מה רוקחות חברות הביומד הגדולות?

נוכחותן של שמונה חברות פיתוח תרופות בכנס משקיעי הביומד של חברת קשרי המשקיעים גלברט כהנא, שנערך ביום חמישי האחרון, אפשרה לראות מגמות בסוגיות המטרידות חברות מסוג זה. כך למשל, שאלות של מיקוד לעומת ביזור עברו כחוט השני בין המצגות של החברות. חברות שבעבר דגלו בביזור אופורטוניסטי, כמו רדהיל, מבקשות היום להתמקד יותר, כדי לנצל את הניסיון שצברו בשווקים מסוימים, ואילו פלוריסטם ממשיכה בפיזור בין התוויות, לשם ביזור סיכונים.

כמו כן, כמעט כל החברות מכוונות לעסקאות מסחור עם גורמים מובילים בחו"ל, ומשתדלות ככל האפשר שלא להיכנס לניסויים עצמאיים גדולים, ללא שותף.

עוד שאלה שחוזרת היא האם להקים מפעל עצמאי לפני אישור התרופה לשיווק. נראה כי ככל שהמוצר מורכב יותר, מצפים השותפים הפוטנציאליים לראות מפעל עובד לפני חתימת שת"פ. אך דווקא במקרים החלוציים הללו, הסיכון בבניית מפעל (שלבסוף אולי לא יהיה בו שימוש) הוא גדול יותר. הפתעה משותפת לטובה היא העובדה שחברות פיתוח התרופות המתקדמות ממומנות היטב יחסית, אם בשל כניסת מוסדיים או בשל פעילות מימון מעבר לים.

כן פייט ביופרמה : בחברה ממתינים לתוצאות ניסוי שלב II/III בתרופה CF101 לפסוריאזיס, לאחר סיום מוצלח של ניסוי שלב II בתרופה לדלקת מפרקים שגרונית. המנכ"לית, פרופ' פנינה פישמן, מסבירה כי הגיוני שעסקת מסחור אחת תכלול את שתי התרופות, והמועד הנכון לחתימה עליה הוא לאחר קבלת תוצאות הפסוריאזיס (הצפויות ברבעון הראשון של 2015). ניסוי של החברה במולקולה CF102 לטיפול בסרטן הכבד יחל לקלוט חולים בימים הקרובים. לכן פייט גם חברה בת (82%) בתחום מחלות העיניים, בשם אופת'ליקס (Ophthalix), שנכשלה בניסוי המוביל שלה לפיתוח תרופה למחלת העין היבשה, אולם ממשיכה לנהל ניסוי בגלאוקומה. לאחרונה החליטה כי לא תגיש דוח ביניים בניסוי בגלאוקומה, אלא תפעל לסיום הניסוי ולהצגת התוצאות עד אמצע 2015. פישמן מאמינה כי במקביל ניתן יהיה לשדרג את אופת'ליקס מבורסת ה-OTC ל-NYSE.

אינטק פארמה : מייסד ויו"ר אינטק פארמה, צבי יוסף, הסביר: "לא בא לי היום להציג מצגת". הוא סיפר באופן חופשי כי שתי התרופות המובילות של החברה - לפרקינסון ולהפרעות שינה - מעוררות עניין אצל החברות הגדולות, אך החוליה החסרה מבחינתן הייתה תהליך הייצור. לכן החליטה אינטק פארמה לבנות בעצמה מפעל ייצור בגרמניה, שהושלם לאחרונה.

יוסף ציין, כי "בקרוב נקבל את תשובת ה-FDA" לגבי שתי התרופות (הכוונה אינה לאישור שיווק, כפי שאולי יכול היה להשתמע, אלא לאישור להיכנס לניסוי שלב III בשני התחומים). "תשובה חיובית לגבי כניסה לניסויים הללו אמורה להוביל לעסקה", אומר יוסף. "אני מציע לעקוב אחר הדיווחים של אינטק בשבועות הקרובים". לחברה פעילות חדשה יותר בתחום של שיפור ספיגה של תרופות קשות תמס, שאותה היא רואה כמעניינת אף יותר מפעילותה העצמאית, ואותה היא אמורה להציג באוקטובר בפני מספר חברות גדולות. כמו כן היא מתכננת רישום כפול לבורסה אמריקאית.

ביולייט: לחברה אשכול מוצרים בתחום העיניים, והיא רואה כמוצר המוביל שלה את השתל התוך-עיני המשחרר בהדרגה תרופה לגלאוקומה. תוצאות מניסוי במוצר אמורות להתפרסם ברבעון הראשון של 2015. לדברי המנכ"לית סוזנה נחום-זילברברג, השתל עצמו מעניין את חברות התרופות, הן לתחום הגלאוקומה והן לתחומים אחרים. המוצר הוותיק לניתוח גלאוקומה, i-optimate, ישווק רק בשוקי המזרח הרחוק. "השנה אתם אמורים לראות מאיתנו מכירות משמעותיות", אומרת נחום-זילברברג. זאת לאחר כמה שנים שבהן המוצר משווק.

אסטרטגיה של שיווק במזרח בלבד נוקטת החברה גם לגבי מוצר ותיק מהאשכול השני שלה, אשכול אבחון הסרטן. מדובר בבדיקה לאבחון סרטן צוואר הרחם. "40% ממקרי המוות מסרטן צוואר הרחם מתרחשים בהודו ובסין. תהליך החדירה איטי משתוכנן בהתחלה, אך גם כאן אנחנו אמורים לראות הכנסות משמעותיות". במקביל מפותחות שתי בדיקות, חדשניות ויקרות הרבה יותר, לשוק המערבי. בכוונת החברה לרכוש טכנולוגיה נוספת בקרוב.

רדהיל : החברה מפתחת מגוון תרופות שנרכשו מחברות שנקלעו לקשיים, והוחלט להתמקד בתחום מערכת העיכול והמחלות הדלקתיות. לאחרונה הודיעה החברה על כניסה לניסוי חדש במוצר ותיק, RHB102, שפותח עד כה למניעת בחילות והקאות בחולי סרטן, וגם למניעת דלקת חריפה במערכת העיכול. כמו כן רכשה תרופה לטיפול בסרטן בדרכי העיכול. למרות ריבוי הניסויים הקליניים שלה, היא כרגע אינה מתכננת גיוס גדול, משום שרוב התרופות שלה מיועדות לעבור ניסויים במסלול קצר.

פלוריסטם : פלוריסטם דוגלת דווקא בביזור בין תחומים רבים. "בתחום כה חלוצי, אי אפשר לדעת בדיוק איפה נצליח", אומר המנכ"ל, זמי אברמן. לדבריו, "תאי גזע הם יצורים רגישים. עד היום, בחברות אחרות, תהליכי הייצור לא היו ניתנים לשחזור מדויק, והתאים לא היו מספיק דומים זה לזה, ולכן גם תוצאות הניסויים היו ככה ככה. בתהליך הייצור שלנו (במפעל החברה בחיפה) הצלחנו להגיע לתאים הדומים זה לזה, וזה מה שמוביל לתוצאות משמעותיות".

החברה לא תיכנס לניסויים ללא שותפים, למעט אולי בתחום רעלת הריון, מחלה שאין לה טיפול, ולכן ניתן יהיה לדבריה לאשר את המוצר אחרי ניסוי בעשרות או מאות חולים בלבד, ובתנאי שהתוצאות יהיו מצוינות.

מזור רובוטיקה : אורי הדומי, מנכ"ל חברת מזור, שהייתה אחת המניות הטובות של 2013 אך נפגעה מדוח פחות מוצלח במחצית, גילה כי כמעט לא ביצע שינויים במכשיר של החברה כשהעלה את מחירו מכ-100 אלף דולר לכ-830 אלף דולר בממוצע. השינוי היה שיווקי בעיקר - מטכנולוגיה ש"עוזרת" לרופאים (ונקראת במקור Spineassist), לכזו המאפשרת להם לעשות דברים חדשים (ונקראת רנסאנס).

"אנשי המכירות שלנו עוברים הכשרה שבה אסור להם להציג מצגת, אלא רק לשאול שאלות. זאת משום שכל בית חולים צריך את המערכת מסיבה שונה - אחד לשיווק בית החולים, אחד לקיצור זמן הניתוח, אחד לשיפור התוצאות. כל לקוח קונה את המוצר מסיבה אחרת", מספר הדומי. לדבריו, מ-35 האתרים שבהם מותקנות מכונות מזור שלושה כבר קנו מכונה שנייה, וחמישה הם בתי חולים קטנים, בניגוד לחשש כי רק מספר מצומצם של בתי חולים גדולים ירצו לרכוש מערכת ב-750 אלף דולר.

