גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגרר לזירה הכלכלית

הבחירות: על מה הן יוכרעו הפעם, כלכלה או ביטחון?

בחירות לכנסת קלפי / צלם: אריאל ירוזלימסקי
בחירות לכנסת קלפי / צלם: אריאל ירוזלימסקי

עוד בטרם נפל הפור באופן סופי נכנסו דוברי המפלגות השונות לנוהל בחירות. פעם, טרם ימי הסמארטפון היו הדוברים מפיצים את דברם לכתבים לענייני מפלגות באמצעות הודעות במכשירי הזימונית, מנוחתם עדן. הדובר היה מטלפן למוקדן, מקריא לו הודעה שנוסחה מראש, והמוקדן היה מפיץ את הטקסט לזימוניות של העיתונאים. היו חולפות כעשר דקות בין האירוע ועד לתגובה. נצח במונחים של היום. בחירות 2015, ממש כמו יתר ההתרחשויות במדינתנו הקטנה - מתרחשות היום בוואטסאפ.

הממשלה עוד לא נפלה, הכנסת טרם פוזרה - אבל דוברי המפלגות כבר הבינו לאן נושבת הרוח. בשבוע שעבר מיהרו הדוברים השונים לחנוך קבוצות וואטסאפ חגיגיות לרגל הבחירות, שדרכן הם מטפטפים מסרים מיידיים על בסיס שעתי. כל דובר וקבוצת הוואטסאפ שלו, כל דובר והמבזק שלו. נתניהו תקף את לפיד, לא תגיד "ג'ק" והנה התגובה של לפיד. לפיד יורד על נתניהו, לא הספקת למצמץ ודוברת הליכוד כבר מגיבה.

אסור להפקיר את השטח, חייבים לקבוע את השיח התקשורתי, ואם לא לקבוע אז לפחות להשפיע עליו. יש דיבור כזה של פוליטיקאים, יועצים ועיתונאים: על מה ייסובו הבחירות? האם הן יהיו על ביטחון או על כלכלה? ובקיצור: מה יהיה סדר היום. בפועל, אם לשאול מג'ון לנון, מערכת בחירות היא מה שקורה בשעה שהכתבים תוהים במה תעסוק מערכת הבחירות.

כששואלים בסקרים את הציבור - מהו השיקול המכריע בהחלטה למי להצביע, התשובה הפופולרית ביותר היא תמיד: ענייני כלכלה ורווחה. מיד קמים החכמים ומסבירים: רק בסקרים הם אומרים שהכלכלה תכריע את ההצבעה, בפועל, מאחורי הפרגוד, קובע הביטחון.

האמת היא, שאין חוקיות: הבחירות הקודמות בינואר 2013, התקיימו חודשיים אחרי מבצע "עמוד ענן" בעזה, אבל האג'נדה שלהן נגזרה מהמחאה החברתית שהייתה שנה וחצי קודם בקיץ 2011. הבחירות שלפניהן, בפברואר 2009, התרחשו כשהעולם לא ידע את נפשו מהמפולת של ליהמן-בראדרס, ובארצות-הברית נערכו למשבר הפיננסי החמור ביותר זה עשרות שנים. אבל בישראל התרגשו מ"מבצע עופרת יצוקה", שהסתיים שבועיים וחצי קודם (בינואר 2009), הצביעו על ביטחון, ובחרו בנתניהו.

אם פעם מנהלי קמפיין מוכשרים הצליחו להשפיע על השיח הציבורי, היום זה קשה הרבה יותר. יועצי הבחירות של אהוד ברק הפכו את מערכת הבחירות של 1999 לדיון ארוך וממושך בגורלה של "הזקנה במסדרון" (עד שהאיש שלהם ניצח בבחירות, ומיד זנח את הזקנה לטובת מו"מ כושל עם אסד האב בסוריה).

יש הבדל משמעותי בין מה שהיה אז למה שקורה עכשיו: היום, כדי לשמור על רלבנטיות, הקמפיין צריך להכפיף את עצמו לסדר היום. עד לפני מספר שנים סדר היום נקבע ע"י הקמפיין. נתניהו יכול לדבר על איראן ועל דאע"ש מהיום ועד 17 במארס, אבל עם הבוחרים שטרודים מהדיור ומהמילקי, זה לא יעזור לו.

אתמול נופף ראש הממשלה בדגל הכלכלי החדש שלו: מע"מ אפס על מוצרי יסוד. רק לפני חודש הוא קרא לשר האוצר לבטל מכסים על יבוא, ובכך להוזיל את העלויות; כעת, כשהוא משמש גם כשר האוצר, יש לו כבר תוכנית חדשה. ההיגררות של נתניהו לזירה הזו היא אירוע מעניין. הוא מבין, שהפעם איראן לבדה לא תעזור. בבחירות הקודמות התעלם מיוקר המחיה, וקיבל על הראש 19 מנדטים של לפיד. הפעם, מזה בדיוק הוא ינסה להימנע.

בעידן של רשתות חברתיות ומסרים מיידיים אין שום דרך להכתיב מה תהיה השיחה של מערכת הבחירות. האג'נדה כבר לא נקבעת ע"י קבוצה של כתבים שמחוברת בוואטסאפ לדוברי המפלגות, אלא באמצעות שיח שצומח מלמטה, מהפייסבוק ומהטוויטר, עד שהוא חודר את התקשורת הממסדית ומגיע לפוליטיקאים. הדרך היחידה של פוליטיקאי לקבוע דה-פקטו את סדר היום, היא להשפיע עליו באמצעות תפקידו הביצועי. מלחמה למשל. נותר רק לקוות שמזה נצליח להימנע בשלושת החודשים הקרובים; וגם בשנים שיבואו אחריהם.

הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי