גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקטיביזם חקיקתי

חוק "עוקף בג"ץ": האם הכנסת תנצח בקרב על הסמכות העליונה?

אשר גרוניס / צילום: איל יצהר
אשר גרוניס / צילום: איל יצהר

קרב איתנים מתחולל, זה שני עשורים, בין המחוקק הישראלי לבין בית המשפט העליון שלנו. קרב ההיררכיה. הקרב על הסמכות העליונה. על האוטוריטה. על זכות המילה האחרונה בנוגע לחקיקה. על אף שהמקרה הישראלי הוא בעל אפיונים ייחודיים, מדובר למעשה בפולמוס היסטורי, שאינו מיוחד לארצנו הקטנטונת דווקא, אלא מאפיין דמוקרטיות רבות אחרות.

ראשיתו של הוויכוח העקרוני בדמוקרטיה האתונאית (הישירה). באתונה התכנסה אסיפת האזרחים, ששלטה בעיר (הדמוס), כל מספר שבועות לדיון בענייני הציבור. הדמוס היווה את הסמכות העליונה, השלטון עצמו. כאשר סוקרטס הצביע על הדמוס כשלטון בלתי סביר של הדיוטות ובורים, והציע להפקיד את הסמכות העליונה בידי פילוסופים בעלי סגולות טובות, הוא הוצא להורג על שערער על מוסכמות החברה.

בוויכוח הישראלי העכשווי עולות סוגיות מהותיות והיסטוריות שונות, המבקשות לקבוע - מתי אקט שלטוני-חקיקתי ייחשב לאקט "חוקי", המבטא "חוק עליון" סופי, ומהו מקורו של "החוק העליון". בעבר נחלקו הדעות בין המצדדים ב"חוק התבונה הטבעית", כפי שגרסו גורמים בעולם העתיק ובימי הביניים, לבין המצדדים ב"חוק האדם והרציונליות בשם האל", כפי שגרסו פילוסופים מהמאה ה-17, ולבין אלה המצדדים ב"חוק האדם בשם האדם", על-פי הגישה השלטת במדינות הדמוקרטיות הנאורות מאז המאה ה-18.

במילים אחרות, הוויכוח ההיסטורי היה אם ראוי שתהיה סמכות חיצונית לאדם, כגרסת הטוענים בשם התבונה האלוהית או האלוהים עצמו (ואלה שנקבעו כראויים לפרש אותם), או אם האדם הוא הסמכות העליונה והסופית בקביעת הערכים וחוקי הטבע, תוך ויסותם במסגרת מוסדות דמוקרטיים-ליברליים.

ככל שאכן חוק האדם בשם האדם נקבע כפורמולה האנושית הדמוקרטית-מודרנית, עדיין נדרשות תשובות ברורות לשאלה לאיזו מן הרשויות במדינה תוקנה הסמכות העליונה לקביעת החוק והערכים. זו מהות חלוקת הרשויות בדמוקרטיה.

"התשובה החברתית" לשאלות עקרוניות-ערכיות, לרבות לשאלה האחרונה, אמורה להימצא באמנה החברתית או בקונסטיטוציה, בחוקה, תוצר של הסכמה ערכית רחבה בתוך החברה, במדינה. ובכל זאת, לא לכל שאלה ניתן להמציא תשובה בחוקה כזו. החיים דינאמיים. הצרכים משתנים. חדשות לבקרים נתקלת החברה בסוגיות, שטרם ניתן להן מענה, גם לא בחוקות נוקשות.

"פיסות חוקה", טלאי על טלאי

בשנת 1803 קבע בית המשפט העליון של ארה"ב, בהחלטה היסטורית, כי יש בידיו סמכות לבטל חוקים לא קונסטיטוציונליים (חוקי יסוד לקביעת צורת המשטר וזכויות וחובות האזרחים). ומה כשמדובר במדינה, שבה כלל לא נוצרה חוקה נוקשה, ולא נקבעה בה הסמכות העליונה בצורה מובהקת? האם התשובה לשאלת הסמכות העליונה תימצא בעזרת "חוקי יסוד" קונסטיטוציוניים? שמא כל הערכים, שהם מעשה ידי המחוקק, ימשיכו להיות חשופים לשינויים תכופים ולאינטרסים מתחלפים?

ישראל היא מדינה חסרת חוקה. המחויבות של האבות המייסדים לדמוקרטיה הייתה גדולה, אמנם, אך היא לא ציננה את התנגדותו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, להתקנת חוקה פורמלית נוקשה. הזקן סבר כי "הנסיבות שהצריכו והצדיקו חוקה עליונה ומיוחסת באמריקה ואפילו בצרפת, אינן קיימות בארץ. נהפוך הוא, אם אנו רוצים לחנך את העם לכבד את החוק - יש לחנך אותו לכבד כל חוק, ולא רק חוק 'מיוחס' שנקרא בשם 'חוקה'. הדינמיזם של הארץ אינו סובל מסגרת נוקשה וכבלים מלאכותיים. חוקי ישראל צריכים להסתגל להתפתחות דינמית זו".

ניתן לשער שהמציאות הדינמית בישראל תמנע גם בעתיד הנראה לעין את ייסודה של חוקה פורמלית נוקשה. ההרכב הדמוגרפי-תרבותי שלנו לא מאפשר לנו להגיע להסכמות הדרושות בסוגיות הליבה. כך נאלצים אנו להסתפק בייצורן של "פיסות חוקה", טלאי על טלאי. חוק יסוד אחרי חוק יסוד.

בהיעדר חוקה, חסר במדינה המקור הבלתי מעורער לקביעתה של הסמכות העליונה, וקיים מתח מתמיד בין בית המשפט העליון, המתיימר, לרוב, לייצג את ערכי המשפט הליברלי-רציונלי, לבין המחוקק, הטוען לעיתים בלהט לסמכות לשנותם, לטוב ולרע. היעדר הבהירות בנוגע לזהותה של הסמכות העליונה בדמוקרטיה הישראלית, הוביל למתחים לא בריאים בין אלה הגורסים שרק בית המשפט העליון מסוגל להגן על ערכי היסוד, על טוהר המידות, על המוסר ועל זכויות הפרט במדינה, לבין אלה הטוענים מנגד, כי "הביקורת השיפוטית" מושפעת תמיד משיקולים פוליטיים, מאג'נדה ומגימודו של המחוקק מבחינה ערכית ואתית.

חילוקי הדעות לגבי היקפה של הביקורת השיפוטית בהקשר של סמכות החקיקה העליונה חורג מעבר לוויכוח על הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, וכולל גם סוגיות של משפטיזציה במנגנוני המנהל הציבורי.

מבקרי בית המשפט טוענים בשנים האחרונות, כי במסגרת מדיניות "הכול שפיט" ו"מבחן עילת הסבירות", אשר זכתה לעדנה בימי נשיא העליון אהרן ברק, בית המשפט העליון פועל למעשה מול (ואולי נגד) הריבון, לרבות בסוגיות קרדינליות, העומדות בבסיס קיומה של החברה היהודית-ישראלית. מבקרי בית המשפט העליון, לרבות אלה הבאים מתוכו, טוענים כי למעשה, הוא הפך עצמו לסמכות העליונה, על אף שהוא לא נבחר לכך ואף שאין חוק, המקנה לו סמכות כזו.

יש מקום לטענה, שלפיה צו השעה לא הותיר לבית המשפט העליון ברירה, אלא למלא לקונה. על-פי טענה זו, כשהמחוקק הישראלי לא מילא את תפקידו, בשל פיחות ניכר במעמדו הציבורי, למשל, לא היה לבית המשפט העליון אלא לקבוע מסמרות בענייני אתיקה, חוק ומוסר. כך הוא עשה, תוך שבהיעדר הסמכה מפורשת לכך בחוקה, ואפילו בחוק יסוד, הוא מוצא לעצמו "מקורות משפטיים", כמעט יש מאין, כדוגמת ערכי היסוד, שעליהם קמה המדינה וכו'.

קביעת העליון בעניינים אלה היא בבחינת "אקטיביזם שיפוטי" במיטבו (מונח המזוהה במידה רבה עם הנשיא ברק). דבר שהפך לזירת ניגוח מרכזית בוויכוח על הערכים בישראל. לשיאים מדממים הגיע ויכוח זה בימי שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, וכן מאוחר יותר, בקשר לניסיונות כאלה ואחרים של הכנסת להתערב, אולי יתר על המידה, בהליך מינוי שופטים, ולשוות אף להליך זה חזות פוליטית.

השאלות העולות בהקשר זה הן - האם זו אנומליה? חריגה מהכללים ועיוות הסדר במדינה. האם קיים צורך דחוף לתקן את המצב? האם ניתן לתקנו? כיצד ראוי לעשות כן?

לפני כשנתיים, בשנת 2012, במהלך הקדנציה הקודמת של הממשלה, ניסה שר המשפטים דאז, יעקב נאמן, לקדם את חקיקת חוק יסוד: החקיקה. זו נועדה להסדיר את המצב הבעייתי. לפתור את דילמת התרחקות הערכים - ערכי בית המשפט העליון אל מול ערכי המחוקק, להעמיד את הדברים על מכונם, ולקבוע, אחת ולתמיד, בידי מי מוקנית הסמכות העליונה. חוק זה לא קרם עוד וגידים.

לו חוק יסוד זה היה אכן מחוקק, הוא היה משרטט את קווי המתאר של הסמכותיות בישראל. ההיררכיה (המדרג הנורמטיבי) הייתה ברורה לגמרי. הדינמיקה של הביקורת השיפוטית - האקטיביזם השיפוטי - הייתה מוגבלת במידה משמעותית. לצד הענקתה לבית המשפט העליון, לראשונה, של הסמכות המפורשת לקבוע כי חוק, שחוקקה הכנסת אינו תקף, הייתה משמעותה של סמכות זו מוגבלת.

