המתיחות הגיאו-פוליטית באזורנו קפצה בימים האחרונים בעקבות הסכם שחתמה מצרים, תחת הנהגתו של א-סיסי, עם יוון וקפריסין בנוגע לחלוקת משאבי הטבע בקפריסין (גז ונפט במים הטריטוריאליים של האי).
יוון, מצרים וקפריסין חתמו בשבת על הסכם היסטורי בקהיר להגביר את שיתוף הפעולה בנושאי האנרגיה בין המדינות. טורקיה, כידוע, רואה עצמה כבעלת הזכויות על המים הכלכליים של קפריסין שם נמצאים מאגרי גז, במסגרת כיבוש קפריסין משנות ה-70. הקהילה הבינלאומית לא מכירה בכיבוש הטורקי בצפון קפריסין.
דקות ספורות לאחר חתימת ההסכם האשים נשיא קפריסין את טורקיה ב"פעולות פרובוקטיביות" ובשליחת ספינות מלחמה למים הכלכליים של קפריסין.
"המעשים הפרובוקטיביים של טורקיה לא רק מסכנים את שיחות השלום אלא גם מגבירות את הסיכון הביטחוני באגן המזרחי של הים התיכון", הוא אמר.
השיחות על איחוד קפריסין המחולקת בין יוונים וטורקים החלו מוקדם יותר השנה לאחר הפסקה של 10 שנים.
שלשום אמר מפקד חיל הים הטורקי שצבא טורקיה ימשיך לשלוח ספינות למים הכלכליים של קפריסין ויגיב אם ייתקל בספינה יוונית או ישראלית.
אתמול אמר בכיר בצבא יוון לעיתון המקומי "וימה": "גם לנו יש נהלי היתקלות שאושרו בממשלה ובקבינט".
ברקע פועלת גם ישראל שהגבירה את שיתוף הפעולה עם קפריסין בנושאי ההגנה על מתקני הגז. שר החוץ אביגדור ליברמן ביקר בשבוע שעבר בקפריסין ותקף את טורקיה על כך שחדרה למים הכלכליים של קפריסין.
אנקרה, מצידה, הבהירה כי תגיב באופן כלשהו. פרופסור להיסטוריה ומדעי המדינה מאוניברסיטת ניקוסיה אמר ל"גרדיאן" הבריטי כי "המתח ללא ספק עולה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
