תאונה באתר בניה של חג'ג ברחוב הארבעה בתל אביב / צילום מסך
109 הולכי רגל כבר נהרגו השנה בדרכים, לעומת 80 בלבד אשתקד. עליה חדה של 37%. כמעט שלושה רבעים מהנפגעים נפגעו כשחצו את הכביש על מעברי חציה, רובם ברחובות הערים. כעת הגיעה הצעת החוק לאסור חציית כביש עם אוזניות, שמטרתה לכאורה לצמצם את פגיעת הולכי הרגל, אלא שבעיני היא בריחה מאחריות.
החוק אינו אוסר על הולכי הרגל ללכת עם אוזניות באוזניים, כיוון שזהו מהלך שכמובן לא ייתפס היטב בעיני הציבור, וכמובן לא הגיוני. במקום לעודד אנשים ללכת ברגל, להקל עליהם ולהבטיח את שלומם, מבקשים לאסור עליהם לחצות כביש כשהם מקשיבים למוזיקה או מדברים בטלפון, תוך שימוש באוזניות.
האם נכון ובטוח לחצות כביש עם אוזניות? בוודאי שלא. אין בכלל שאלה. אבל אם המצב הוא שאנשים הולכים ברחוב עם אוזניות, נכון לאסור עליהם לחצות עמן את הכביש? האיסור הזה אינו מעשי ואינו מועיל. מטרתו להפחית את מספר הולכי הרגל שנפגעים בעת חציית כביש, אך הוא מסווה את מוקד האחריות, כלומר את המדינה עצמה, ואת כישלונה המתמשך בהתקנת תשתיות בטיחות, שמכירות בעובדות החיים ושומרות על חיי הולכי הרגל.
עובדות החיים הן שאנשים חצו, חוצים ויוסיפו לחצות כבישים, עם אוזניות באוזניהם.
חלק גדול מהולכי הרגל שנהרגו השנה בתאונות דרכים היו קשישים וילדים. כמה יתרום החוק החדש לבטיחותם של שתי אוכלוסיות אלו? כמה קשישים ראיתם חוצים את הכביש עם אוזניות צמודות לאוזניהם? האם זהו אותו פתרון שיבטיח את שלומם של הולכי הרגל בבואם לחצות את הכביש? כנראה שלא.
התחמקות המדינה והטלת אחריות על הולכי הרגל, שכל חטאם היה כי רצו לחצות את הכביש, איננו הפתרון.
עדיף לנו להביט אל צורת ההתמודדות של המדינות שמצליחות להפחית את מספרי הנפגעים במעברי החציה באורח דרמטי. הן אינן מחוקקות חוקים שעתידים להיות מופרים בוודאות בגלל טבע האדם. הן חושבות על הולכי הרגל, מתאימות את התשתית כך שאנשים יעדיפו לזנוח את כלי הרכב הפרטי ולעשות שימוש בריא ומועיל בשתי רגליו.
הן מתקינות פסי האטה לפני מעברי החציה. הן מפתלות את הכביש בפיתול חד לפני מעבר החציה, כדי לכפות על הנהגים מהירות נמוכה.
הולך הרגל הוא החלש והפגיע בכל מפגש עם כלי רכב ויש להניח שילדים תמיד יתפרצו למעברי החציה וקשישים תמיד יחצו אותם באיטיות. חוקים כמו זה שמוצע עכשיו, לא ימנעו את הפגיעה בהם.
*הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק