גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העשב של הפרה השווייצרית

למה החלב כאן יקר? כי לא מסבסדים אותו כמו באירופה

אבשלום וילן / צלם: תמר מצפי
אבשלום וילן / צלם: תמר מצפי

בשבועות האחרונים הצטרפו כתבים ותיקים ומנוסים, כולל ב"גלובס", אל ה"עליהום" התקשורתי על החקלאים - הרפתנים ומגדלי העופות - כאילו היו אנשי-עמל אלה, המשכימים קום ומייצרים את החלב, הביצים והעוף המגיעים לכל בית בישראל, הטייקונים החדשים של המשק הישראלי, אשר עושקים את הצרכן התמים.

הנה כמה עובדות עבור אלה המוזנים ב"עובדות" ובנתונים אשר הקשר בינם לבין המציאות רופף מאוד.

מחיר המטרה של החלב נקבע כל 3 חודשים, כאמור ב"חוק החלב" אשר נחקק בחקיקה ראשית, ואשר נוסחת מחיר המטרה היא חלק ממנו (החוק עבר פה אחד וללא מתנגדים!). מרכיבי הנוסחה שקופים לחלוטין ומופיעים ברשומות.

מי שמחשבת את מחיר החלב היא הכלכלנית החקלאית הוותיקה, רחל בורושק, המוערכת ביותר על-ידי כל גורם מקצועי רלבנטי. בורושק היא אישה ישרה ונטולת פניות מאין כמוה. מי שהעז להטיל בה דופי לאחרונה למרות היותה ישרה כסרגל - כפי שיעידו תומכיה ומבקריה כאחד - ראוי שייתבע בתביעת דיבה.

ולעובדות: לשינוי במחירי הגרעינים בעולם - הדבר האופנתי העכשווי שבו עוסקות הכותרות - יש השפעה על מחירי החלב, אך השפעה זו פחותה יותר מאשר חושבים. המחירים יורדים ועולים לעיתים תכופות, אך לוקח זמן עד שמחיר המטרה מתעדכן (שכן הוא מתעדכן אחת ל-3 חודשים).

וכך, הרפתנים סופגים את העלייה במחירי הגרעינים, עד שמחיר החלב עבור הצרכן מתעדכן ועולה. מנגד, הם "נהנים" מהירידה במחירי הגרעינים, עד שהמחיר מתעדכן ויורד. בדרך-כלל העליות והירידות מנטרלות זו את זו, והמחיר אינו מושפע באופן משמעותי (אלא אם מדובר בירידה או עלייה ארוכות טווח במיוחד).

טענה נוספת שהועלתה בתקשורת, ובאה להוכיח את "גזלנותו" של הרפתן, היא כי ההפרש בין מחיר החלב הגולמי בישראל לעומת אירופה הוא כ-20%. הפעם מדובר אמנם בעובדה נכונה, אך הסיבות שסופקו לכך מופרכות לחלוטין.

עלות המזון הישראלי לפרות, המבוסס על גרעינים מיובאים, גבוהה יותר לעומת העשב שאוכלות הפרות השווייצריות. הסבסוד האירופי לחלב מוריד את מחירו ב-20% נוספים.

ובכל זאת, אם מתעלמים מהסובסידיה הזו, ומסתכלים רק על מחיר החלב התלוי בגרעינים יקרים אצלנו, לעומת מרעה נגיש וזול בשווייץ - מתגלה כי ההפרש בין ליטר חלב המיוצר בישראל, לעומת ליטר חלב המיוצר באירופה, הוא פחות מאגורה! משמע שהייצור בארץ יעיל למדי, אך התמיכה הממשלתית נמוכה באופן משמעותי - ומכאן מקור ההבדל.

חקלאי ישראל מכריזים כל השנים האחרונות כי הם מוכנים לעבור לשיטת הסבסוד הישירה, שעליה ממליץ ארגון ה-OECD, בתנאי שהדבר ייעשה כפי שנעשה ברחבי העולם: התמיכות הישירות לחקלאים ניתנות באמצעות הסכם ארוך-טווח, שאינו משתנה חדשות לבקרים, ומאפשר לחקלאי לעבוד באופן מסודר ולהשקיע במשקו תוך תכנון לעתיד.

ללא הסכם כזה לטווח ארוך, כל מבצע צבאי למשל אשר מביא לקיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה, יפגע מיד בסובסידיות הניתנות לחקלאים, והם לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות אשר לקחו על עצמם וייאלצו לאבד את משקיהם. הסכמים ארוכי-טווח כבר נעשו בחקלאות (הסכם המים, הסכם העובדים הזרים, מתווה לוקר בחלב וכיו"ב), אך הסכם סובסידיות קבוע עדיין נראה רחוק.

התרכזתי כאן במחירי מוצרי החלב המיוצרים בארץ, אך גם מחירי הפירות והירקות בארץ נמוכים ב-15% ויותר ממחירם במדינות אירופה. נציין גם כי רק 40% מהמזון הישראלי מיוצר בארץ (!), בעוד 60% מיובאים (אורז, גרעיני חיטה, חלק מהפסטות, 20% ממוצרי החלב - שעיקרם גבינות יקרות).

את מחירי המזון יש לבדוק בחוליות האחרונות של שרשרת השיווק - היבואנים ורשתות השיווק. היעדרה של תחרות אמיתית בין רשתות השיווק ובקרב היבואנים הוא הסיבה העיקרית למחירי המזון הגבוהים בארץ (בייחוד לאור האחוז הגבוה של מזון מיובא), ושם טמונים המרווחים העיקריים. שם צריך להתרכז המאמץ להוריד את מחירי המזון, ולא בשום מקום אחר. רק אז יש סיכוי להוזלה ממשית לצרכנים.

העיתונאים הכלכליים צריכים לחפש את השקלים היקרים היכן שהם נמצאים-טמונים באמת, ולא בשטח המואר מתחת לפנס של מחירי התוצרת החקלאית הגלויים לכול.

■ הכותב הוא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

30 שנה לא היה דבר כזה: האם ומתי הדולר יחליף קידומת - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי