הגנבת וגם ייצגת? עו"ד שגנב מלקוחותיו יוכל להמשיך לעבוד

עורך דין שהורשע על-ידי בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין בגניבת מאות אלפי שקלים מלקוחותיו, יוכל להמשיך ולעבוד כעורך דין ולייצג לקוחות, בשל העובדה שבית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה התעכב בכתיבת פסק דינו במשך יותר משנתיים - כך קבע לאחרונה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד, בקבלו את בקשת עורך הדין המורשע, חסאן בסטוני מחיפה, לעיכוב ביצוע השעייתו מהמקצוע, שאמורה הייתה להיכנס לתוקף בשבוע הבא. זאת, עד להכרעה בערעורו על הרשעתו לבית המשפט המחוזי.

עו"ד בסטוני הורשע, במסגרת פסקי הדין של הערכאות המשמעתיות של לשכת עורכי הדין, בעבירות של שליחת יד בכספי פיקדון, עיכוב כספי לקוח שלא כדין, אי-המצאת דין וחשבון על מצב חשבונו של לקוח, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח ותשלום עבור הוצאות לקוח.

עניינה של הפרשה בהתקשרות של בסטוני עם לקוח, שבמסגרתו הם הגיעו לפשרה בתיק אזרחי, במסגרתה שולם ללקוח 1.75 מיליון שקל. בסטוני החתים את הלקוח על 3 הסכמי שכר-טרחה, וטען כי היה על הלקוח לשלם לו סכומים נוספים בשל ייצוג בהליך פלילי. לפיכך, בסטוני נטל לידיו 1.2 מיליון שקל מתוך הסכום שקיבל לקוחו, עיכב בידיו 300 אלף שקל נוספים והעביר לידי הלקוח 250 אלף שקל בלבד.

בשנת 2008 הגיש הלקוח תביעה אזרחית נגד בסטוני, בדרישה להחזרת הסכומים ולפיצוי בגין עוגמת-נפש. במסגרת פסק הדין שניתן באותה תביעה, חויב בסטוני להחזיר ללקוח יותר ממיליון שקל.

בהמשך הוגשה נגד בסטוני קובלנה לבית הדין המשמעתי האזורי של לשכת עורכי הדין, שכללה את העבירות החמורות, בהן הורשע בסופו של יום, ונגזר עליו עונש השעיה של 30 חודשים מהמקצוע.

גזר הדין אושר בפסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה, שקבע כי תקופת ההשעיה בפועל תחל ב-1 בספטמבר 2014.

בסטוני לא השלים עם ההחלטות ועירער עליהן לבית המשפט המחוזי בירושלים. בערעורו טען בסטוני לפגיעה מהותית ביותר בזכויותיו ובכללי הצדק הטבעיים; בנוסף, הוא חלק על הקביעות העובדתיות ובמידת-מה גם על אלה המשפטיות של הערכאות שדנו בעניינו, שהתעלמו, לשיטתו, מסתירות רבות ושהיו רצופות בטעויות; כמו כן עירער בסטוני על חומרת העונש שנגזר עליו.

בנוסף, בסטוני הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע עונש ההשעיה עד ההכרעה בערעור על עצם הרשעתו. "עיון בפסקי הדין של בתי הדין המשמעתיים מעלה כי ההכרעה בעניינו של בסטוני התבססה בעיקרו של דבר על חוסר האמון שרחשה לו הערכאה הדיונית, ששבה והדגישה כי גרסאותיו אינן הגיוניות, וכי אין היא מאמינה בטענות שהעלה", קבע השופט וינוגרד.

לדברי השופט, בית הדין המשמעתי האזורי ציין כי מסמך ההתחשבנות, עליו ביסס בסטוני חלק לא מבוטל מטיעוניו, נערך בכתב-יד השונה מכתב היד ביתר המסמכים, אינו כולל חתימות, ועל פני הדברים נראה כי הוא נוצר במועד מאוחר רק לצורך ההתדיינות בבית הדין המשמעתי. "קביעות אלה מייחסות לבסטוני התנהלות שלא ניתן אלא לכנותה, בלשון המעטה, כמדאיגה ביותר", כתב וינוגרד.

השהיה בטיפול

עוד כתב השופט כי נראה שסיכויי הערעור אינם טובים במיוחד, "ודי אם נאמר כי הטענות הדיוניות זכו למענה הנחזה להיות הולם, והטענות האחרות מוסבות כנגד קביעות שבעובדה של בתי הדין המשמעתיים של הלשכה (האזורי והארצי - ח' מ'), שלא בנקל תתערב בהם ערכאת הערעור (המחוזי), ועל אחת כמה וכמה ערכאת ערעור בגלגול שלישי (לאחר שבית הדין המשמעתי הארצי כבר דן בערעור הראשון - ח' מ')".

למרות כל האמור, ולמרות שהכלל בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין משמעתי הוא שגזר הדין לא יעוכב בשל הגשת הערעור, החליט השופט להיעתר לבקשת בסטוני לעיכוב ביצוע עונשו - ומסיבה אחת: השתהות בית הדין הארצי המשמעתי של הלשכה בכתיבת פסק הדין בעניינו.

"על אף כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להורות על עיכוב ביצוע כניסת תקופת ההשעיה לפועל, וזאת מסיבה אחת ויחידה הנעוצה בדרך בה התנהלו ההליכים בפני בית הדין המשמעתי הארצי", כתב וינוגרד.

שופט המחוזי ציין כי הסיכומים בעניינו של בסטוני נשמעו ב-6 ביוני 2012, ואילו פסק הדין ניתן למעלה משנתיים לאחר מכן. "דומה, אפוא, שהלשכה לא סברה כי קיימת דחיפות רבה בהכרעה בעניינו של בסטוני, וזאת על אף שבמהלך כל אותה תקופה המשיך לשמש כעורך דין פעיל", כתב השופט.

לראשונה: בית הדין המשמעתי איפשר לצד שאינו מעורב לעיין בתיק

המקרה של עו"ד בסטוני הוא הראשון שבו בית הדין הארצי המשמעתי של לשכת עורכי הדין מאפשר לצד שלישי שאיננו קשור לתיק בית הדין, לעיין בו. מדובר בעו"ד אלי סגל מקריית שמונה, שפנה לאחרונה לבית הדין וביקש לעיין בתיק המשמעתי של עו"ד בסטוני. עו"ד סגל טען בפני בית הדין הארצי המשמעתי כי העיון בתיקים נחוץ לו לצורך תמיכה בעמדתו, לפיה יש הכרח לשנות את פניהם של בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.

בין היתר התבסס עו"ד סגל בפנייתו על מאמרים בנושא של ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה במכללה למנהל ומומחית לאתיקה של עורכי דין. עו"ד בסטוני התנגד למסירת תיקיו לעיונו של סגל, בטענה כי עלול להיגרם לו נזק כבד, וכי לא מדובר בפסק דין חלוט (סופי), בשל העובדה שהוא הגיש עליו ערעור למחוזי.

אב בית הדין המשמעתי, עו"ד יעל פנקס, דחתה את טענותיו של עו"ד סטוני ואיפשר לעו"ד סגל לעיין בתיק המשמעתי. "האם זכותו של עו"ד בסטוני כי מידע בעניינו יחסה במתחם ההגנה של חוק הגנת הפרטיות?... במאזן בין זכות המבקש לעיין בתיקים לעומת זכותו של בסטוני למנוע את העברת המידע בעניינו, העלה בסטוני טיעונים באשר לנזקים שעלולים להיגרם לו בגין היענות לבקשה, אולם הוא לא פירט את טענותיו ולא תמך אותן. משלא עשה כן, איני יכולה לקבלם כנימוק לדחיית הבקשה", קבע בית הדין.

לדברי ד"ר זר-גוטמן, מדובר בפעם הראשונה שבה בית הדין המשמעתי מתיר לצד שלישי לעיין בתיק משמעתי של עורך דין. יצוין כי במאמרים של זר-גוטמן, עליהם הסתמך עו"ד סגל בפנייתו לעיין בתיקים, היא תקפה את הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין, שנכנסה לתוקף ב-2010. בין היתר כתבה זר-גוטמן כי יש לאפשר לציבור הרחב לפנות ללשכת עורכי הדין ולקבל תמורת תשלום סמלי מידע על הרשעות משמעתיות של עורך דין.