בתוך 5 שנים: תיקי חדלות הפירעון זינקו פי 3

עדות ל"מצבו הלא מזהיר" של המשק הישראלי: בין 2008 ל-2013, קפץ מספר תיקי חדלות הפירעון הפעילים מכ-11 אלף לכ-37 אלף תיקים ■ גידול של 300% במספר צווי פשיטות הרגל ובצווים למינוי כונסי נכסים

דוד האן / צילום: איל יצהר
דוד האן / צילום: איל יצהר

מספר תיקי חדלות הפירעון בישראל זינק ביותר מפי שלושה בתוך חמש שנים, כך עולה מדוח שפירסם האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופסור דוד האן, אמש (א').

בין 2008 ל-2013, קפץ מספר התיקים הפעילים מכ-11 אלף לכ-37 אלף תיקים. גידול דומה ניכר במספר צווי פשיטות הרגל (מ-1,761 ב-2008 ל-5,610 ב-2013), כמו גם הצווים למינוי כונסי נכסים (מ-3,119 ל-11,256). עוד מראה הדוח כי העלייה בכמות הליכי חדלות הפירעון גדולה יותר בפריפריה מאשר במרכז הארץ.

קצב הגידול בכמות הליכי חדלות הפירעון הואט במהלך 2013, לכאורה בשורה טובה. ואולם, אין למהר לשמוח - חלק מההאטה יש לייחס לשיפור ניהול הליכי חדלות הפירעון הנסקרים בדוח הכנ"ר, ולא לבלימת ההידרדרות הכלכלית.

דוח הכנ"ר מעורר דאגה לגבי מצבם הכלכלי של הישראלים - בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מגיעים למצב של חדלות פירעון. לדוגמה - נסיקה של ממש נרשמה בכמות פשיטת הרגל בישראל בחמש השנים האחרונות. ב-2008 ניתנו 1,706 צווי פשיטת רגל, בעוד שב-2013 ניתנו 5,603 - זינוק של יותר מפי שלושה. החדשות הטובות הן שקצב הזינוק הואט בשנה האחרונה שסקר הדוח - ב-2013 ניתנו "רק" 610 צווי פשיטת רגל יותר מאשר בשנה שקדמה לה. גם באשר לצווי כינוס שניתנו התמונה דומה - מספר צווי הכינוס עלה מ-3,119 ל-11,256 במהלך חמש השנים עד ל-2013 - גם כאן, זינוק של יותר מפי שלושה.

הנתונים מעידים על פער מסוים בשיעור הגדילה של צווי הכינוס בין הפריפריה לבין אזור המרכז. בעוד שבמחוזות ירושלים ובאר-שבע נרשמה עלייה של כמעט פי 4 במספר צווי הכינוס בתוך חמש שנים, בתל אביב עמד שיעור עמד שיעור זה על פי 3.

דווקא באשר לפירוק חברות לא נרשמה עלייה במהלך חמש השנים עד ל-2013. מספר צווי הפירוק שניתנו ב-2008, שנת שיא בתחום, זהה למספרם ב-2013 ועומד על 495 צווים. גם כאן ניכר הפער בין המרכז לפריפריה. בעוד שבמחוזות ירושלים ובאר-שבע עלה מספר צווי הפירוק באופן ניכר, בתל אביב נרשמה ירידה קלה.

הצלחה למערכת המקוונת

ההאטה שנרשמה במהלך 2013 בשיעור הגדילה של הליכי חדלות הפירעון נובעת גם משורה של שינויים ורפורמות שערך הכנ"ר, המייעלות את ההליכי חדלות הפירעון ומקצרות אותם. בעבר הייתה הגשת תביעות חוב על-ידי נושים של אדם או תאגיד שנקלעו להליכי חדלות פירעון מורכבת יותר ובלתי נגישה, והדבר הרתיע חלק מהנושים מהגשת תביעות החוב.

בספטמבר 2013 הושקה מערכת המאפשרת הגשת תביעות חוב באופן מקוון. הדוח מראה כי רבים מצאו את המערכת כשימושית - כ-41 אלף תביעות חוב הוגשו באמצעות המערכת בשנת 2013. בנוסף מציין הכנ"ר כי המערכת מייעלת את התהליכים של ניהול תביעות החוב והמעקב אחריהן על-ידי הנושים ובעלי התפקידים בהליכי חדלות פירעון.

"המערכת החדשה חוסכת זמן רב של הקלדה וסריקת התביעות, מאפשרת מיכון מלא של חלק גדול מתהליכי העבודה שבוצעו בעבר באופן ידני ומקנה יכולת מעקב מקוון אחר סטטוס הטיפול בתביעות החוב", נכתב דוח.

בנוסף, נחנך לאחרונה מנגנון הכרעה ממוכן המאפשר לבעלי התפקידים בהליכי חדלות פירעון להזין את הכרעותיהם בתביעות חוב למערכת המחשוב של הכנ"ר בצורה הזמינה לצדדים אחרים שקיבלו היתר לצפות בהם. התוצאה, לדברי הכנ"ר, התוצאה היא הגברת הסדר, הנגישות והמהירות של ההליכים.

