נפש בנפש / צילום: ששון תירם
אומדן התרומה נטו למשק המקומי של עולים חדשים שבאו לישראל במסגרת ארגון "נפש בנפש" בין השנים 2002 ל-2011 מסתכם ב-1.6 מיליארד שקל. סכום זה חושב על ידי פירמת דלויט בריטמן-אלמגור-זהר במסגרת בדיקה שערכו עבור הארגון.
ארגון נפש בנפש פועל משנת 2002 לקידום עלייתם של יהודים מצפון אמריקה. במסגרת פעילות הארגון עלו בין 2002 עד שנת 2011 כ-14 אלף משפחות. מדובר בעולם משכילים יחסית, אשר הגיעו לישראל כאשר הם כבר מבוססים כלכלית וחלקם בעלי נכסים וחסכונות.
על פי תוצאות הבדיקה, כ-74% מעולי "נפש בנפש" הבוגרים הם בעלי תואר ראשון ומעלה, כך שרמת השכלתם היא גבוהה באופן משמעותי מרמת ההשכלה בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל. לא רק זאת אלא שעולים אלה הם, ברוב המקרים, בשיא גיל העבודה, שכן כ-70% מהם הם בגילאים 18 עד 45. מעל ל-60% מהם נכנסו לשוק העבודה עד חודשיים מיום עלייתם, וכ-90% עשור זאת עד ששה חודשים לאחר מועד הגעתם לישראל.
על פי החישוב של עורכי המחקר, העולים שהגיעו במסגרת "נפש בנפש" הפיקו הכנסות לממשלה בסכום של כ-2 מיליארד שקל, כאשר מתוך סכום זה כ-1.5 מיליארד שקל היו תשלומי מסים בין 2002 ל-2011, ו-521 מיליארד שקל תשלומי ביטוח לאומי. בנוסף לסכומים אלה, ביקורים של קרובי משפחה וידידים של משפחות אלה הניבו הכנסות מתיירות בהקיף של 568 מיליארד שקל. צירוף של שני רכיבי מס, ביטוח לאומי והכנסות מתיירות מביא את סכום ההכנסות ל-2.57 מיליארד שקל.
מנגד, עלותם קליטתם של אותם עולים הגיעה באותן שנים ל-1.3 מיליארד שקל. מתוך סכום זה עלות סעיפי של חינוך, בריות וסל קליטה הגיע לכ-400 מיליון שקל בכל אחד מהם, ובסך הכל כ-1.2 מיליארד שקל. עוד כ-100 מיליון שקל הוצאו על סעיפי תשלומי אולפן, הבטחת הכנסה וסובסידיות לשכר דירה. עוד כ-26 מיליון שקל מימנו הוצאות השכלה גבוהה של אותם עולים.
ההפרש בין ההכנסות להוצאות בגין קליטת עולי נפש בנפש מגיע ל-1.26 מיליארד שקל, אך הוא אינו מגלם את כל היתרון שנבע למשק מעלייתם. עורכי המחקר ציינו כי לצד ההוצאה למימון השכלה גבוהה, יש להתחשב בחיסכון למשק של הגעתם של בעלי השכלה גבוהה, בלי שישראל השתתפה במימון השכלה זו. בגלל השיעור הגבוהה של בעלי הכנסה גבוהה, סכום זה הגיע, על פי האומדן, לכ-354 מיליון שקל. סכום זה לא הובא בחשבון בחישוב התרומה של העולים למשק הישראלי. צירוף נתון זה לאותה תרומה מביא אותה לסכום של 1.6 מיליארד שקל.