המרכז הלוגיסטי של תנובה בבאר טוביה / צילום: רפי קוץ
אם צריך להמר, אז למרות חילוקי הדעות, עסקת מכירת השליטה בתנובה לתאגיד ברייט פוד תגיע לקו הסיום. חילוקי הדעות הכספיים קרוב לוודאי יסתיימו בפשרה, וקרן אייפקס תצטרך להשלים עם תמורה נמוכה יותר למניותיה מכפי שקיוותה לקבל.
מנכ"לית אייפקס, זהבית כהן, מציגה אמנם קו קשוח במשא-ומתן, אבל כהן בחורה חכמה, וקשה להאמין שהיא תיפול לניתוח לא נכון של המצב.
נכון שלאייפקס שמורה תמיד אופציית ההנפקה, אבל זו אופציה שלא מגלמת בתוכה אפשרות לממש את ההשקעה בטווח קצר, כפי שיקרה אם השליטה בחברה תימכר לברייט פוד.
בואו נחזור רק כמה חודשים אחורה: שווי החברה שנקבע בין הצדדים - 8.6 מיליארד שקל - היכה בתדהמה לא מעט גורמים בשוק ההון, שהטילו ספק רב ביכולת של אייפקס לקבל מחיר גבוה כל-כך על המניות של תנובה.
הספק לא הוטל בכדי. אייפקס גיששה אחר קונה פוטנציאלי לתנובה עוד הרבה לפני שנחתה עליה ההזדמנות למכור את תנובה לסינים.
לאורך השנים היו חילוקי דעות בנוגע לשווי של תנובה, אבל כשהחברה עוברת מיד פרטית אחת לאחרת, השווי של תנובה על הנייר לא רלוונטי. השווי האמיתי הוא המחיר שהרוכש מוכן לשלם על החברה.
מבחינה זו, הנחישות של הסינים והאסטרטגיה הגלובלית שלהם, המונחית על-ידי הרצון לשלוט במשאבים בעולם, שיחקה לידיה של אייפקס, שחתמה על העסקה לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל.
שאלת המפתח היא מה גרם לבכירי ברייט פוד לקפוץ פתאום ולדרוש הפחתה במחיר העסקה. באותה מידה אפשר לשאול מה מנע מברייט פוד לבקש הפחתה במחיר העסקה עוד קודם לכן, ברגע שממשלת ישראל הטילה פיקוח מחירים על הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה - פיקוח שגם מביא לפגיעה ישירה בתוצאות הכספיות וגם מבהיר שהרגולציה בישראל עלולה לפגוע בתנובה עוד יותר.
ייתכן כי הסינים הבינו שאין לאייפקס קונה אחר במחיר הזה, ואם אין קונה אחר, מדוע לא לנסות להוריד מחיר?
לא מן הנמנע גם כי ביצועיה של תנובה במחצית הראשונה של השנה וגם הירידה במכירות שספג שוק המזון בחודשים יולי-אוגוסט השנה הבהירו להם שהעסק קצת יותר תנודתי. תנובה רשמה במחצית ירידה במכירות, שנבעה לא רק ממוצרי החלב אלא גם ממכירות הבקר והביצים. הרווחים נחתכו.
חברת מבטח שמיר מדווחת אמנם על ביצועיה הכספיים של תנובה לבורסה, אך מדובר בדיווח כללי בלבד שקשה ביותר להסיק ממנו מסקנות על פעילותה של תנובה בתחומים השונים. ברייט פוד קיבלה לידיה דוח כספי מפורט הרבה יותר, שעשוי להמחיש בצורה חדה את השפעת פיקוח המחירים על הרווחים של תנובה, השפעה שאינה ידועה לציבור הרחב.
לא מן הנמנע גם כי ברייט פוד גילתה לאורך הזמן עוד כמה נתונים בבדיקת הנאותות, דבר שמתרחש חדשות לבקרים ברכישת חברות.
ברייט פוד רוצה את תנובה, אבל אם אפשר במחיר נמוך יותר, אז למה לא?