ניר ברקת / צילום: איל יצהר
ההכנסות של הסיעות המתמודדות, המיועדות למימון מסע הבחירות, היו בסך-הכול כ-186 מיליון שקל, ומתוך זה מימון ממלכתי בגובה כ-152 מיליון שקל ותרומות ביותר מ-31 מיליון שקל - כך עולה מדוח מבקר המדינה על חשבונות הסיעות בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2013.
למרות האיסור בחוק לקבל תרומות מתאגידים ותרומות בגובה יותר מ-5,000 שקל של תורם יחיד ובני ביתו, התגלו בדוח חריגות רבות בהיקף גדול: 27 סיעות קיבלו מתאגידים 43 תרומות בגובה של 176 אלף שקל; 38 סיעות קיבלו 97 תרומות מיחידים ובני ביתם בגובה העולה על המותר בחוק, ובסך-הכול 823 אלף שקל; 6 סיעות קיבלו 51 תרומות בעילום שם בגובה כולל של 212 אלף שקל; 27 סיעות קיבלו 202 תרומות במזומן בגובה כולל של 564 אלף שקל, ללא תצהיר של התורם כמתחייב.
במישור ההוצאות עולה מהדוח כי 39 סיעות חרגו מתקציב ההוצאות המותר בחוק, ועל כן נקבע כי הדוח על חשבונותיהן אינו חיובי. במקרים רבים לא היה כלל תיעוד על הוצאות שונות, בעיקר פרסום וכנסים, ולא ברור מה היו מקורות המימון להוצאות אלה. כמו כן, במקרים רבים בוצעו תשלומים במזומן בניגוד לחוק וללא תיעוד.
בסיכומה של מערכת הבחירות נותרו 282 סיעות בגירעונות, ורובן לא מסרו הסבר מניח את הדעת על המקורות הכספיים מהם יכוסה הגירעון, ועל כן הגירעון נחשב כתרומה בניגוד לחוק. בחלק מהמקרים הודיעו נציגי הסיעות כי בכוונתם לממן את הגירעון מכספם הפרטי.
ברשימת ההוצאות החריגות והבלתי סבירות שמונה המבקר יוסף שפירא אפשר למצוא את שיפוץ ביתו של נציג הרשימה, רכישת מסנן מים לביתו של ראש הסיעה ורכישת מזון תינוקות וממתקים לילדים.
המבקר מתריע על תופעה של "ניפוח" הוצאות לצורך קבלת מלוא המימון הממשלתי והימנעות מהחזר עודפי מימון למדינה. נמצאו מקרים של תשלומים גבוהים לספקים שהם קרובי משפחה של אנשי הסיעות, והתגלו מקרים של התקשרות לקבלת שירותים עם גופים מסחריים בבעלות ראשי הסיעות או קרוביהם הישירים.
מהדוח עולה כי 167 סיעות שהתמודדו בבחירות סירבו למסור למבקר המדינה את החשבונות ואת הדוחות הכספיים של מערכת הבחירות, למרות פניות חוזרות ונשנות לעשות כן.
המבקר טוען כי קיים עיוות בשיטה שלפיה אותה סיעה מפרידה את הבחירות למועצה מהבחירות הישירות לראשות העיר, ואומר: "מן הראוי שהמחוקק ישקול לתקן את החוק ולקבוע כי מועמד לראש רשות יוכל לכהן כראש הרשות המקומית רק אם הסיעה שבראשה עמד זכתה בבחירות במנדט אחד לפחות. באופן זה ניתן יהיה להבטיח קיומה של ביקורת על התנהלות ראש הרשות והסיעה שבראשה עמד, וכפועל יוצא ניתן יהיה במידת הצורך להטיל סנקציה כספית בגין קביעת דוח שאינו חיובי על התנהלות שאינה תקינה של סיעתו בבחירות".
להלן כמה ממצאים שהתגלו ב-3 הערים הגדולות:
■ ירושלים: סיעת ירושלים תצליח של ראש העיר ניר ברקת חרגה מתקרת ההוצאות ב-4.5 מיליון שקל וסיימה את הבחירות בגירעון של יותר מ-10 מיליון שקל, בלי הסבר מספק על אופן כיסוי הגירעון. נקבע כי הגירעון ייחשב כתרומה אסורה והסיעה קיבלה ציון שלילי.
■ תל-אביב: סיעת אמת מפלגת העבודה, שלא זכתה במנדט, לא מסרה למבקר המדינה את חשבונותיה למרות פניות חוזרות ונשנות, ועל כן קיבלה ציון שלילי.
■ חיפה: סיעת מהפך בראשות יעקב בורובסקי, שהיה הממונה על המלחמה בשחיתות במשרד מבקר המדינה, קיבלה דוח שלילי ונקנסה בגלל ניהול לא תקין של הוצאותיה והסברים לא מספקים על מקורות המימון של גירעון בגובה 700 אלף שקל.
"מסיבה לפעילים בשווי 21 אלף שקל אינה הוצאת בחירות"
בחלק השני של דוח מבקר המדינה בעניין הרשויות המקומיות, הוא עוסק בביקורת חשבונותיהם של 54 המועמדים שהשתתפו בבחירות ב-25 המועצות האזוריות בסוף שנת 2013. חלק מהמועמדים השתתפו בבחירות למועצות אזוריות שיש בהן פחות מ-5,000 תושבים, ולגביהם אי-אפשר להטיל סנקציות בגין דוח שלילי.
לגבי 36 מתוך 43 מועמדים שהגישו דוחות כספיים, קבע המבקר כי דוח ההכנסות וההוצאות שלהם הוא חיובי. לגבי 7 מועמדים נקבע כי הדוח בעניינם אינו חיובי, ומהם ארבעה אינם זכאים ממילא למימון ממלכתי, וכאמור לא נקבעה לגביהם סנקציה בחוק. חלק ממועמדים אלה לא טרחו כלל להגיש דוח למבקר, ואחרים לא הגישו תצהירים לגבי תרומות שהם קיבלו.
המבקר החליט לשלול מ-3 מועמדים הזכאים למימון ממלכתי את השלמת מימון הוצאות הבחירות בשיעורים שונים.
המבקר מציין בדוח שלו כי חלק מהמועמדים כללו בחשבונותיהם הוצאות שאינן הוצאות בחירות כהגדרתן בחוק, ועל כן החליט לגרוע הוצאות אלה מסך הוצאותיהם, והם לא יהיו זכאים לקבלת מימון ממלכתי בגין הוצאות אלה כפי שיפורט להלן.
במקרה אחד החליט המבקר לא להכיר בהוצאות המועמד על ארגון מסיבה לפעיליו, לאחר מערכת הבחירות, בסך 21 אלף שקל - כהוצאות בחירות. במקרה אחר, שלל המבקר "בונוס הצלחה" של 29,500 שקל שהמועמד הבטיח למי שניהל את מערכת הבחירות שלו, מעבר לשכר טרחה.
לעומת זאת, המבקר מצא לנכון לציין לטובה 11 מועמדים שסיימו את מערכת הבחירות בעודפים ניכרים, כך שהוצאותיהם היו קטנות יותר מהמימון ששולם בשיעור 85%. לדברי המבקר, מועמדים אלה נהגו בחיסכון ובזהירות בכספי ציבור, על אף שעמדו לרשותם סכומים ניכרים של מימון ממלכתי. לדברי המבקר, מועמדים אלה יחזירו לאוצר את הסכומים העודפים ששולמו להם.
בתגובה לדוח המבקר, התנועה לאיכות השלטון קוראת ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לחקור ולמצות את הדין עם האחראים להוצאת כספי ציבור שלא כדין.