במקום לבית המשפט העליון, הסמכות העליונה הייתה מוענקת לכנסת ישראל, למחוקק הישראלי. ככל שהרכב של 9 שופטי בית המשפט העליון היה קובע, כי חוק כלשהו אינו תקף, משום שהוא סותר הוראה שבחוק יסוד, הייתה בידי הכנסת הסמכות להתגבר על כך, ולקבוע, ברוב מיוחס (היה מדובר ברוב של 65 או 70 חברי-כנסת), כי החוק הסותר יעמוד בתוקפו, למשך 5 שנים נוספות, על אף האמור בחוק היסוד.

כך, הייתה נמסרת לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים "בלתי חוקתיים", שעה שבידי הכנסת, כנציגתו של הציבור, הייתה מופקדת הסמכות העליונה, הפררוגטיבה, "המילה האחרונה". לאחר שבית המשפט העליון היה קובע שחוק כלשהו אינו תקף, היה על הכנסת לדון בכך, בכובד-ראש, ולקבוע מסמרות לכאן או לכאן. ההחלטה הסופית הייתה חוזרת לידי העם, באמצעות נציגיו.

הדבר הזה היה מביא סוף לחוקים בלתי חוקתיים, תוצרים של רוב מקרי, של לשון-מאזניים, של מחטף פרלמנטרי, למשל, מצד אחד. הסוף למה שרבים מכנים "הדיקטטורה נגד המשפט", מצד שני. ועם זאת, על-פי הצעת חוק יסוד: החקיקה, הייתה נותרת בידי הכנסת הסמכות לחוקק, בכובד-ראש ולאחר שקילה מעמיקה, חוקים לא קונסטיטוציוניים.

חוק יסוד: החקיקה לא חוקק לבסוף. והנה לאחרונה ניתן פסק הדין, שבו ביטל בית המשפט הגבוה לצדק את "חוק המסתננים", והעיר משנתם את המצדדים בחקיקת חוק "עוקף בג"ץ". אף שהפעם מדובר ביוזמה יומרנית פחות, אין בכך כדי להפחית ממשמעותה הרבה בכל הקשור ל"סוגיית הסמכות העליונה".

על-פי ההצעה, שאושרה לאחרונה על-ידי ועדת השרים לחקיקה, תתווסף לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "פסקת התגברות". על-פי אותה הצעה, שאושרה, הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, לאור סתירה בינו לבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. את זאת תוכל הכנסת לעשות ברוב של 61 חברי כנסת בלבד (בהצעה הקודמת דובר על 65-70 חברי כנסת). ועוד: חוק כזה יישאר בתוקפו למשך 4 שנים בלבד (בהצעה הקודמת דובר על 5 שנים).

פרשנים רבים מפקפקים בכך שהצעת החוק הנוכחית תאושר ותהיה לחוק. בבסיס הסקפטיות שלהם עומדים בעיקר שיקולים פוליטיים.

ונשאלת השאלה: ככל ש"פסקת ההתגברות" (על פסילת חוק על-ידי בג"ץ) אכן תתווסף לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כמוצע, כיצד ישפיע הדבר על מעמדו של בית המשפט העליון ועל תדמיתו הציבורית הירודה משהו? ככל שחקיקת פסקת ההתגברות אכן תוביל לכך, שלאחר שבית המשפט העליון יערער על תוקפו של חוק, יתקיים בכנסת, כמצופה, דיון רציני שבו יוענק משקל משמעותי, אפילו מכריע, לקביעותיו של העליון, כי אז יתרום הדבר לשיפור תדמיתו ולחיזוק מעמדו של העליון.

ניתן לשער (ולקוות) שככל שאכן כך יקרה, לא ירבו המקרים, שבהם בית המשפט והרוב המיוחס בכנסת לא יראו את הדברים עין בעין. ככל שמסיבה כזו או אחרת ייעשה בפסקת ההתגברות שימוש פוליטי קלוקל, כי אז יוביל הדבר להמשך הפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון ובתדמיתו הציבורית, וגם באלה של המחוקק הישראלי.

לאן נושבת הרוח? ימים יגידו.

■ פרופ' יוסי שיין הוא ראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ארה"ב; עו"ד אמיר טיטונוביץ, בעלי משרד עורכי דין פעיל, משמש כפרשן המשפטי של "גלובס".

עוד כתבות

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; מדד הביטחוניות נופל במעל 3%, מניית הבורסה קופצת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.9% ● מדדי הבנקים והפיננסים מובילים את העליות ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ה"מסתור" של חמינאי והטענה של טורקיה: "ארה"ב תאפשר לאיראן להעשיר אורנים ברמה נמוכה"

על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים