גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כאשר כיתוב על גבי אריזה אינו תואם את תכולתה, אין ספק שמדובר בהטעיית הצרכנים. אלא שבית המשפט המחוזי בחיפה סבר כי כאשר הטעיה בנוסח כזה מופיעה רק בכיתוב שבשפה הערבית על גבי מוצרים - הרי שלא מדובר בהטעיה, משום שהכיתוב בעברית המופיע גם באותיות בולטות יותר על גבי אותו מוצר מחפה על כך.

החלטה זו התקבלה במסגרת דחייה של בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חוגלה קימברלי בטענה להטעיית קהל הצרכנים במגזר הערבי, זאת בשל כיתוב שהיה שונה בשפה הערבית לעומת הכיתוב בעברית על גבי 3 מוצרים של שקיות אשפה.

השוני בכיתוב דווקא התייחס לפרט מהותי במוצר, והוא כמות השקיות שבמארז: כך שבשעה שבכיתוב העברי של אריזת שקיות אשפה מתכלות צוין כי התכולה היא 40 שקיות - בכיתוב בערבית צוין: "חבילת חיסכון - 50 שקיות". בכיתוב בערבית שעל גבי אריזת שקיות אשפה מתכלות עם שרוך צוין כי התכולה היא 45 שקיות, במקום 50 שקיות בעברית. על גבי אריזה אחרת של שקיות אשפה עם שרוך צוין בכיתוב העברי שהיא מכילה 20 שקיות אשפה, ואילו בכיתוב הערבי הכמות גדלה משמעותית ל-50 שקיות.

עוד נטען בתביעה כי בכיתוב בשפה הערבית נעשה שימוש במונח חבילות חיסכון - ביטוי שלא הופיע בכיתוב בעברית, ולגביו טענו התובעים כי זהו "ניסיון מכוון להטעות את קהל הצרכנים במגזר הערבי".

מה השיבה חוגלה? החברה, שיוצגה באמצעות עורכי הדין יואב הירש ורוני מונק ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', ציינה כי מדובר בטעות גרידא ולא בהטעיה.

השופט אלכס קיסרי החליט לדחות הבקשה בנמקו: "כאשר הכיתוב בשפה העברית הוא באותיות ובספרות גדולות וברורות, ואילו הכיתוב בשפה הערבית הוא באותיות מיניאטוריות; וכאשר ציון התכולה בשפה העברית הוא נכון ומדויק, ואילו זה שבשפה הערבית הוא מוטעה - המסקנה המתבקשת היא שאם הייתה הטעיה, הרי שהיא בתום-לב ואינה מקימה למבקשת עילת תביעה".

עוד ציין השופט כי לא ניתן להניח שהטעות האמורה נוגעת לכלל הציבור הערבי בישראל, משום ש"ציבור דוברי הערבית בישראל שולט בשפה העברית", וקבע כי "זכותם של בני הציבור הערבי בישראל לדבר ולקרוא בשפתם אינה רלוונטית לחוק הגנת הצרכן".

בעקבות ההחלטה הטיל בית המשפט על התובעים לשלם שכר-טרחה לעורכי הדין של הנתבעת בסך 10,000 שקל.