פרנס בריכן / צילום:אסקונס הולט
בטהובן - מכלול הסימפוניות. תזמורת המאה ה-18. מנצח: פרנס בריכן. אלבום בן 7 דיסקים של DECCA
שנת 2014 הייתה שנה עצובה מאוד לעולם הניצוח. במהלך השנה נפטרו לא פחות מחמישה מנצחים מהצמרת העולמית: קלאודיו אבאדו, לורין מאזל, רפאל פריהבק דה-בורגוס, כריסטופר הוגווד, ולאחרונה גם פרנס בריכן (Bruggen). ואנחנו רק בחודש נובמבר.
שני המנצחים האחרונים ברשימה, הוגווד ובריכן, היו מהאבות המייסדים של אסכולת הביצוע ה"אותנטי", הדוגלת בביצוע בעל מודעות היסטורית למוזיקה מוקדמת. הרעיון מאחורי האסכולה היה לבצע יצירות מהמאות ה-16-19 בגישת ביצוע מותאמת לרוח התקופה שבהן חוברו, בלי להפעיל עליהן נורמות ביצוע מודרניות. המוזיקאים שהשתייכו לזרם, שיחזרו כלי נגינה עתיקים וביצעו מחקרי עומק מוזיקולוגיים, הכול במטרה לגרום למוזיקה להישמע בצורה דומה ככל האפשר למקור. בראשית דרכה התמקדה האסכולה במוזיקה מתקופת הבארוק (כלומר באך ובני דורו), אבל לימים התפרסה גם אחורה אל הרנסאנס וקדימה אל הקלאסיקה והרומנטיקה.
פרנס בריכן, ממייסדי האסכולה, נולד באמסטרדם ב-1934. הוא התחיל את דרכו המוזיקלית כנגן חליליות, ולימים הפך גם למנצח. בשנת 1981, היה אחד ממקימי "תזמורת המאה ה-18", שניגנה בכלי תקופה מקוריים מהתקופה או בשיחזורים שלהם.
ביצועיו היו מדהימים ברעננות ובחדשנות שלהם, לא רק עקב הצבע הייחודי של הכלים העתיקים אלא גם בזכות הפרשנות המרתקת שהציעו. בריכן אפילו הוזמן לנצח על הפילהרמונית הישראלית בשנת 2001, אבל הקשר בין המנצח ה"אותנטי" לבין התזמורת הרומנטית לא עלה יפה. הוא נתן כאן סדרה אחת, ולא שב לארץ מעולם. כששאלתי אותו אז מדוע הוא מנצח גם על תזמורות "רגילות" כמו הפילהרמונית, ענה שהוא רואה לעצמו חובה ללמד תזמורות מודרניות איך "צריך" לבצע בטהובן. כששאלתי אם יש סיכוי שיקליט עם הפילהרמונית הישראלית הוא כמעט נחנק.
"את ההקלטות אני עושה עם התזמורת שלי", ענה.
כעת יצא למדפים אלבום מוזל, שבו מרוכז מכלול הסימפוניות של בטהובן בניצוחו של בריכן. ההקלטות המקוריות נעשו לאורך מספר שנים, במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת. כל הסימפוניות הוקלטו עם "תזמורת המאה ה-18", שכאמור מנגנת בכלי תקופה. בנוסף לסימפוניות יש באלבום גם את הקונצ'רטו והרומנסות לכינור (עם הכנר תומאס צטמאייר), את הפתיחות "אגמונט ו"קוריאולן", ואת המוזיקה לבלט "יצורי פרומתיאוס".
קצת לא נעים להודות, אבל הביצועים של בריכן משנות ה-80 וה-90 עדיין נשמעים הרבה יותר רעננים, מבריקים ויצירתיים מאשר רוב הביצועים החיים שניתן לשמוע בתזמורות בארץ כיום. חלק ניכר מכך נגזר כמובן מהשימוש בתזמורת סימפונית המנגנת בכלי תקופה, שלצערנו אין בארץ (יש רק תזמורות בארוק קטנות, שאינן חולמות אפילו לנגן בטהובן).
אבל עבור בריכן אופי הכלים היה רק נדבך אחד במכלול פרשני שלם, שממש "גילה מחדש" את בטהובן ואת המצלולים הנהדרים שאפשר להפיק מהסימפוניות שלו. עיצוב המשפטים שלו חד ונמרץ, האפקטים של הכלים השונים מודגשים במלוא הדרם, ועל הכול שורה תנופה ריתמית מלאת אנרגיה.
בריכן אינו היחיד שהקליט את מחזור הסימפוניות של בטהובן בכלי תקופה. ניתן כיום להשיג מספר מחזורים "אותנטיים" מתחרים, ובראשם אלו של גרדינר, ואן-אימרזל ונורינגטון. אבל לבריכן יש מעמד מיוחד ביניהם, בזכות הצבע התזמורתי המבריק והגישה הכללית הנמרצת. זאת, בתוספת לעובדה שהמחזור נמכר כעת במחיר סופר-מוזל, הופך את האלבום לרכישה מומלצת לאספנים.
ניתן להתרשם מחלק מההקלטות שעלו ליו-טיוב - פשוט להקיש Bruggen Beethoven ולהמשיך משם.