גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקטיביזם חקיקתי

חוק "עוקף בג"ץ": האם הכנסת תנצח בקרב על הסמכות העליונה?

אשר גרוניס / צילום: איל יצהר
אשר גרוניס / צילום: איל יצהר

קרב איתנים מתחולל, זה שני עשורים, בין המחוקק הישראלי לבין בית המשפט העליון שלנו. קרב ההיררכיה. הקרב על הסמכות העליונה. על האוטוריטה. על זכות המילה האחרונה בנוגע לחקיקה. על אף שהמקרה הישראלי הוא בעל אפיונים ייחודיים, מדובר למעשה בפולמוס היסטורי, שאינו מיוחד לארצנו הקטנטונת דווקא, אלא מאפיין דמוקרטיות רבות אחרות.

ראשיתו של הוויכוח העקרוני בדמוקרטיה האתונאית (הישירה). באתונה התכנסה אסיפת האזרחים, ששלטה בעיר (הדמוס), כל מספר שבועות לדיון בענייני הציבור. הדמוס היווה את הסמכות העליונה, השלטון עצמו. כאשר סוקרטס הצביע על הדמוס כשלטון בלתי סביר של הדיוטות ובורים, והציע להפקיד את הסמכות העליונה בידי פילוסופים בעלי סגולות טובות, הוא הוצא להורג על שערער על מוסכמות החברה.

בוויכוח הישראלי העכשווי עולות סוגיות מהותיות והיסטוריות שונות, המבקשות לקבוע - מתי אקט שלטוני-חקיקתי ייחשב לאקט "חוקי", המבטא "חוק עליון" סופי, ומהו מקורו של "החוק העליון". בעבר נחלקו הדעות בין המצדדים ב"חוק התבונה הטבעית", כפי שגרסו גורמים בעולם העתיק ובימי הביניים, לבין המצדדים ב"חוק האדם והרציונליות בשם האל", כפי שגרסו פילוסופים מהמאה ה-17, ולבין אלה המצדדים ב"חוק האדם בשם האדם", על-פי הגישה השלטת במדינות הדמוקרטיות הנאורות מאז המאה ה-18.

במילים אחרות, הוויכוח ההיסטורי היה אם ראוי שתהיה סמכות חיצונית לאדם, כגרסת הטוענים בשם התבונה האלוהית או האלוהים עצמו (ואלה שנקבעו כראויים לפרש אותם), או אם האדם הוא הסמכות העליונה והסופית בקביעת הערכים וחוקי הטבע, תוך ויסותם במסגרת מוסדות דמוקרטיים-ליברליים.

ככל שאכן חוק האדם בשם האדם נקבע כפורמולה האנושית הדמוקרטית-מודרנית, עדיין נדרשות תשובות ברורות לשאלה לאיזו מן הרשויות במדינה תוקנה הסמכות העליונה לקביעת החוק והערכים. זו מהות חלוקת הרשויות בדמוקרטיה.

"התשובה החברתית" לשאלות עקרוניות-ערכיות, לרבות לשאלה האחרונה, אמורה להימצא באמנה החברתית או בקונסטיטוציה, בחוקה, תוצר של הסכמה ערכית רחבה בתוך החברה, במדינה. ובכל זאת, לא לכל שאלה ניתן להמציא תשובה בחוקה כזו. החיים דינאמיים. הצרכים משתנים. חדשות לבקרים נתקלת החברה בסוגיות, שטרם ניתן להן מענה, גם לא בחוקות נוקשות.

"פיסות חוקה", טלאי על טלאי

בשנת 1803 קבע בית המשפט העליון של ארה"ב, בהחלטה היסטורית, כי יש בידיו סמכות לבטל חוקים לא קונסטיטוציונליים (חוקי יסוד לקביעת צורת המשטר וזכויות וחובות האזרחים). ומה כשמדובר במדינה, שבה כלל לא נוצרה חוקה נוקשה, ולא נקבעה בה הסמכות העליונה בצורה מובהקת? האם התשובה לשאלת הסמכות העליונה תימצא בעזרת "חוקי יסוד" קונסטיטוציוניים? שמא כל הערכים, שהם מעשה ידי המחוקק, ימשיכו להיות חשופים לשינויים תכופים ולאינטרסים מתחלפים?

ישראל היא מדינה חסרת חוקה. המחויבות של האבות המייסדים לדמוקרטיה הייתה גדולה, אמנם, אך היא לא ציננה את התנגדותו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, להתקנת חוקה פורמלית נוקשה. הזקן סבר כי "הנסיבות שהצריכו והצדיקו חוקה עליונה ומיוחסת באמריקה ואפילו בצרפת, אינן קיימות בארץ. נהפוך הוא, אם אנו רוצים לחנך את העם לכבד את החוק - יש לחנך אותו לכבד כל חוק, ולא רק חוק 'מיוחס' שנקרא בשם 'חוקה'. הדינמיזם של הארץ אינו סובל מסגרת נוקשה וכבלים מלאכותיים. חוקי ישראל צריכים להסתגל להתפתחות דינמית זו".

ניתן לשער שהמציאות הדינמית בישראל תמנע גם בעתיד הנראה לעין את ייסודה של חוקה פורמלית נוקשה. ההרכב הדמוגרפי-תרבותי שלנו לא מאפשר לנו להגיע להסכמות הדרושות בסוגיות הליבה. כך נאלצים אנו להסתפק בייצורן של "פיסות חוקה", טלאי על טלאי. חוק יסוד אחרי חוק יסוד.

בהיעדר חוקה, חסר במדינה המקור הבלתי מעורער לקביעתה של הסמכות העליונה, וקיים מתח מתמיד בין בית המשפט העליון, המתיימר, לרוב, לייצג את ערכי המשפט הליברלי-רציונלי, לבין המחוקק, הטוען לעיתים בלהט לסמכות לשנותם, לטוב ולרע. היעדר הבהירות בנוגע לזהותה של הסמכות העליונה בדמוקרטיה הישראלית, הוביל למתחים לא בריאים בין אלה הגורסים שרק בית המשפט העליון מסוגל להגן על ערכי היסוד, על טוהר המידות, על המוסר ועל זכויות הפרט במדינה, לבין אלה הטוענים מנגד, כי "הביקורת השיפוטית" מושפעת תמיד משיקולים פוליטיים, מאג'נדה ומגימודו של המחוקק מבחינה ערכית ואתית.

חילוקי הדעות לגבי היקפה של הביקורת השיפוטית בהקשר של סמכות החקיקה העליונה חורג מעבר לוויכוח על הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, וכולל גם סוגיות של משפטיזציה במנגנוני המנהל הציבורי.

מבקרי בית המשפט טוענים בשנים האחרונות, כי במסגרת מדיניות "הכול שפיט" ו"מבחן עילת הסבירות", אשר זכתה לעדנה בימי נשיא העליון אהרן ברק, בית המשפט העליון פועל למעשה מול (ואולי נגד) הריבון, לרבות בסוגיות קרדינליות, העומדות בבסיס קיומה של החברה היהודית-ישראלית. מבקרי בית המשפט העליון, לרבות אלה הבאים מתוכו, טוענים כי למעשה, הוא הפך עצמו לסמכות העליונה, על אף שהוא לא נבחר לכך ואף שאין חוק, המקנה לו סמכות כזו.

יש מקום לטענה, שלפיה צו השעה לא הותיר לבית המשפט העליון ברירה, אלא למלא לקונה. על-פי טענה זו, כשהמחוקק הישראלי לא מילא את תפקידו, בשל פיחות ניכר במעמדו הציבורי, למשל, לא היה לבית המשפט העליון אלא לקבוע מסמרות בענייני אתיקה, חוק ומוסר. כך הוא עשה, תוך שבהיעדר הסמכה מפורשת לכך בחוקה, ואפילו בחוק יסוד, הוא מוצא לעצמו "מקורות משפטיים", כמעט יש מאין, כדוגמת ערכי היסוד, שעליהם קמה המדינה וכו'.

קביעת העליון בעניינים אלה היא בבחינת "אקטיביזם שיפוטי" במיטבו (מונח המזוהה במידה רבה עם הנשיא ברק). דבר שהפך לזירת ניגוח מרכזית בוויכוח על הערכים בישראל. לשיאים מדממים הגיע ויכוח זה בימי שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, וכן מאוחר יותר, בקשר לניסיונות כאלה ואחרים של הכנסת להתערב, אולי יתר על המידה, בהליך מינוי שופטים, ולשוות אף להליך זה חזות פוליטית.

השאלות העולות בהקשר זה הן - האם זו אנומליה? חריגה מהכללים ועיוות הסדר במדינה. האם קיים צורך דחוף לתקן את המצב? האם ניתן לתקנו? כיצד ראוי לעשות כן?

לפני כשנתיים, בשנת 2012, במהלך הקדנציה הקודמת של הממשלה, ניסה שר המשפטים דאז, יעקב נאמן, לקדם את חקיקת חוק יסוד: החקיקה. זו נועדה להסדיר את המצב הבעייתי. לפתור את דילמת התרחקות הערכים - ערכי בית המשפט העליון אל מול ערכי המחוקק, להעמיד את הדברים על מכונם, ולקבוע, אחת ולתמיד, בידי מי מוקנית הסמכות העליונה. חוק זה לא קרם עוד וגידים.

לו חוק יסוד זה היה אכן מחוקק, הוא היה משרטט את קווי המתאר של הסמכותיות בישראל. ההיררכיה (המדרג הנורמטיבי) הייתה ברורה לגמרי. הדינמיקה של הביקורת השיפוטית - האקטיביזם השיפוטי - הייתה מוגבלת במידה משמעותית. לצד הענקתה לבית המשפט העליון, לראשונה, של הסמכות המפורשת לקבוע כי חוק, שחוקקה הכנסת אינו תקף, הייתה משמעותה של סמכות זו מוגבלת.

במקום לבית המשפט העליון, הסמכות העליונה הייתה מוענקת לכנסת ישראל, למחוקק הישראלי. ככל שהרכב של 9 שופטי בית המשפט העליון היה קובע, כי חוק כלשהו אינו תקף, משום שהוא סותר הוראה שבחוק יסוד, הייתה בידי הכנסת הסמכות להתגבר על כך, ולקבוע, ברוב מיוחס (היה מדובר ברוב של 65 או 70 חברי-כנסת), כי החוק הסותר יעמוד בתוקפו, למשך 5 שנים נוספות, על אף האמור בחוק היסוד.

כך, הייתה נמסרת לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים "בלתי חוקתיים", שעה שבידי הכנסת, כנציגתו של הציבור, הייתה מופקדת הסמכות העליונה, הפררוגטיבה, "המילה האחרונה". לאחר שבית המשפט העליון היה קובע שחוק כלשהו אינו תקף, היה על הכנסת לדון בכך, בכובד-ראש, ולקבוע מסמרות לכאן או לכאן. ההחלטה הסופית הייתה חוזרת לידי העם, באמצעות נציגיו.

הדבר הזה היה מביא סוף לחוקים בלתי חוקתיים, תוצרים של רוב מקרי, של לשון-מאזניים, של מחטף פרלמנטרי, למשל, מצד אחד. הסוף למה שרבים מכנים "הדיקטטורה נגד המשפט", מצד שני. ועם זאת, על-פי הצעת חוק יסוד: החקיקה, הייתה נותרת בידי הכנסת הסמכות לחוקק, בכובד-ראש ולאחר שקילה מעמיקה, חוקים לא קונסטיטוציוניים.

חוק יסוד: החקיקה לא חוקק לבסוף. והנה לאחרונה ניתן פסק הדין, שבו ביטל בית המשפט הגבוה לצדק את "חוק המסתננים", והעיר משנתם את המצדדים בחקיקת חוק "עוקף בג"ץ". אף שהפעם מדובר ביוזמה יומרנית פחות, אין בכך כדי להפחית ממשמעותה הרבה בכל הקשור ל"סוגיית הסמכות העליונה".

על-פי ההצעה, שאושרה לאחרונה על-ידי ועדת השרים לחקיקה, תתווסף לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "פסקת התגברות". על-פי אותה הצעה, שאושרה, הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, לאור סתירה בינו לבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. את זאת תוכל הכנסת לעשות ברוב של 61 חברי כנסת בלבד (בהצעה הקודמת דובר על 65-70 חברי כנסת). ועוד: חוק כזה יישאר בתוקפו למשך 4 שנים בלבד (בהצעה הקודמת דובר על 5 שנים).

