יוסף שפירא / צלם: איל יצהר
3 שבועות לאחר שנחשף כי הנהלת משרד הבריאות החליטה לחזור בה מכוונתה לבטל עשרות מינויים פיקטיביים בבתי החולים הממשלתיים, כפי שהתגלו בתחקיר "גלובס" מחודש אפריל, במשרד מבקר המדינה מאותתים כי הם בודקים את הפרשה, וכי אין בכוונתם להתיישר עם מה שנראה כמו העלמת עין מכוונת.
אנשי המבקר פנו למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, ודרשו לדעת מה בדיוק עשה המשרד בכל הזמן שחלף, תוך רמיזה לאי-שביעות-רצון מדרך התנהלות המשרד.
במקביל, בודק מבקר המדינה פרשה נוספת שעלתה בתחקיר אחר של "גלובס" בדבר הנפוטיזם בבתי החולים הממשלתיים (ראו בהמשך).
במסגרת פרשת המינויים הפיקטיביים התברר כי בתי החולים אסף הרופא, תל-השומר, רמב"ם וברזילי העניקו בעבר תואר של "מנהל יחידה" לרופאים בכירים, מבלי שהוקמה יחידה כזו על-ידי משרד הבריאות וללא הליך מכרזי כנדרש מצד נציבות שירות המדינה.
המינויים האלה נעשו ללא תוספת שכר בצדם, כל זאת כדי לאפשר לאותם רופאים להיכלל ברשימות המומחים של ביטוחי הבריאות, ובכך לשפר משמעותית את פוטנציאל ההכנסה שלהם מפרקטיקה פרטית.
באסף הרופא לבדו התבצעו 20 מינויים כאלה, ואחד מהם נועד להיטיב עם חתנו של מנהל בית החולים, ד"ר דוידזון.
בתל-השומר הפסיקו את הפרקטיקה הזאת באופן יזום, לאחר שאחד הרופאים שקיבל מינוי כזה איים בתביעה ודרש בעת פרישתו תשלום רטרואקטיבי על השנים שבהן שימש כמנהל יחידה ללא השכר של מנהל יחידה.
זה למעשה היה אחד החששות הגדולים של נציבות שירות המדינה ושל היועצים המשפטיים במשרד הבריאות, אבל היה גם חשש נוסף: תביעה פרטנית או ייצוגית מצד מטופלים, בגין לא פחות מהונאה - הצגת הרופא כמנהל יחידה אף שאינו כזה בפועל.
לאחר פרסום התחקיר באפריל האחרון הורתה נציבות שירות המדינה לבטל לאלתר את המינויים הפיקטיביים. גם מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, דרש ממנהלי בתי החולים לערוף מיפוי של כלל המינויים ולבטלם בהתאם.
התגובה הרשמית של המשרד, כפי שנמסרה אז לעיתון, הייתה חד-משמעית: "מינוי רופא למנהל יחידה כמוהו כהקמת יחידה, ועל כן מינוי כזה ללא אישור המשרד מהווה עבירה על סעיף 24 לפקודת בריאות העם".
אלא שהנהלת המשרד הנוכחית בראשות פרופ' ארנון אפק החליטה "להכיל" את התופעה, ולא לבטל מינויים שכבר נעשו - זאת למרות החשיפה לתביעות ואף על-פי שהדבר הוגדר על-ידם כעבירה על החוק רק לפני מספר חודשים.
קרובים קרובים
כאמור, משרד מבקר המדינה הודיע למנכ"ל משרד הבריאות כי אנשיו בודקים גם את פרשת העסקת המקורבים בבתי החולים הממשלתיים אסף הרופא, רמב"ם ותל-השומר.
במשרד המבקר הזכירו בין היתר את אור שני, בנו של נשיא תאגיד הבריאות בתל-השומר ולשעבר מנכ"ל בית החולים פרופ' מוטי שני, המועסק כסגן מנהל תפעול בבית החולים (באמצעות התאגיד) ונחשב למועמד של הנהלת בית החולים לתפקיד מנהל התפעול והמשק. כן הוזכרה גם בתו של מנכ"ל רמב"ם, רפי ביאר, שמתמחה בבית החולים ואף זכתה במלגה "לטיפוח מצוינות אקדמית".
במשרד המבקר הזכירו חשיפה נוספת של "גלובס": בתו של מנכ"ל אסף הרופא ד"ר בני דוידזון מועסקת כמנהלת קניון "אסף סנטר" (הקניון מופעל במודל BOT על-ידי זכיין פרטי למשך 25 שנים - ש.נ), ובעלה ד"ר קובי סתיו שמשמש כאמור כמנהל יחידה שמעולם לא אושרה בביה"ח על-ידי משרד הבריאות.
שרת הבריאות יעל גרמן נשאלה בשבוע שעבר על-ידי העיתונאית קרן נויבך (קול ישראל) על אופי העסקתם של כל האחרונים, וגרמן השיבה: "למרבית ההאשמות האלה יש תשובות מאוד טובות. חלק מהן ודאי יגיעו לבירור יותר נוקב".
ואכן, במשרד מבקר המדינה מתכוונים לעשות את מה שבמשרד הבריאות לא עשו עד כה: לפתוח בבירור נוקב של סוגיית העסקת קרובי המשפחה.
במשרד המבקר אישרו את דבר הבדיקה בשני הנושאים השונים והבהירו כי "בהתאם לתשובות שתתקבלנה, ישקול משרד מבקר המדינה את המשך צעדיו".