אלימות בין בני זוג נתפסת לעיתים כמיקרוקוסמוס של יחסי הכוח ההיסטוריים בין המינים בחברה כולה. אלימות של גברים כלפי נשים נפוצה פי כמה וכמה ביחס לאלימות של נשים כלפי גברים. אולם, מה מידת האלימות בין זוגות חד מיניים, שיחסיהם אינם מושפעים ממלחמת המינים הכללית? מחקר חדש בחן זאת.
חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב ערכו מטה-מחקר (כלומר ניתחו מספר סקרים מסוגים שונים שבוצעו בעבר) והגיעו למסקנה כי האלימות בין בני זוג חד מיניים נפוצה יותר מכפי שהניחו בעבר. הם העריכו שנתוני העבר שגויים, בין השאר בכלל שבני זוג מאותו המין ממעטים לדווח על מקרי אלימות, משום שם חשים ממילא מיעוט, ואינם מעוניינים שעדותם תתרום לסטריאוטיפ השלילי הקיים כלפי הזוגיות החד מינית. כמו כן הם חוששים שלא יקבלו תמיכה מספקת ממערכות הרווחה, אם ייתקלו שם באנשים שאינם מתייחסים בשוויון לזוגות מאותו המין.
סיבות נוספות לחוסר דיווח הן שגברים שנפגעים מאלימות אינם ממהרים להודות בכך, בגלל שמדובר בפגיעה בתפיסת הגבריות שלהם. אי לכך, המחקרים המעטים שעסקו עד היום באלימות בין בני זוג בני אותו המין, טיפלו בזוגות של שני נשים.
החוקרים מוסיפים כי לגברים ולנשים שחיים תחת איום של אלימות מבני זוג בני אותו מין, חסרה מסגרת חברתית. כתוצאה מכך, קורבנות אלימות מצד בני זוג בני מינם, אינם מצליחים לקבל את התמיכה הראויה.
המחקר פורסם בכתב העת Journal of Sex and Marital Therapy על ידי קבוצת חוקרים בראשות קולין סטילז שילדס ופרופ' ריצ'רד קרול מבית הספר לרפואה פיינברג באוניברסיטת נורת'ווסטרן.
"אנחנו צריכים לחנך את נותני שירותי הרפואה והרווחה להיות מודעים לשכיחות האלימות בכל סוגי הזוגות, כולל זוגות מאותו המין, ולהתייחס לאחרונים באותה מידה של מודעות ותשומת לב כפי שהיו מתייחסים לזוגות ההטרוסקסואלים. להערכתנו ככל שנעסוק יותר בנושא, כך אנשים רבים יותר יעזו לבקש עזרה ולהתלונן".
לאיזה זוג יש סיכון לאלימות?
למרות שגברים סטרייטים נחשפים לאלימות מצד בנות זוג בשיעורים הרבה יותר נמוכים מאשר הדפוס ההפוך של אלימות גברים כלפי נשים, הרי שהתופעה בכל זאת קיימת והטיפול המיטבי בגברים הללו הכרחי. מחקר שפורסם ב-2011 על ידי הארגון הפסיכולוגי האמריקני (APA), מצא כי גם גברים שהם קורבנות של אלימות פיזית, כלכלית, מניעת חופש תנועה או אלימות מילולית קשה, יכולים לסבול מטראומה פסיכולוגית חמורה, שעלולה לכלול דיכאון ונטייה לאובדנות.
גם במקרה הזה, הטראומה היא מורכבת יותר בגלל הסטיגמה החריפה כלפי 'גבר שאינו יכול להגן על עצמו', ומעניין כי הסיבה העיקרית שבגללה גברים אינם מגנים על עצמם במערכות היחסים הללו, היא לא הבדלי הכוח אלא משום שהם חונכו ש'גבר לא מכה אישה' וכן מחשש כי אם יעשו זאת, יהיו לכך השלכות משפטיות.
אז באיזה בן או בת זוג כדאי לבחור אם ברצונכם להפחית את סיכון לאלימות? מחקר שפורסם באוגוסט האחרון הראה כי זוגות ששניהם מעשנים מריחואנה באופן קבוע (פעמיים שלוש בחודש), נמצאים בסיכון הנמוך ביותר לדווח על אלימות בשנה שלאחר מכן. המחקר מבוסס על שאלוני דיווח עצמי.
החוקרים טוענים כי ייתכן ומריחואנה מפחיתה את הנטייה הכללית לאלימות, אולם הסבר אחר הוא כי בני זוג שמעשנים מריחואנה יחד, הם בעלי ערכים ותפיסות חברתיות דומות, באופן המפחית את הסיכון לקונפליקט ביניהם.