כמות הניתוחים הממוצעת למכונה היא 18 לרבעון, יותר מן הממוצע הדרוש לבתי החולים כדי לראות החזר על השקעתם (13 ניתוחים). ב-75% מן המקרים יש יותר ממשתמש אחד של המוצר, כך שהופרך גם החשש כי המוצר ייתפס כ"גחמה" של רופא אחד. 30% מההכנסות של החברה הן מציוד מתכלה הנלווה למכונה.

לבסוף ציין הדומי כי החברה אינה מוכרת בשלב זה ללקוחות לא נחמדים. "בחברת מכשור רפואי חדשה תמיד יש הפתעות. אנחנו צריכים לעבוד עם אנשים שמאמינים במה שהם עושים, שתוכם כברם והם קונסטרוקטיביים. כשנמכור לאלפי לקוחות נצטרך להיות פחות סלקטיביים".

איתמר : גלעד גליק, מנכ"ל חברת המכשור הרפואי איתמר מדיקל, סיפר כי הצטרף לחברה משום שהיא כבר עברה את רוב השלבים הדרושים להטמעת מכשיר רפואי בשוק - פיתוח, אישור, השגת אהדת הרופאים - ונותר לה רק שלב השיווק למבטחים ולצרכן סופי.

לדבריו, "חוק ביטוח הבריאות החדש, אובמהקר, עורר הרבה אי-ודאות שמתחילה להיעלם עם יישום החוק. הפחתת האי-ודאות תדחוף קדימה חברות מכשור רפואי, ואנחנו מתחילים כבר לראות יותר הנפקות בתחום הזה, ויותר השקעות".

ביו וויו: אלן שוויבל, מנכ"ל חברת האוטומציה של מערכות אבחון, ביו וויו, אמר כי: "השנה התחלנו בשלב המכירות כתוצאה מההסכם האסטרטגי עם אבוט. אנו צופים גידול במכירת המערכות, והמבחן העיקרי של ההסכם הוא ביכולת שלו לפתוח עבורנו שווקים מחוץ לארה"ב".

אי טי ויו: רונן קויפמן, סמנכ"ל הכספים בחברת אי.טי וויו, אמר כי: "השנה החברה צומחת באופן עקבי מרבעון לרבעון אנו מעריכים שמגמה זו תימשך בעיקר על בסיס העובדה שמוצרינו מאפשרים חיסכון פוטנציאלי במשאבים כלכליים למערכות הבריאות. המוצר שלנו מהווה תחליף מלא וזול יותר מן המוצר הנפוץ ברונכוסקופ. הן חברות מוצרים והן חברות טכנולוגיות גדולות מאוד עשוי לייצר עבורנו גם הזדמנויות עסקיות בעתיד".

סלקט : ד"ר שי ירקוני, מנכ"ל החברה, הבוררת תאי גזע מתוך תמיסת תאים כללית לטובת שימוש בהם בטיפולים מסוגים שונים, טוען כי מטרת החברה היא להפחית לאפס את התמותה בהשתלות מח עצם. "בינתיים אנחנו מצליחים בעכברים, אבל הם לא משלמים טוב", אמר. "אבל 2015 תהיה שנת המפנה, ונראה את זה גם בקליניקה".

החברה, שמוזגה לשלד, הפתיעה בעלייה בשוויה ל-80.4 מיליון דולר, ובגיוס של 20 מיליון שקל.

לדברי ירקוני, החברה יכולה להגיע למכירות עוד לפני ביצוע ניסוי קליני, על-ידי שת"פ עם חברות אחרות.

"אני לא קורא לזה חברת שירות, אם כי זו סמנטיקה, אבל המודל העסקי שלי דומה לזה של אבג'ניקס, שהחלה כיצרנית של נוגדנים עבור חברות אחרות, ולבסוף נמכרה ב-2.4 מיליארד דולר לאמג'ן".

 מדד הביומד