לאחר שנים של הזנחה, הרבה סטיגמות מתנפצות ברמלה

ערב רב של פנים ומלבושים עוברים בשוק של רמלה: יהודיות ממוצא הודי עוטות סארי, יהודים בוכרים שלראשיהם כיפות רקומות, יוצאי חבר העמים, נשים מוסלמיות בשמלות רקומות העוטות כיסויי ראש לצד מוסלמיות הלבושות לפי צו האופנה האחרונה, גברים מוסלמים עוטי זקן וטורבן, מושבניקים במכנסיים קצרים מהיישובים הסמוכים ועוד. השוק של רמלה הוא מקום מצוין להבין בו עד כמה העיר הזו רבגונית מבחינה אתנית.

למרות המורכבות שורר בה דו-קיום לא רע, שעמד למבחן במהלך "צוק איתן", כשרבים מבעלי הבאסטות הערביים בשוק (שבעברית מופתית יעידו כי למדו בבית ספר יהודי ושכלל אינם יודעים לקרוא ערבית) תרמו פירות ומצרכים לחיילי צה"ל. לאחרונה שופץ השוק וקורה, אבל הציוריות שלו נשמרה. בשוליו עדיין מתנוסס שלט מחליד שעליו כתוב "טכסטיל מושונוב" שהיה בבעלות האבא והדוד "של". בפינה אחרת שלו, בסמוך לחנות התבלינים האתיופית, נחבאת תיבת דואר בריטית נדירה. מדי יום רביעי נערך, ברחבה סמוכה לשוק, השוק הנודד שבו "הכול לבית".

לצד הרבגוניות האתנית, לרמלה היסטוריה ארוכה ומפוארת ושלל אתרים מרשימים. מקור השם רמלה במילה "רמל", חול בערבית; יש אפילו מקורות יהודיים ימיביניימיים, שבהם היא מכונה חולית). רמלה נוסדה בראשית המאה השמינית לספירה. קשה להאמין שמאז ייסודה ועד לשנת 1068, כשחרבה ברעש אדמה נורא, היא הייתה הבירה הכלכלית של כל ארץ ישראל. לאחר החורבן הוקמה העיר מחדש, אך מרכזה הועתק מהמסגד הלבן מזרחה, אל מקומו של השוק כיום.

עד לאחרונה ידעו אתרי העיר שנים רבות של הזנחה, אך אז הוחלט בעירייה להשיב עטרה ליושנה ולהקים מחלקת תיירות שבה צוות מיומן ונמרץ. הרבה סטיגמות מתנפצות בעת ביקור בעיר, שרבים מתושביה נמצאים במעמד סוציו-אקונומי נמוך. לצד התנופה התיירותית, למשל, מי היה מאמין שדווקא היא תזכה בפרס החינוך הארצי לשנת 2014? כיום שער הכניסה התיירותי לעיר הוא המוזיאון לתולדות רמלה, השוכן במה שהיה בית העירייה המנדטורי ושלימים הפך גם ליד לבנים.

במוזיאון, שהתצוגה שבו תוחלף ותורחב בקרוב, אפשר להכיר את תולדות העיר, לראות קצת ממצאים ולהתרשם ממטמון יחיד במינו שהתגלה כאן, ובו 376 מטבעות שהוטבעו ב-18 מטבעות שונות במרחב שבין אלג'יר לסמרקנד. במוזיאון מקבלים מפת אתרים ברחבי העיר הכוללת הסברים. ניתן וכדאי לרכוש כרטיס כניסה משולב למוזיאון, לבריכת הקשתות ולמגדל הלבן (25 שקלים למבוגר, 22 שקלים לילד, כל הפרטים באתר www.goramla.co.il).

המסלול המעגלי, שמתחיל במוזיאון העירוני, חולף דרך השוק וממשיך בסמטה עתיקה. מדהים לגלות שעד שנת 1869 כאן עברה הדרך לירושלים. רק כשפרנץ יוזף, הקיסר האוסטרו-הונגרי, הגיע ארצה כדי להשתתף בחנוכת תעלת סואץ והחליט לבקר בירושלים, פרצו עבורו דרך מצפון לעיר העתיקה, כי ברחוב הצר לא יכלה מרכבתו ההדורה לעבור. למעשה, כך נוצר רחוב הרצל, הרחוב הראשי של העיר כיום והדרך הראשית לירושלים עד שנת 1977, כשנפתח כביש מס' 1.

מאחורי המוזיאון ניצב מסגד אל-עומרי, המסגד הגדול של העיר, שבמקור היה קתדרלה מהמאה ה-12. זוהי הכנסייה הצלבנית הגדולה והשלמה ביותר שנותרה בארץ. הכניסה בלבוש צנוע וללא נעליים (תיאום דרך המוזיאון). לצד המ'יחראב, גומחת התפילה המוסלמית, שנבנה במקום פתח כניסה דרומי, ניתן להתרשם מהאפסיס (גומחה, לרוב חצי מעגלית, השוכנת בקיר המזרחי בכנסיות קלאסיות) הפונה מזרחה, מהאומנות המסיביות, מהכותרות ומהקירוי הגמלוני - כולם צלבניים מקוריים.

מרכזה של רמלה העתיקה היה המסגד הלבן, שלצדו מתנשא המגדל הלבן (שמועמד להיכנס לרשימת אתרי אונסק"ו בישראל). המסגד הלבן נבנה במאה השמינית, וכיום רובו בחורבות. המגדל הסמוך אליו הוקם בשנת 1318 ושימש מגדל תצפית והנצחה. אל ראש המגדל ניתן וכדאי לטפס. נוף על כל העיר ועל האזור נשקף ממרומיו. למרבה הצער מאגרי המים העצומים שנמצאים מתחת למסגד סגורים בפני הציבור. מאגר המים היחיד הפתוח לקהל הוא האתר המוכר ביותר ברמלה: בריכת הקשתות, שהוקמה בשנת 789 לספירה, בימי שלטונו של הח'ליף הארון אל-ראשיד (זה שבימיו קובצו סיפורי אלף לילה ולילה).

מי הבריכה הוזרמו אליה במפעל מים מרשים שראשיתו בתל גזר (ועל כך מסלול נפרד בהזדמנות). בבריכה ניתן לחתור בסירות משוט זעירות בין האומנות הגדולות שתומכות את הקמרונות המחודדים שמחפים על הקסם הזה. ממש בימים האחרונים הוצבה בכניסה לבריכה מזרקה בת אלף שנים שהתגלתה בחפירות בשולי העיר. המזרקה השתמרה על מנגנון ההפעלה שלה, ומכאן ייחודה.

את השוק של רמלה ניתן להכיר כיום גם באמצעות כרטיס הטעימות של "יאללה באסטה", שאותו ניתן להזמין ולאסוף במוזיאון. מדובר במיזם תיירות חדשני המציע דרכים חדשות וטעימות להכיר את נפלאות השווקים בישראל, וגם לו תוקדש בקרוב כתבה משלו (לפרטים: www.Yallabasta.co.il).

במהלך חול המועד סוכות תקיים עיריית רמלה מגוון פעילויות ואטרקציות לכל המשפחה, שהבולט שבהם הוא משחק "חפש את המטמון" בעקבות חבורת חסמב"ה, שבאמצעותו יתיידדו המשתתפים עם האתרים ההיסטוריים שבעיר. כל משפחה תקבל מפה ייעודית עם מסלול המשחק ורמזים שונים לפתרון החידות. בין הפותרים נכונה יוגרלו פרסים (12-14.10, 16:00-08:00, השתתפות במשחק - חינם. מחיר כניסה לכל אתרי התיירות: 94 שקלים לכל המשפחה).

אטקרציות נוספות: סיורים מודרכים לילדים ולמשפחות וסיורים נפרדים למבוגרים שיודרכו על-ידי שחקנים ומדריכים בכל האתרים ההיסטוריים שבעיר (כל ימי חול המועד, 60-45 שקלים); קונצרט רטוב של אנסמבל נעמה בבריכת הקשתות; תערוכה חדשה של האמן שלמה כץ המוקדשת לנשים. כרטיס משולב הכולל גם את הקונצרט, גם כניסות לאתרים, גם סיור וגם את הקונצרט יעלה 100-80 שקלים.