קיצור הליך פשיטת הרגל

ב-2013 החל יישום הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל, שהביאה לקיצור ההליכים ולאפשרות פושט הרגל לקבלת הפטר, מוקדם מכפי שהיה בעבר. "התברר, כי התמשכות ההליך אינה משיאה את הפירעון לנושים באופן ניכר, דוחקת את החייבים מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות, ומשיתה על המערכת הציבורית עלויות ניכרות, אשר תועלתן מוטלת בספק", מסביר הדוח את הטעם למהלך.

עיקרה של הרפורמה הוא תחימת הליך פשיטת הרגל, בהתאם ללמידת המצב הכלכלי של החייב והכנת "תוכנית פירעון אישית". "בתום ביצוע התוכנית (סדר גודל של 4.5 שנים מפתיחת ההליך) יופטר החייב מחובותיו שלא נפרעו", נכתב. "דרך זו של תחימת ההליך והבאתו לידי סיום בהפטר בתוך פרק זמן נקוב ומוגדר, תוך מתן תמריץ חיובי לחייב לסייע באיתור מהיר של רכושו וחלוקתו באופן שווה ומהיר בין הנושים, תביא להגשמת תכליות דיני פשיטת הרגל", צוין.

כמו-כן, מציין הדוח כי יישום הרפורמה יאפשר את הפניית עיקר המשאבים הציבוריים לנקיטת הליכים נגד חייבים חסרי תום לב, שאינם משתפים פעולה כראוי עם הליך פשיטת הרגל.

הנחיה ממחלקת התאגידים

תחום שבו לא חל גידול במספר הצווים שניתנו לעומת 2008, הוא תחום פירוק החברות. עם זאת, על רקע מסקנות שהוסקו מהמשבר הכלכלי של 2008, הוחלט להקים את מחלקת התאגידים באגף הכנ"ר, שהחלה לפעול ב-2013. "מחלקת התאגידים... נוסדה במטרה להוות הגורם המקצועי - מנחה, מייעץ ומסייע - בנושאים פיננסיים, כלכליים ומשפטיים הקיימים בתיקי חדלות הפירעון העסקיים הגדולים והמורכבים המצויים בטיפול האגף", צוין בדוח.

המחלקה מטפלת בבקשות הסדרי חוב ולפשרה לפי סעיף 350 לחוק החברות, וכן בכל הליך של פירוק או כינוס, המתייחס לחברה ציבורית או לחברות שהנפיקו אג"ח. כמו-כן עוסקת המחלקה בבקשות לאישור דיבידנד ללא עמידה במבחן הרווח הקבוע בחוק החברות, בחברות ציבוריות ופרטיות כאחד. בין היתר, הייתה המחלקה מעורבת במהלך 2013 בבקשות לאישור דיבידנד בהיקף של מיליארד שקל בבזק, ובהיקף של 990 מיליון שקל בכור.

מחלקת התאגידים מטפלת גם בבקשות למינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת אג"ח, בהתאם לתיקון 18 לחוק החברות. התיקון קובע כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו לבחינת הסדר חוב במקרה בו מתנהל מו"מ לגבי שינוי באופן פירעון האג"ח - כלומר, מו"מ לקראת "תספורת".

תפקידו של המומחה לסייע בגיבוש ההסדר ולהכין חוות דעת לגבי כדאיות ההסדר. מחלקת התאגידים ליוותה מקרוב עשרות מהליכים אלו, ובחלקם מסרה את תגובתה המשפטית לכל בקשה ובקשה בתיק הסדר. בתיק אי.די.בי המפורסם, בו עמד חוב האג"ח על כ-6 מיליארד שקל, הייתה מחלקת התאגידים של הכנ"ר מעורבת מאוד ואף לקחה חלק בצוות הבדיקה המיוחד שמינה ביהמ"ש לבחינת ההסדר שהתקבל.

כספים מהדוד בצרפת?

מחלקת העיזבונות לטובת המדינה באגף האפוטרופוס הכללי היא הגוף האמון על איסוף עזבונות שמורישים, על-לפי רוב, יהודים עשירים למדינת ישראל. היקף הירושות משתנה מאוד משנה לשנה, ולעתים מושפע מתיקי ירושה גדולים של יהודים ברחבי העולים, המצווים להוריש את כספם למדינת ישראל.

רבים חולמים שיום אחד יגלו על קרוב משפחה רחוק שנפטר והוריש להם מיליונים. לפי הדוח, נראה שב-2013 קרה הדבר למדינה עם "דוד" או "דודה" שנפטרו בצרפת. בעוד בשנים 2011 ו-2012 עמדו שיעור הכספים שהתקבלו על-ידי המחלקה על 90 ו-95 מיליון שקל בהתאמה, ב-2013 התקבלו במחלקה 199 מיליון שקל - המצביעים על עליה של 110% ביחס לשנה הקודמת. לפי הדוח, 132 מיליון שקל מתוך כספי 2013, מקורם בצרפת.