארה"ב, וזאת על מנת לראות את הכלי בזמן עבודתו.

פסק הדין חושף, בין היתר, כי כשהגיעו לטקסס, נוכחו נציגי משרד הביטחון לדעת שהכלי מפורק, ולא ניתן לבחון את טיבו ודרך פעולתו.

חשיפת סודות מסחריים

לגרסת התובעות, לאחר חזרת המשלחת מארה"ב, ניסו היזמים להמשיך ולקדם את ההתקשרות עם מערכת הביטחון לשם מימוש פתרונם הוצע, ואולם, למרות דחיפות העניינים באותה עת, דחו נציגי מערכת הביטחון את היזמים ב"לך ושוב".

לפי הטענה, בסופו של דבר זומנו האחים אלתר לפגישה אצל סמנכ"ל משרד הביטחון, ויקטור בר-גיל, שבה נאמר להם כי המשרד קיבל הצעה מתחרה של קבלן, שיכול להביא את הכלי מספרד.

לטענת התובעות, עצם העלאת הטענה העידה כי משרד הביטחון הפר את התחייבותו לסודיות כלפי היזמים.

בסופו של דבר, לבקשת משרד הביטחון, הגישו היזמים הצעת מחיר מפורטת ופורמלית לעבודות הנדרשות. לטענת היזמים, משרד הביטחון התחייב להתקשר איתם כ"ספק יחיד".

בסוף דצמבר 2004 הורו סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון כי יש לפרסם מכרז לביצוע הפתרון לבעיית המנהרות. התובעות השתתפו במכרז עם חברות נוספות והפסידו לחברת "פולדמיר בניין", שהגישה את ההצעה הזולה ביותר לביצוע העבודות.

ואולם, בסופו של דבר הסתבר כי החברה הזוכה אינה יכולה לעמוד במשימה בלוח הזמנים שנקבע במכרז, והוא הוקפא. פתרון לבעיית המנהרות, למרבה הצער, לא נמצא - ואת תוצאות הכישלון חווינו בחודש האחרון.

לגרסת התובעות, בפרסום המכרז הפרה המדינה את התחייבותה להתקשר עם היזמים כספק יחיד. כמו כן, נטען כי במסגרת המכרז, שבו נדרשו המציעים להדגים את ביצוע הפתרון באמצעות הכלי שהציעו היזמים, נחשפו סודות מסחריים של היזמים, שאותם הפקידו בידי מערכת הביטחון.

עוד טענו היזמים כי גם לאחר שהתבררו תוצאות המכרז, הבהירו להם גורמי מערכת הביטחון כי ההתקשרות עמם תצא אל הפועל, וכי עליהם לדאוג לכך שהכלי יהיה זמין לעבודה.

התנהלות בעייתית

השופטת דחתה את עיקר טענות היזמים, לפיהן הייתה התחייבות של משרד הביטחון להתקשר עמם כספק יחיד או להתקשר איתם ללא מכרז. כמו כן היא דחתה את הטענה להפרת סוד מסחרי מצד המדינה.

עם זאת, כאמור, השופטת קבעה כי היזמים זכאים לפיצויי הסתמכות ממשרד הביטחון, "בשל התנהלות שלא בדרך מקובלת ובתום-לב בשלב המכרז". לדבריה, "יש לקבל את גרסת היזמים באשר למצגים שהוצגו להם בשלב פרסום המכרז".

בית המשפט קבע כי נציגי משרד הביטחון וצה"ל לא הקפידו לנהוג בדרך מקובלת ובהגינות כלפי התובעות ולא פרשו בפניהן את מלוא הסיכונים שהן נוטלות, כפי שהיה עליהם לעשות. זאת, למרות שבשלב זה היה ידוע למשרד הביטחון היטב כי בד-בבד עם פרסום המכרז הוחלט גם על רכישת כלי אחר, וכי על מנת לעמוד בתנאי הסף של המכרז, יהיה על התובעות להוציא הוצאות משמעותיות בעבור רכישת הכלי. בכך, נקבע, הפרו נציגי משרד הביטחון את החובות המוטלות עליהם בשלב הטרום-חוזי, וביתר שאת בהיותם פועלים בשם המדינה.

השופטת קבעה כי משרד הביטחון התנהל באופן בעייתי, בכך שהוציא משלחת לבדיקת הכלי בארה"ב, שהיה מפורק בעצת שהמשלחת הגיעה.

עוד נקבע כי "באופן תמוה, נציגי המשלחת כלל לא זכו לצפות בעבודת הכלי בעת ביקורם בארה"ב, ובפועל נצפו ונבחנו כלים מדגם קטן יותר, שכן הכלי - לשמו יצאה המשלחת לארה"ב - טרם הורכב לעבודה פעילה".

לדברי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, "למותר לציין את הבעייתיות בהתנהלות שביציאת משלחת רשמית מטעם משרד הביטחון לארה"ב במימון משלם המסים, כשהמטרה הברורה לנגד עיניה היא בחינת יכולות עבודה של כלי המיועד לפתרון בעיה ביטחונית ראשונה במעלה, שאינה מונה בין חבריה נציג ממחלקת אמל"ח ולא פחות חשוב מכך - כלל אינה בוחנת את יכולות הכלי, שלשמו התכנסה ונסעה לחו"ל".

לאור ההתנהלות הבעייתית של מערכת הביטחון, הורתה השופטת על העברת פסק הדין המלא למבקר מערכת הביטחון ולמבקר המדינה.