יו.בי.אס ubs בנק / צלם: בלומברג
אישיות בכירה חשודה בניהול בסתר של חשבונות בנק בשווייץ עליהם היא לא דיווחה לרשויות המס בישראל, בפרשה המכונה "פרשת הבנק השווייצרי". כך נודע ל"גלובס". חוקרי רשות המסים ביצעו חיפוש בביתו של הבכיר.
בדומה למידע על שאר החשודים בפרשה, גם המידע אודות החשבון הלא-מדווח לכאורה של האישיות הבכירה הגיע לידי רשות המסים מרשימות שנתפסו אצל רוני אליאס, יועץ השקעות בכיר בבנק השווייצרי UBS, שהוא אחד החשודים המרכזיים בפרשה. ברשות סירבו להתייחס לדברים ומסרו: "אנו לא מתייחסים לחקירות מתנהלות".
לפני כחודש הותר לפרסום כי רשות המסים מנהלת מזה תקופה ארוכה חקירה סמויה ומסועפת בפרשה של חשבונות בנק המוחזקים על-ידי ישראלים בבנקים שווייצרים, ובמרכזם בנק UBS. לדברי רשות המסים, ממידע ומרשימות שהתקבלו אצלה עולה כי בנקים גדולים בשווייץ מנהלים חשבונות של אלפי ישראלים בהיקף המסתכם במאות מיליוני אירו. עד כה נחקרו ונעצרו בפרשה 28 חשודים. ואולם, לפי מידע שבידי "גלובס", ברשימות שנתפסו מופיעים עוד מאות שמות של חשודים פוטנציאליים וצפויים להתבצע מעצרים נוספים בשבועות הקרובים.
פגישות במלון פאר בת"א
תחילת הפרשה בסוף ביוני האחרון, אז עצרה רשות המסים בתל אביב את אליאס, שטיפל ישירות בחשבונות בנק של ישראלים. מחקירתו של אליאס, ישראלי המתגורר בשווייץ כארבעה עשורים, עלה כי במסגרת תפקידו הגיע אליאס לישראל למפגשים חשאיים עם לקוחות ישראלים, שנמנעים מהעברת הוראות ומסמכים לבנק בטלפון, במייל ובפקס, מחשש לחשיפת היותם בעלי חשבונות בבנק השווייצרי.
יום קודם למעצרו הגיע אליאס לארץ, ולמחרת נפגש עם לקוחות ישראלים, בליווי עובד בכיר (ראש צוות) מ-UBS שווייץ. הפגישות נערכו תחת מעקב חשאי של חוקרי רשות המסים. בין יתר המפגשים, נועדו השניים במלון פאר בתל אביב עם לקוחות ישראלים, ובסיום הפגישה נעצרו כל משתתפיה.
בין החשודים המרכזיים - שני ישראלים המחזיקים ברשת המונה עשרות מרפאות בחו"ל והחשב של הרשת. שני הבעלים ניהלו בעבר רשת מרפאות בישראל והעתיקו את פעילותם לחו"ל. הפעילות בחו"ל, בהיקף של 40 מיליון אירו בשנה, כוללת שליטה בתאגידים, המנהלים כ-60 מרפאות במזרח אירופה והמאוגדים בחברות זרות הרשומות במקלטי מס, בפנמה ובאיי הבתולה הבריטיים. זאת, תוך הסתרת הניהול והשליטה שמתבצעים מישראל. לדברי רשות המסים, רווחי הפעילות של רשת המרפאות הועברו כולם לבעלי המרפאות והופקדו בחשבונות בנק סודיים שלהם בבנק UBS בשווייץ, ולפי החשד לא דווחו לרשויות המס בישראל. בבקשות למעצרם של בעלי הרשת נטען כי מהראיות עולה כי בשנים 2009-2014 ניהל עבורם אליאס חשבונות בנק מוסווים, בהם נצבר סכום של 15 מיליון אירו, שהושמטו ולא דווחו.
בעל פיצוצייה ומתווך נדל"ן
חשודים נוספים בפרשה, ששמותיהם הותרו לפרסום הם: ברננדו פישר, בעל פיצוצייה בת"א, שניהל לפי החשד מיליון דולר בחשבון בבנק בשווייץ; נאווה שאנן משדה יעקב - שניהל כ-800 אלף דולר; אהרון כהן, מנהל בחברה ליזמות בנייה מנהריה - שניהל 600 אלף דולר; חיים קומי, מתווך נדל"ן מת"א, שניהל כ-500 אלף דולר; בתיה אורון מראשל"צ, שניהלה כ-550 אלף דולר; ואריה קופל מחיפה, שניהל 250 אלף אירו בחשבון בבנק בשווייץ ובנוסף ניהל חמש דירות בברלין המניבות הכנסות.
ביומיים האחרונים קיבלה שופטת בית משפט השלום בחיפה, איילת הוך-טל, את בקשת רשות המסים והורתה על שחרורם בערבות של ארבעה חשודים נוספים בפרשה. אחד מארבעת העצורים ששוחררו אתמול (ב') בערבות הוא ג'ורג' אלברטו פוקוס מיבנה.
לפי החשד, פוקס, שכיר בחברה העוסקת בעבודות חשמל, מחזיק משנת 2000 בחשבון בבנק UBS-שווייץ, ומשנת 2009 - בחשבון בבנק "ג'וליוס בר" בשווייץ.
חשודה נוספת היא תקווה כהן מתל-אביב, החשודה כי היא מחזיקה משנת 2004 בחשבון בלתי מדווח בבנק UBS-שווייץ. לטענת רשות המסים, בין היתר שימשו אותה הכספים בחשבון לרכישת דירה בת"א תמורת 4 מיליון שקל. לפי החשד, בנוסף, כהן השמיטה הכנסות משכר דירה בסכום כולל של כ-528 אלף שקל. בשל החשדות הטילה הרשות עיקול על רכב המרצדס-בנץ של כהן.
עוד נעצרו בני-זוג לשעבר הלנה לנדוי ויעקב לנדוי מתל אביב, החשודים כי החזיקו מזה 20 שנה חשבון בבנק UBS השווייצרי, שיתרתו עומדת היום על סך של 300 אלף דולר. זאת, לכאורה, תוך הסתרת קיום החשבון והשמטת ההכנסות שנבעו ממנו.
ב-21 בדצמבר צפוי להתקיים בבית משפט השלום בחיפה דיון בדבר הסרת איסור הפרסום על החשודים הנוספים בפרשה, ששמם טרם פורסם.
עורך דינם של ארבעה חשודים: "רוב התיקים יסתיימו בלי כתבי אישום"
בא-כוחם של ארבעה מהחשודים שנעצרו על-ידי רשות המסים בפרשת הבנק השוויצרי ושוחררו בערובה, עו"ד ד"ר אבי נוב, מותח ביקורת נוקבת על אופן ניהול החקירה על-ידי הרשות וטוען כי "יש הרבה בעיות, מסוגים שונים עם החקירה הזו". נוב מציין כי רשות המסים הלכה בחקירה הזו באופן גורף מדי על שמות ומעצרים לפני שבדקה לעומק את הראיות נגד אותם אנשים. "בינתיים", הוא אומר, "הרשות מחפשת בעיקר את הכותרות בתקשורת והדבר הזה מביא לפגיעה באנשים".
- רוב החשודים, בהם לקוחותיך, הופיעו כנראה ברשימה של רוני אליאס, הבנקאי השווייצרי.
עו"ד נוב: "נכון, אבל זה עדיין לא הופך אותם לעבריינים. קודם כל, לגבי חלק מהחשודים קיים ספק אם הם בכלל חייבים בדיווח לרשויות המס בישראל על חשבונות שהם מחזיקים בשווייץ, כי הם תושבי חוץ אזרחי ישראל שלא כפופים לחובת הדיווח. חלק אחר של החשודים הוא של בעלי תעודות זהות ישראליות שהם תושב-חוזר-ותיק או תושב-חוזר-רגיל או עולים חדשים או תושבי חוץ שנמצאים בישראל בסיבוב כזה או אחר".
נוב מעריך כי בסופו של דבר רוב התיקים לא יסתיימו בכתבי אישום. "התיקים הבעייתיים ייגמרו בכופר, בתיקים אחרים נראה שהכסף לא שייך לחשודים ובחלק אחר החשודים כלל לא חייבים בחובת דיווח. הכוונה המרכזית של הרשות במהלך הזה היא ליצור הרתעה במסגרת המאמצים לתפוס כספים שמוחזקים בחו"ל על-ידי ישראלים, ובמקביל לתמרץ אנשים לגלות מרצון את הכספים".
- אלו הן מטרות חשובות.
