מיכה לינדנשטראוס / צלם: איל יצהר
ישראל היא בין המדינות המושחתות ביותר מבין מדינות ה-OECD - כך קובע מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2014 שפורסם על-ידי עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל. את הדוח הגיש הבוקר יו"ר העמותה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, ומנהלת העמותה, עו"ד גליה שגיא, לשרת המשפטים המפוטרת, ציפי לבני.
מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2014 מעלה תמונה מדאיגה: ישראל ממוקמת במקום ה-24 מתוך 34 מדינות ה-OECD - ירידה של מקום אחד מהשנה שעברה.
המדד עצמו כולל מדינות נוספות מלבד מדינות ה-OECD, ובדירוג הכללי נמצא כי ישראל מדורגת במקום ה-37 מתוך 175 מדינות (ביחד עם ספרד) עם ציון 60 מתוך 100.
עוד עולה מהמדד כי יותר משני שליש מסך המדינות הנבדקות קיבלו ציון נמוך מ-50 (מתוך 100).
דירוג המדינות במדד נקבע על-ידי סקרים שערכה העמותה, ובמסגרתם נשאלו אנשי עסקים ומומחים שורה של שאלות הבוחנת את תפיסתם לגבי היקף השחיתות הקיימת במדינתם.
בין השאלות שנכללות בסקר: האם עובדי ציבור השתמשו לרעה בתפקידם לקידום אינטרסים פרטיים? באיזו מידה המדינה ממגרת שחיתות? האם נבחרי הציבור מנצלים את הקופה הציבורית בצורה אחראית? האם ישנם הליכי מינוי תקינים בשירות הציבורי? האם חושפי שחיתויות ועיתונאים זוכים להגנה מהרשויות? ועוד.
את רשימת המדינות הנתפסות כ"נקיות" ביותר משחיתות מובילות מדינות ה-OECD. בראש הרשימה מדורגות דנמרק עם הציון 92 כשאחריה ניו-זילנד עם הציון 91; במקום-3 ו-4 נמצאות פינלנד עם ציון 89 ושבדיה עם ציון 87; נורבגיה במקום ה-5 עם ציון 86, ושווייץ במקום ה-6 עם ציון 84.
המדינות הנתפסות כמושחתות ביותר הן סודן, צפון קוריאה וסומליה (שלושתן עם ציון נמוך מ-15). מבין המדינות החברות ב-OECD המדינות אשר דורגו בתחתית הטבלה הן: טורקיה (עם ציון 45), איטליה ויוון (עם ציון 43) ומקסיקו (עם ציון 35). טורקיה, אגב, הידרדרה ב-5 נקודות בהשוואה לציונה במדד 2013.
מדינות מזרח התיכון קיבלו ציונים נמוכים משמעותית מישראל: ירדן דורגה במקום 55 עם הציון 49; מצרים דורגה במקום 97 עם הציון 34; לבנון דורגה במקום 135 עם הציון 27, וסוריה דורגה בתחתית הרשימה במקום 159 עם הציון 20. מצרים וירדן שיפרו את הציון שלהן ב-5 נקודות בהשוואה למדד 2013.
לדברי יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, "שחיתות אינה רק מונעת חלוקה צודקת של ההון והתפתחות כלכלית תקינה, היא גם בעלת השלכות קשות על אמון הציבור במוסדות המדינה. על מנת להיות חלק מקהילת המדינות המתקדמות, על נבחרי הציבור להוביל תהליכים של שקיפות בכלל, ובפרט בהליכי קבלת החלטות. הליכי מינוי תקינים למשרות ציבוריות הן כלי נוסף להגברת אמון הציבור וצמצום תופעת הנפוטיזם במגזר הציבורי. על גורמי האכיפה להתייחס במלוא החומרה לדיווחים על שחיתות ולייצר מנגנוני ביקורת ואכיפה יעילים".
