ארדואן מדרדר את היחסים עם קפריסין בשל קידוחי הגז

בשבוע שעבר התחילה אסדת הקידוח למים אולטרה עמוקים "Saipem 10,000" לפעול בבלוק ששייך לשותפות ENI האיטלקית ו-KOGAS הדרום קוריאנית (בלוק 9), וטורקיה מצידה לא נשארה חייבת.

מיד לאחר שהכריזו בקפריסין על התחלת הקידוח, הכריזה טורקיה כי היא תשלח ספינה (Barbaros Hayreddin Pasha seismic vessel) משל עצמה שתבצע סקר סייסמיקה במים הכלכליים של קפריסין (EEZ). לטענת הטורקים, קפריסין לא יכולה לנהוג כשם שהיא הבעלים היחידים של המשאבים, וצריכה לחלק את האוצר עם החלק הצפוני של קפריסין שנכבש ב-1974 על ידי הטורקים.

האם הדבר יכול להשפיע על ייצוא גז ישראלי לטורקיה? עד לתחילת מבצע "צוק איתן" ניהלו בעלי הזכויות בלוויתן מגעים לייצוא גז ישראלי לטורקיה עם חברות טורקיות, ובמארס 2014 קבוצות טורקיות ובהן Turcas ו-Zurlu הביעו עניין במו"מ מול השותפות. בנוסף, לפני מספר שבועות נערך כנס באיסטנבול בשם "גיוון מקורות האנרגיה של טורקיה ואירופה". בין השאר נדונו דרכים ליבוא גז ישראלי לטורקיה.

ייצוא גז מלוויתן לטורקיה באמצעות צינור לדרום טורקיה שאורכו 500 ק"מ הוא אחת מן האופציות המועדפות על שותפות הגז הישראלית. זאת מכיוון שבחינה טכנית הדבר פשוט יחסית ומבחינה כלכלית מחירי הגז בטורקיה הם יחסית גבוהים (וייבוא גז ישראלי יכול להוזיל לטורקים את מחירי הגז).

עם זאת, הדבר לא פשוט מבחינה פוליטית. מעבר לבעיות הפוליטיות בין טורקיה לישראל, מחמירה הבעיה הפוליטית בין טורקיה לקפריסין, מה שמקשה על ייצוא גז ישראלי לטורקיה. אחד הקשיים שעל הפרק הוא שהצינור לטורקיה, אמור לעבור במים הכלכליים של קפריסין, ולפי אמנת הים נדרשת הסכמתה של קפריסין לכך. עד כה ראשי הממשל בקפריסין דחו את הרעיון על רקע היחסים המתוחים בין קפריסין לטורקיה, שכבשה את חלקו הצפוני של האי ב-1974.

בימים האחרונים, לא רק שמערכת היחסים בין שתי המדינות לא משתפרת, היא רק מידרדרת.

רישיון בלוק 9 שייך לשותפות ENI האיטלקית ו-KOGAS הדרום קוריאנית, והשותפות מתוכננת לקדוח 4 בארות אקספלורציה במהלך ה-12-18 חודשים הקרובים. מעבר לבלוק 9, לשותפות רישיונות גם בבלוקים 2 ו-3 בקפריסין.