ד"ר אידלמן נגד צמצום הרפואה הפרטית: מדוע?

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, שחרט על דגלו את המאבק לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל, יוצא כעת למלחמה נגד תוכניתה של שרת הבריאות, יעל גרמן, להטיל מגבלות על הרפואה הפרטית במסגרת חוק ההסדרים.

במכתב ששלח בסוף השבוע שחלף לציבור הרופאים, כתב אידלמן: "לצערנו הרב, ההצעה המובאת לאישור הממשלה והכנסת לא תשיג את המטרה לחיזוק המערכת הציבורית אלא תפגע בזמינות שירותי הרפואה במדינה. בתי החולים הפרטיים יבחרו שלא להגדיל את פעילותם מעבר למכסה שתיקבע כדי לא להיכנס לשטח המיסוי וכך המטופלים יפסידו פעמיים - פעם אחת כאשר יקטן היצע השירותים שלו הם זקוקים ובעבורו הם רכשו ביטוח משלים, ופעם נוספת כאשר הם יוסטו למערכת הציבורית הנמצאת ממילא במצב תקציבי קשה שלא זוכה להגדלת משאבים מספקת על מנת לעמוד בעומס הנוסף".

אידלמן מזכיר במכתבו כי על פי תזכיר חוק ההסדרים, המבוסס על המלצות ועדת גרמן, הממשלה תטיל היטל מיוחד על בתי חולים פרטיים שיעברו את תקרת הפעילות שתיקבע במיוחד לצורך המהלך, כאשר בנוסף לכך ייאסר על הרופאים לקבל תשלום ישיר מהמטופלים (ההתקשרות תתאפשר רק בין מטופל לבית החולים, ושכר הרופא ישולם על ידי המוסד הרפואי - ש.נ). "ההסתדרות הרפואית דוגלת בתמיכה בחיזוק מערכת הבריאות הציבורית וסבורה שדרך המלך לעשות כן היא הזרמת משאבים למערכת הבריאות הציבורית באמצעות הגדלת תקציב הבריאות בבסיס תקציב המדינה", הסביר אידלמן. "אין לחזק את מערכת הבריאות הציבורית על ידי חניקת הרפואה הפרטית".

אידלמן ציין במכתב לרופאים כי ההסתדרות הרפואית פועלת בעשרה מישורים שונים נגד יוזמת החקיקה, כאשר בין היתר הכוונה היא לדיונים מול משרדי האוצר, פגישות עם ראשי "אסותא", פרסום מאמרים בכלי התקשורת ובחינת האפשרות לפעול בזירה המשפטית לרבות פנייה לבג"ץ. "נמשיך לפעול למען ציבור הרופאים והרופאות ולהיאבק לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בדרך הנכונה", כתב אידלמן.

במכתב נוסף ששלח אידלמן לשרה גרמן ולשרת המשפטים ציפי לבני, הוא חוזר על הטענה כי חיזוק המערכת הציבורית עובר בהגדלת המשאבים למערכת ולא בריסון השוק הפרטי. "לצערנו, מצבה של מערכת הבריאות הציבורית בכי רע. הפער בין ההשקעה בבריאות בישראל לזו במדינות החברות ב-OECD הולך ומתרחב וצפוי להגיע בשנת 2020 לשיא השפל, כשישראל תגיע לתחתית הרשימה בהשקעה בבריאות. די להסתכל על נתונים שמפרסם ארגון ה-OECD ולהיווכח שכבר כיום ישראל נמצאת בתחתית הרשימה במספר רב של מדדים משמעותיים, כגון מספר מיטות האשפוז, מכשירי MRI , מספר בוגרי בתי הספר לרפואה ומספר האחיות. כתוצאה מכך, שיעורי התפוסה במחלקות בתי החולים גבוהים ביותר וזמני ההמתנה לניתוחים מגיעים לשנה ויותר. פועל יוצא מכך הוא שאמון הציבור במערכת נפגע, ועל רקע מצב קשה זה, התפתחה מערכת הרפואה הפרטית המנסה לענות על המצוקות הקיימות. מערכת הרפואה הפרטית בישראל באה לענות על הצורך של תושבים רבים ברפואה זמינה. זהו בוודאי לא צורך רק של תושבים עשירים".

אידלמן מדגיש במכתבו כי השינוי המוצע במסגרת חוק ההסדרים הוא בבחינת פגיעה בזכות היסוד לבריאות, שכן צמצום חופש הבחירה של המטופל פוגע באופן בלתי-מידתי בזכות זו.

עוד הוא מזכיר את חשיפת "גלובס" שלפיה היועץ המשפטי לממשלה בלם את הניסיון לכלול המלצות נוספות של ועדת גרמן במסגרת חוק ההסדרים, וטוען כי עמדת היועמ"ש ממחישה את הבעייתיות בעצם הניסיון לבצע שינוים משמעותיים בהליכי חקיקה מהירים.

אידלמן מתנגד כאמור גם לכוונה לאסור העברת תשלום ישיר בין מטופל לרופא גם במערכת הפרטית: "לעמדתנו, אין זה עניין חשבונאי גרידא, אלא מדובר בשינוי משמעותי של מערך היחסים בין הרופא למטופל. שינוי זה בעל השלכות על תחומים רבים, כגון חופש העיסוק, אחריות מקצועית, פרטיות המטופל ודיני חיובים. לפיכך, גם בהצעה זו אין מקום לדון במסגרת חוק ההסדרים".