מגדל השכר של פרופסור

היכן מתחבאים מקורות המימון של הפנסיה התקציבית הנדיבה במיוחד לבכירי האקדמיה באוניברסיטאות המכובדות והוותיקות? איפה מסתתרים הסעיפים שבהם מסבסד הציבור ממיטב כספו, בסכומים של מאות מיליוני שקלים בשנה, את כל אחת מהאוניברסיטאות הגדולות באמצעות תקציב המועצה להשכלה גבוהה? איפה זה כתוב, גלוי ושקוף, בתקציב השנתי בסך 9.5 מיליארד שקל לאקדמיה, בתוך המסמכים הגלויים של המל"ג-ות"ת (מועצה להשכלה גבוהה וועדה לתכנון ולתקצוב)? וכל זה כאשר מכל עבר ועל כל במה מדברים ראשי האוניברסיטאות על לחץ כספי שוטף הולך וגובר, על חשש מגסיסת המחקר, על פרסי הנובל שילכו ויתמעטו.

123 עמודים מכיל הקובץ שנקרא "מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה של הוועדה לתכנון ולתקצוב" מבית המועצה להשכלה גבוהה. מעל ל-60 עמודים, כולל נספחים, יש בקובץ "התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ד", שיצא ביולי 2013. אבל קשה מאוד למצוא שם התייחסות ישירה לפצע המדמם הזה. מה שמעלה חשד שהמספרים הכבדים של הפנסיה התקציבית נחבאים להם איפשהו בקרבם של סעיפים שזוכים לשמות וכינויים מורמים ומיוחדים. זה לא חלילה שהמועצה להשכלה גבוהה פועלת במודע להסתיר נתונים, היא רק לא מתאמצת לשנות ומעדיפה להמשיך מסורת רבת שנים של הסתרת הטבות לאנשי שלומנו, סיסמאות נבובות וסבסוד צולב.

קחו למשל את "לוח 2" שנקרא "ריכוז התקציב לפי סעיפים ראשיים תשע"ב-תשע"ד". זה מפרט את 8 סעיפי ההוצאה המרכזיים של תקציב הות"ת. הסעיף האחרון מסמן 617 מיליון שקל, 7.4% מהתקציב, עבור "תוכניות הבראה והתייעלות". מה זה? מי זה? למי זה? אז נקפוץ לעמוד 46, סעיף 8.1, שמספר בדיוק: ההקצבה מיועדת לאוניברסיטאות שבהן נהוגה פנסיה תקציבית: "האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה".

נעבור למימון על פי תחומי לימוד באוניברסיטאות ובמכללות. נספח 5 מדבר על "תעריפי השתתפות הות"ת באוניברסיטאות תשע"ד"; נספח 6 על "תעריפי השתתפות הות"מ במכללות, תשע"ד". ברור שמקצועות מדעיים שמחייבים עלויות מחקר ומעבדות נדרשים לתקציב גבוה יותר, ואכן הם מצויים בעיקר באוניברסיטאות. עם זאת, יש כמה מקצועות, אלה המתבססים על לימודי מרצה-כיתה, שאמורים להיות בעלות דומה, אבל זה לא כך.

לתואר ראשון במדעי הרוח עומד תעריף השתתפות הות"ת באוניברסיטאות על כ-33 מיליון שקל, בעוד שתעריף ההשתתפות במכללות עומד על כ-24 מיליון. בעסקים ומדעי הניהול, התעריף לאוניברסיטאות עומד על קרוב ל-16.5 מיליון שקל, ובמכללות לעומת זאת על 13.5 מיליון. במשפטים התעריף לאוניברסיטאות מתקרב ל-16.5 מיליון, ולמכללות ל-13 מיליון. אפשר לומר, וזה מה שנהוג לומר, שהפערים נובעים מהסכמי השכר המרחיבים שיש למרצים באוניברסיטאות לעומת אלה של המכללות.

אבל גורמים שמעורים בעניין אומרים - לא כך, ובכל מקרה זה לא כל הפער. כלומר, אפשר שעלות השכר החודשי של מרצה רגיל באוניברסיטה גבוהה יותר, אבל עלות שכר הבכירים במשפטים, במינהל עסקים ובמדעי הרוח, אלה שפותו לצאת מהאוניברסיטאות ולהנהיג את הלימודים הללו במכללות, גבוהה בהרבה, כך שזה מתקזז. ובכל מקרה, גם אם לא, זה לא מסביר את גודל הפער. חלק מהפער, ככל הנראה, מוסבר בהעמסת עלויות הפנסיה התקציבית על תחומי לימוד שעלותם לאוניברסיטה נמוכה יותר.

זה אולי כך, ואולי לא כך. אפשר שהכול ברור ומדויק, אבל זה בוודאי לא שקוף. כל עוד לא תונהג חובת שקיפות מלאה בחלוקת כספי הציבור לאקדמיה, בכלל זה למימון חוסר היעילות, התקציבים המנופחים וההוצאות הכבדות של הפנסיה התקציבית שהתנפחה בעשורים האחרונים לממדים שעלולים לסכן את עתיד המוסדות - בראשם העברית, תל אביב והטכניון - כולם ייראו חשודים בהעברות מתקציב לתקציב, סבסוד צולב נסתר וניסיון לייצר סעיפים חיוורים וקשים לזיהוי.

 אוניברסיטאות