ביקור נדיר במפעל ייחודי שהוא סטארט-אפ קולינרי-חברתי

על דלת אחד החדרים שבמפעל הקטן והלא שגרתי הזה באזור הצ'ק פוסט בחיפה, כתוב "עמדת שקילה ומילוי"; זוהי התחנה הראשונה מבין כמה תחנות אריזה ב"שף בוקס", מיזם קולינרי המייצר ערכות מוכנות להכנת מאפים ביתיים. על המדפים, במגשים המונחים זה על זה, ניצבות כוסות פלסטיק שקופות עם חומרי גלם שונים, שקולים ומדודים על הגרם. גרעיני חמנייה לצד גרעיני דלעת, שקדים מולבנים לצד קוקוס, קמח, סוכר לבן וחום, שומשום ושיבולת שועל. סביב השולחן יושבים אנשים בחלוקים לבנים, עם כובעים וכפפות חד-פעמיים וממלאים צנצנות בקצב שלהם. איש אינו דוחק בהם.

הם שופכים חומר גלם אחד לצנצנת, מהדקים אותו היטב לתחתיתה ומעבירים את הצנצנת לשכן שלידם, שיוצק לתוכה חומר גלם נוסף ומהדקו לזה שמתחתיו וכך הלאה, עד שהצנצנת מתמלאת בחומרים הדרושים לאותו מאפה ונראית מושלמת, שכבות-שכבות של צבעים ומרקמים כמו בקבוקי חול צבעוניים. "זו העמדה שאני מנהלת", אומרת לי מ' במהלך סיור שהיא עורכת לי במקום; קולה חלש אך מלא סיפוק. "התפקיד שלי הוא לכוון להם את המשקל, לעשות להם שקילה ראשונה, להסביר מה לשים לפני מה, איך וכמה. הכול צריך להיות מדויק".

המוצר הוא הבונוס

מה שקורה פה סביב השולחן אינו ברור מאליו כלל. מ' וצוותה מכונים "מתמודדים" - הם מתמודדים עם מגבלה נפשית - והמפעל הוא מפעל שיקומי מוגן. עבודתם במקום מתאפשרת בזכות שיתוף-פעולה בין חברת "שף בוקס" לעמותת "שכולו טוב", ששמה לה למטרה ליצור הזדמנות חברתית שווה עבור אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית ופועלת לקידומם ולהשתלבותם התעסוקתית והחברתית בקהילה.

מ', אישה בשנות ה-50 לחייה, עלתה לישראל ממולדובה בתחילת שנות ה-90, שם הייתה מורה לפסנתר. בארץ עבדה בחברת ביוטכנולוגיה, עד שלקתה בדיכאון קשה, אושפזה בבית חולים ונפלטה ממעגל העבודה. כיום היא מאוזנת תרופתית, מה שמאפשר לה לקום בבוקר ולחיות בכבוד. "העובדה שאנשים פה זקוקים לי, שאני חיונית למישהו, חשובה לי ונותנת לי כוח", היא אומרת. "אני לא רוצה לחזור לעבודה במפעל שבו עובדים אנשים נורמטיביים. הם קשוחים מדי. אני מרגישה חלשה שם. אני לא יכולה להגן על עצמי. פה אני מרגישה מוגנת. ויש לי חברים".

אחת מחברותיה הטובות היא א', אף היא מורה למוזיקה בעברה, מתמודדת שעובדת בעמדת המדבקות. "כאן מדביקים את תווית העוגייה על הצנצנת, את לוגו החברה, ובסוף קושרים את הפפיון שמקשט את הצנצנת", היא אומרת, מדגימה את הפרקטיקה ומזמינה אותי להתנסות. "את לוקחת את הסרט ומלפפת אותו סביב המכסה; מוודאת שהחוטים שווים ושהקצה לא בורח, קושרת את זה חזק-חזק, כמו שקושרים נעליים, ואז הופכת את הקשר, ככה... זה לא מסובך". בתחנות האחרות - הן מחולקות לפי רמת התפקוד של המתמודדים ובכל אחת מהן נעשית פעולה פשוטה אחת; לא כל אחד יכול לעשות כל דבר - גוזרים סרטים, חותכים גומיות, מכינים מארזים לראש השנה, והכול בעדינות, שכן כל טלטול של הצנצנת עלול לערבב את המרכיבים המסודרים בה בקפידה ולפגוע במראה היפה שלה.