פרשנים רבים מפקפקים בכך שהצעת החוק הנוכחית תאושר ותהיה לחוק. בבסיס הסקפטיות שלהם עומדים בעיקר שיקולים פוליטיים.

ונשאלת השאלה: ככל ש"פסקת ההתגברות" (על פסילת חוק על-ידי בג"ץ) אכן תתווסף לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כמוצע, כיצד ישפיע הדבר על מעמדו של בית המשפט העליון ועל תדמיתו הציבורית הירודה משהו? ככל שחקיקת פסקת ההתגברות אכן תוביל לכך, שלאחר שבית המשפט העליון יערער על תוקפו של חוק, יתקיים בכנסת, כמצופה, דיון רציני שבו יוענק משקל משמעותי, אפילו מכריע, לקביעותיו של העליון, כי אז יתרום הדבר לשיפור תדמיתו ולחיזוק מעמדו של העליון.

ניתן לשער (ולקוות) שככל שאכן כך יקרה, לא ירבו המקרים, שבהם בית המשפט והרוב המיוחס בכנסת לא יראו את הדברים עין בעין. ככל שמסיבה כזו או אחרת ייעשה בפסקת ההתגברות שימוש פוליטי קלוקל, כי אז יוביל הדבר להמשך הפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון ובתדמיתו הציבורית, וגם באלה של המחוקק הישראלי.

לאן נושבת הרוח? ימים יגידו.

■ פרופ' יוסי שיין הוא ראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ארה"ב; עו"ד אמיר טיטונוביץ, בעלי משרד עורכי דין פעיל, משמש כפרשן המשפטי של "גלובס".

עוד כתבות

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

מאיר שטייגמן ועדי ויצהנדלר, מייסדים שותפים ב־Valoo / צילום: קרן גנור

הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר

חברת Valoo משיקה את קרן "למען הילדים", המבוססת על גיוס מניות סקנדרי של חברות טק עבור תרומות ● עד כה נאספו מניות בשווי של כ–20 מיליון דולר, והיעד הוא להגיע ל–100 חברות עד סוף השנה ● ישראל מתגייסת

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: חולצו גופותיהם של שני לוק, יצחק גלרנטר ועמית בוסקילה

הגופות חולצו במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ ברצועת עזה ● סמל בן אבישי, מנהריה, מפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ● צה"ל מאשר - חוסל בכיר בארגון טרור בלבנון שעבד עם חמאס ● לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה ● בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל ● עדכונים בולטים

אונייה של צים / צילום: Shutterstock

צים מייקרת את הובלת המכולות מהמזרח לישראל

חברת הספנות הודיעה על התייקרות עלויות הובלת המכולות שלה מהמזרח הרחוק לישראל החל מה-25 במאי ● עם היטלים ומסים מחיר מכולות מגיע לכ־4,260 דולר עבור מכולת 20 רגל

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?

ד''ר דורון בסר, מנכ''ל אנויז'ן מדיקל / צילום: אנויז'ן מדיקל

מסיימת את דרכה בבורסה: אנויז'ן מדיקל תימכר ב-1.5 מיליון דולר בלבד

ביהמ"ש אישר לאלפא קפיטל של מרטין לרכוש את הפעילות והקניין הרוחני של החברה, אך השלד הבורסאי יימכר בנפרד בהמשך ● המסחר במניית אנויז'ן מושעה מחודש מרץ, והחברה נסחרת לפי שווי של 2.3 מיליון שקל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנת כתף טלה של נסרין מנאסרה / צילום: נסרין מנאסרה

בחצר בית בכפר ערבי בגליל מצאנו את ארוחת הצהריים המושלמת

כנסייה צבעונית במיוחד, מסעדה שמגישה עוף לוהט מהטאבון וקובה נייה שהיא מעדן, סדנה לקליעת שרפרפים ומיזם נשי שלא יאפשר לכם לעזוב בידיים ריקות ● ביקור בכפר ריינה

טורטליני מלוחייה. מנה מזיכרונות הליקוט של הילדות / צילום: חיים יוסף

המסעדה התל אביבית שמציגה אלגנטיות אירופאית עם טוויסט מקומי

חברי הילדות שגדלו בעמק יזרעאל עומדים מאחורי המטבח הקלאסי המשודרג של אלנה, ומציעים מנות שהן בול מה שצריך למפלט מושלם