מסתמן: מס על בתי החולים הפרטיים ותיירות רפואית

שרת הבריאות יעל גרמן רצתה לכלול בחוק ההסדרים גם את הרפורמה בביטוחים המשלימים, אך נבלמה ע"י היועמ"ש ■ המהלך צפוי להניב 130 מיליון שקל בשנה, אבל הסכום לא "נצבע" לטובת תקציב הבריאות

יעל גרמן / צילום: תמר מצפי
יעל גרמן / צילום: תמר מצפי

בתי החולים הפרטיים כדוגמת "אסותא", הרצליה מדיקל סנטר ואלישע (בחיפה), יחויבו לראשונה לשלם מס מיוחד למדינה בגין הכנסותיהם - כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים שהגיעה לידי "גלובס".

מדובר באחת ההמלצות של ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, שנחשפה לראשונה ב"גלובס" לפני כחצי שנה. המלצה נוספת של הוועדה שנכללת גם היא בטיוטת חוק ההסדרים, קובעת כי יוטל מס מיוחד נוסף על כלל בתי החולים הציבוריים והפרטיים בגין כל הכנסה שמקורה מתיירות רפואית.

ל"גלובס" נודע כי שרת הבריאות יעל גרמן ביקשה לכלול בחוק ההסדרים שורה ארוכה יותר של המלצות הוועדה שבראשה עמדה, לרבות הרפורמה בביטוחי הבריאות המשלימים והמסחריים, אולם הדבר נבלם בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, שסבר כי מדובר בשינויים דרמטיים מדי שדורשים הליך מסודר יותר של חקיקה.

על פי הטיוטה, שרי האוצר והבריאות הם שיוסמכו לקבוע בעצמם את גובה המס המיוחד שיוטל על בתי החולים הפרטיים, בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת. עד שהם יעשו זאת, המס יחושב על פי מתווה מיוחד, שעל פניו נראה קשה מאוד ליישום: אם ההכנסות של בית החולים הפרטי יעלו על תקרת ההכנסות המוסכמת שתיקבע (ראו פירוט בהמשך) עד שיעור של 107% מהתקרה - ישלם ביה"ח למדינה 30% מההכנסות העודפות שמעבר לתקרה. אם יעמדו ההכנסות על למעלה מ-107% מהתקרה, ישלם ביה"ח 67% מההכנסה העודפת שעלתה על 107% מהתקרה. איך יקבעו את תקרת ההכנסה?

כאן בדיוק הבעיה: על פי המתווה המדובר, תקרת ההכנסות תעמוד על 95% מההכנסות בשנת 2013 ללא התשלומים הציבוריים שקיבל המוסד הפרטי (כלומר לא כולל שירותים שניתנו באמצעות טופס התחייבות מקופת החולים), זאת בתוספת 51% ממה שהוגדר "תשלומים משוערים" שקיבלו אשתקד הרופאים באופן ישיר מהמטופלים שלהם (שכר רופא ללא קשר לתשלום לבית החולים). גורמים במערכת הבריאות סבורים כי מדובר במודל בלתי ישים, שכן גם ב"אסותא" לא מחזיקים מסד נתונים בנוגע לשכר המנתחים שנקבע בין רופא למטופל.

מסיבה זו, טיוטת חוק ההסדרים כוללת המלצה נוספת של ועדת גרמן, ולפיה בתי החולים הפרטיים יגבו בעצמם את מלוא התשלום עבור הטיפול הרפואי מבלי שיהיה קשר כלכלי בין הרופא למטופל - זאת בדומה לעיקרון הקבוע בחוק ביחס למערכת הציבורית. לצורך מימוש המודל הזה, נקבע כאמור כי בתי החולים הפרטיים יחויבו לראשונה לדווח למדינה על הכנסותיהם.

"בניגוד לבתי החולים הציבוריים, על בתי החולים הפרטיים אין שום מגבלות - לא מצד ההיצע ולא מצד הביקוש", נכתב בדברי ההסבר שיופצו לשרי הממשלה.

"בשל העובדה כי התשתיות הרפואיות הינן מוגבלות (כוח אדם, אמצעי אבחון וטיפול), עולה החשש כי הגידול בהיקף הפעילות הרפואית בבתי החולים הפרטיים היווה את אחד הטעמים לגידול במשכי ההמתנה של החולה הישראלי במערכת הציבורית. הגידול בהיקף הפעילות הרפואית הפרטית בישראל אף הביא למצב ששיעור המימון הפרטי מתוך ההוצאה הלאומית על בריאות עולה בהתמדה על פני השנים. בשנת 2013 עמד שיעור המימון הפרטי מההוצאה הלאומית לבריאות על 40%. מכאן עולה הצורך לרסן את הגידול בהיקף הפעילות הפרטית ככלי לשינוי מגמת הגידול ברפואה הפרטית", נכתב עוד.

גורמים במערכת הפרטית, לעומת זאת, טוענים באופן מסורתי כי ההסבר למגמה המתוארת הוא הפוך בתכלית: הגידול בהיקף הרפואה הפרטית נובע משחיקה של מקורות המימון למערכת הציבורית, וזה מה שיוצר את התורים הארוכים ואת הנהירה של הציבור לבתי החולים הפרטיים.