איש אינו מאיץ פה בעובדים לעבוד מהר יותר או טוב יותר. התייעלות, לשם שינוי, היא לא ערך מערכי שיתוף-הפעולה. "אם נצטרך להדביק את הביקושים, נפתח עוד מפעל או קו ייצור נוסף, כמו שהעמותה עשתה בנתניה, ולא נבקש מהעובדים לעבוד יותר קשה, בתנאי לחץ", אומר ספי ויינברג, הבעלים של שף בוקס. "מה שחשוב פה זה השיקום. הבונוס הוא המוצר".

מגבלות מולידות יצירתיות

הרעיון של ויינברג, איש פרסום בעברו, להכניס מאפים לצנצנת, נולד ממצוקה אישית שלו ושל שותפו למיזם בתחילת הדרך, אביחי אליאסי. "יום בהיר אחד הוזמנו לחנוכת בית ואמרנו, 'יאללה, נעשה עוגה בשביל הצחוקים. גם נצא מלכים וגם נצא בזול'", הוא מספר. "מכיוון שלא אפינו בחיים, חיפשנו מתכונים באינטרנט, חשבנו שזה יהיה קל. אבל כשקראנו אותם, לא הבנו מה רוצים מאיתנו: נפחים, משקלים, המרות, התפחות, גרידת שורש זנגוויל... היינו חסרי אונים. חשבנו: איזה כיף היה אילו הייתה איזו ערכה בצנצנת של עוגה או עוגיות, שכל מה שצריך זה לשפוך את המרכיבים, לערבב ולאפות. ומכיוון שלא הייתה כזאת, החלטנו לנסות לייצר אחת כזו".

הם ישבו על האינטרנט עד שמצאו מתכון לעוגיות שוקולד צ'יפס שיתאים לקונספט, הלכו לסופר עם 600 שקלים, קנו צנצנות ומצרכים, והחלו בניסיונות, עד שלבסוף היו להם מאה צנצנות, "מעוטרות במלמלות שקנינו בנחלת בנימין", הוא צוחק. הם ניסו את מזלם בט"ו באב, בדוכן ששכרו בדיזנגוף סנטר. המטרה הייתה בסך-הכול לעשות קצת דמי כיס. "הנחנו את הצנצנות על הדוכן ואנשים שאלו מה זה. הסברנו להם והם נתנו לנו כסף. לא האמנו שזה קורה. בתוך שעה וחצי כל הסחורה חוסלה, ואנחנו עמדנו שם המומים, מצטערים ששכרנו דוכן ליומיים, כי ביום השני כבר לא היה לנו מה למכור.

"החלטנו להתפצל. אביחי יכין מארזים כל הלילה ואני אלך לישון כדי שאוכל למכור אותם למחרת. כשגם הנאגלה השנייה חוסלה, הבנו שיש לנו ביד משהו גדול ממה שחשבנו תחילה".

כך נולד שף בוקס, סטארט-אפ קולינרי חברתי. בכל צנצנת ישנם כל המרכיבים הדרושים להכנת המאפה (מתוק או מלוח, ללא חומרים משמרים/ מייצבים/ צבעי מאכל) וכל שנותר לעשות הוא לשפוך את מרכיביה לקערה, להוסיף ביצה או חמאה, לערבב ולאפות. כיום, זה שנתיים, כשהם מלווים בקונדיטורית מיכל מיכאלי שמפתחת עבורם את המתכונים, מספקת שף בוקס תעסוקה שיקומית לכ-180 מתמודדים, עם 14 מתכונים שונים (ובהם עוגיות דגנים, עוגיות צ'אי, עוגיות שחיתות, עוגיות דבש, עוגיות משמש ועוד) ועם כמה מוצרים בפיתוח - כולם סביב הקונספט של "בייק איט איזי". "אנחנו לא מייצרים עוגיות", הוא אומר, "אנחנו מייצרים הזמנה להכנת עוגיות. הרעיון של שף בוקס הוא לקחת את רגעי הקסם האלה של האפייה ולהפוך אותם לחוויה מקרבת בין אנשים: הורים וילדים, סבתא ונכדים, זוג אוהבים".

- מיהו קהל היעד של המוצר?

"בהתחלה חשבנו שהוא אנשים שלא יודעים לאפות, אנשים כמונו, שיש להם טוסטר רווקים בבית. תוך כדי פיתוח גילינו שיש פה משהו שכיף לקבל כמתנה. מעטים קונים את זה כי הם לא יודעים לאפות".

- ואיך אתם מחליטים על תמהיל העוגיות?

"לא כל עוגייה יכולה להיארז לצנצנת. יש קריטריונים. זה חייב להיות מתכון טעים ואיכותי, וגם שייראה טוב בצנצנת. הנראות כאן - הצבעוניות - מאוד חשובה (אי-אפשר שכל הצנצנת תהיה סוכר וקמח), והיא דורשת הרבה חשיבה ומשחק עם חומרי הגלם. איך משיגים את הגוונים שרוצים, איך מסדרים את החומרים נכון בשכבות, הרי לא כל חומר יכול לשבת על כל חומר, יש חוקיות, כוח כבידה, וכל החלטה כזאת משפיעה גם על הטעם וגם על פריכות העוגייה. המגבלות האלה מולידות פתרונות יצירתיים שמולידים מתכונים יצירתיים".

בראש השנה תגיע הפעילות של שף בוקס לשיא, עם מארז יפהפה של 4 צנצנות, שיתוף-פעולה פורה עם 4 שפים בכירים: ישראל אהרוני (עוגיות ג'ינג'ר מסוכר וקליפות הדרים), שי-לי ליפא (עוגיות מקמח מלא עם הפתעות), חיים כהן (עוגיות שוקולד-ווסאבי) וגיל חובב (עוגיות שוקולד צ'יפס רכות). השפים עשו זאת בהתנדבות, וחלק מהכנסות המארז יועברו ל-4 עמותות שונות, לבחירתם. "כולם נרתמו לפרויקט עם כל הלב", אומר ויינברג, ומציין בהקשר זה גם את המאיירת אנה אביגד, שאיירה בכישרון רב את המארז החגיגי. "זה עסק חברתי, וכנראה יש בזה משהו מדבק. תענוג להיות חלק מזה".

את מארז השפים לראש השנה ניתן לרכוש ב-149 שקלים בדף הפייסבוק chef box - bake it easy

מתכונים

דובשניות

חומרים (לכ-36 עוגיות): 2 ושלושת-רבעי כוסות (330 גרם) קמח, 2 כפיות אבקת אפייה, 1 כפית קינמון טחון, קורט ג'ינג'ר טחון, רבע כפית מלח, 1 ביצה, שלושת-רבעי כוס שמן, חצי כוס דבש, 1 כפית תמצית וניל. אופציה (ניתן להוסיף למסה היבשה): שקדים/אגוזים שבורים, תמרים, תאנים, שומשום או גרנולה.

הכנה: בקערה מערבבים את כל החומרים היבשים. בקערה נוספת מערבבים ביצה, שמן, דבש ותמצית וניל עד לקבלת מסה אחידה. מאחדים את שתי המסות ומערבבים היטב. יוצרים כדורים קטנים ומעט שטוחים, ומניחים אותם על תבנית מרופדת בנייר אפייה (בשלב זה אפשר לגלגל אותם בסוכר חום, אבל לא חייבים). מכניסים לתנור שחומם מראש ל-170 מעלות למשך 11 דקות, או עד שהעוגיות משחימות מעט. מוציאים מהתנור בעודן רכות ומצננים.

* מתכון של "שף בוקס"

עוגת מזל

חומרים (ל-3-4 תבניות אינגליש קייק): 1 כוס קמח לבן, חצי כוס סוכר חום, 100 גרם שקדים, 100 גרם אגוזי לוז, 100 גרם אגוזי פקאן או מלך, 20 שזיפים מיובשים מגולענים, 20 משמשים מיובשים, 12 תאנים מיובשות (ללא העוקצים הקשים), חצי כוס קליפות תפוזים מסוכרות, חצי כוס חמוציות לא מסוכרות, חצי כוס צימוקים, 3 ביצים.

הכנה: מערבבים היטב את כל החומרים בקערה לתערובת דמוית בטון. מרפדים תבניות בנייר אפייה ודוחסים בהן היטב את תערובת העוגה; מקפידים שלא יישארו בעוגות חורים. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כ-50 דקות, עד שהעוגות משחימות ומתייצבות. מוציאים ומעבירים למקרר. להגשה, פורסים פרוסות בעובי חצי סנטימטר.

* מתכון של גיל חובב עבור "שף בוקס"