עידוד או ריסון

כאמור, טיוטת חוק ההסדרים כוללת המלצה נוספת של ועדת גרמן, ולפיה יוטל על כלל בתי החולים, ציבוריים ופרטיים כאחד, היטל מיוחד בגין ההכנסות מתיירות רפואית. על פי הטיוטה, שרי הבריאות והאוצר יוסמכו לקבוע היטל בשיעור שלא יפחת מ-15% מכל הכנסה שמקורה מתיירות רפואית. בנוסף, נקבע כי תבוטל הטבת המס שמוענקת כיום בגין אשפוז תיירים רפואיים. ועדת גרמן המליצה אמנם על עידוד התיירות הרפואית תוך "הסדרה" ופיקוח כך שהדבר לא יבוא על חשבון המטופלים הישראלים, אולם הפרק המדובר בטיוטת חוק ההסדרים עוסק בעיקר בריסון שוק התיירות הרפואית תוך הדגשת ההשפעות השליליות על המטופלים הישראלים.

כך נכתב בין היתר בדפי ההסבר לשרים: "אחת מאותן השפעות שליליות היא קיומם של תמריצים כלכליים של השחקנים המרכזיים במערכת הבריאות, מנהלי בתי חולים ורופאים, להעדיף את מתן השירותים הניתנים לתייר על פני אלה הניתנים לחולה הישראלי. העדפה זו מביאה לגידול במשכי ההמתנה של החולה הישראלי לשירותים רפואיים, מן הטעם שהתשתיות הרפואיות - היקף כוח אדם, היקף אמצעי אבחון וטיפול וכדומה - מוגבלות. העדפה זו אף מביאה, בחלק מן המקרים, להסטה של כספים וכוח אדם רפואי איכותי מטיפול בחולה הישראלי לטיפול בתייר הרפואי".

על פי טיוטת החוק, ההיטלים שיוטלו על בתי החולים הפרטיים והציבוריים בנוגע לשתי הסוגיות המרכזיות (לרבות ביטול הטבת המס לתיירי מרפא), יכניסו לקופת המדינה כ-130 מיליון שקל בשנה. גורמים במערכת הבריאות מבקרים את העובדה כי טיוטת חוק ההסדרים אינה כוללת אמירה מפורשת ולפיה הסכום הזה "יצבע" לטובת תקציב הבריאות".

ממשרדה של שרת הבריאות יעל גרמן נמסר בתגובה כי "עמדת שרת הבריאות היא כי מקומה הנכון של הרפורמה בביטוחי הבריאות הינה בחוק ההסדרים. כל רפורמה שתביא להורדה ביוקר המחיה היא חשובה וראויה. השרה נלחמה על מנת להכניס רפורמה זו בחוק ההסדרים, ולדאבונה הרב הוחלט שלא. יש לזכור כי ההוצאה של משקי בית על ביטוחי בריאות היא ההוצאה שגדלה יותר מכל הוצאה אחרת בשנים האחרונות, והיא רק הולכת וגדלה. רק הרפורמה המוצעת תמתן ותקטין הוצאה פרטית מיותרת זו".

הצעת התקציב וחוק ההסדרים תופץ ביממה הקרובה לשרי הממשלה

הצעת תקציב המדינה וחוק ההסדרים תופץ ביממה הקרובה לעיון שרי הממשלה לקראת ישיבת הממשלה הצפויה בתחילת שבוע הבא. באוצר המתינו היום להחלטתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט בבקשתם להקדים את מועד ישיבת הממשלה המתוכננת מיום שלישי ליום ראשון - יוזמה שנחשפה אתמול ב"גלובס".

היום עסקו באוצר בקדחתנות בהשלמת ההתאמות בתקציבי המשרדים בניסיון לסגור פער של מיליארדי שקלים שנוצר כתוצאה מהגידול בתקציבי המשרדים השונים ובראשם משרד הביטחון. לאור האילוצים התקציביים - ההחלטה שלא להעלות מסים "מדכאי צמיחה", לא לבטל פטורים ממס ולא להטיל גזירות חדשות - צפויה ההתמקדות של האוצר בתקציב 2015 להיות בפריסה מחדש של פרויקטים על פני השנה ובדחיית השקעות לשלב מאוחר יותר במהלך השנה.

לפי הערכות, לחוק ההסדרים תוכנס ברגע האחרון יוזמת רשות החברות הממשלתיות לגיוס הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות מיעוט בסדרת חברות ממשלתיות, ובהן חברת החשמל, רכבת ישראל, חברת נתיבי הגז, החברות הביטחוניות וחברות הנמלים. מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, שיזם את המהלך בתחילת השנה, העריך כי ניתן יהיה לגייס באמצעותו 15 מיליארד שקלים עד שנת 2017. ואולם, לאור מורכבות ההליכים, צופים באוצר כי מרבית ההנפקות ייערכו בשנים 2016 וב-2017. עם זאת, להערכת האוצר ניתן יהיה לגייס כבר השנה כחצי מיליארד שקל מהחברות הממשלתיות הרווחיות - בעיקר באמצעות משיכת דיבידנדים מהתעשייה האווירית ומרפא"ל. יצוין כי האוצר ניסה מהלך דומה גם בשנה שעברה אך ללא הצלחה.

חוק ההסדרים צפוי לכלול 4 רפורמות מרכזיות: חוק האנג'לים לעידוד ההשקעה הפרטית בחברות הזנק; שינוי במבנה הפיקוח על המחירים; רפורמה ביחידת המדען הראשי במשרד הכלכלה; והקמת רשות להתחדשות עירונית, שתנסה להסיר מכשולים העומדים בפני פרויקטים של התחדשות אורבנית.

כך יעבוד מתווה המס שיוטל על בתי החולים הפרטיים
 כך יעבוד מתווה המס שיוטל על בתי החולים הפרטיים