"אבל על הדרך יש פה פגיעה מאוד רצינית בחירויות יסוד של אנשים. החשודים, שכאמור, נגד רובם לא יוגשו כתבי אישום בסוף, מקבלים צו איסור יציאה מהארץ לחצי שנה, שמותיהם מתפרסמים, הם נדרשים להפקיד ערבויות ומוטלים עיקולים על בתים ורכבים, וחלקם יצאו זכאים. יש פה הגבלת חירויות גורפת ללא שנעשתה בדיקה רצינית. הרשות עלתה על רשימת שמות שנתפסה אצל רוני אליאס, והנחת היסוד היא שכולם העלימו מס וצריך לעצור אותם, אבל זה לא בהכרח נכון".
- מה הייתה לדעתך צריכה רשות המסים לעשות?
"אפשר היה לעשות בירור יותר רחב של הראיות, לעשות שימועים לפני המעצרים. במקום זה הלכו לאנשים האלה ב-5 בבוקר, דפקו להם על הדלת ועצרו אותם וגרמו למבוכה גדולה, וכאמור לפגיעה גדולה בהם. בחלק גדול מהתיקים האלה צריכים בכלל לדון במסלול האזרחי ולא הפלילי. הנחת העבודה שכול מי שמופיע ברשימה הוא עבריין - היא לא נכונה".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "חקירת רשות המסים בפרשת 'הבנק השוויצרי' מעלה נגד המעורבים חשדות כבדים להעלמת כספים בהיקפים גדולים בחשבונות בנק המנוהלים בחו"ל, תוך הסתרה מכוונת של עצם קיומם והעברת הנחיות לניהולם במפגשי סתר".
עוד נמסר מהרשות: "החקירה מנוהלת באופן ענייני ומקצועי ונערכת מראשיתה בליווי של פרקליטים מלווים מפרקליטות מיסוי וכלכלה. החיפושים שנערכו במהלך החקירה נערכו באישור בית המשפט, ובמהלכם נחשפו מסמכים וראיות המבססים את החשדות. גם ההגבלות והערבויות שהוטלו על החשודים נקבעו באישור של ביהמ"ש, שבפניו הונחו החשדות והראיות התומכות בהן".
ארה"ב חיסלה את גן העדן השווייצרי
שווייץ היא מדינה קטנה באירופה והיא ידועה בזכות נופיה המדהימים ביופיים ועריה הציוריות. ואולם, במשך שנים הגיעו אליה ישראלים לא רק כדי לנפוש וליהנות משכיות החמדה שלה, אלא גם כדי להפקיד בה את כספיהם. עו"ד אודי ברזילי, היועץ המשפטי לשעבר של מס הכנסה, מסביר כי הסיבה המרכזית לכך היא ששווייץ הייתה ידועה בזה שהיא סודית לגמרי. "אנשים שרצו להחזיק חשבונות באופן דיסקרטי מצאו לנכון לעשות את זה בשווייץ".
ואולם, גן העדן השווייצרי עבור עשירי ישראל החל להשתנות לאחר עלייתו לשלטון של נשיא במדינה מרוחקת - בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב. "בסמוך לאחר בחירתו, החליט ממשל אובמה שהוא פותח במלחמת חורמה במקלטי מס בעולם לרבות בשווייץ", אומר ברזילי. "אובמה התמודד בצורה אגרסיבית עם הבנקים בשווייץ והכריח אותם לגלות לו שמות של אמריקאים שמחזיקים בהם חשבונות, שלא מדווחים בארה"ב. ההתמודדות כללה גם מעצרים של בכירים בבנקים בשווייץ.
"בהמשך, ובעקבות הלחץ האמריקאי, הגיעה ארה"ב להבנות עם הבנקים בשווייץ שיחשפו שמות של לקוחות אמריקאים. הבנקים גם שילמו קנסות מאוד גבוהים לארה"ב על עצם זה שהסתירו חשבונות במשך תקופה ארוכה". החרפה נוספת במצב התרחשה כאשר בהמשך הוציאה ארה"ב את חוק "פטקא", שמחייב את כל הבנקים בעולם להעביר מידע על חשבונות של לקוחות זרים.
"בעקבות הצלחת המאבק של ארה"ב גם מדינות ה-OECD הצטרפו למהלך", אומר ברזילי. "הייתי בבנקים בשווייץ כמה פעמים, והם תמיד שאלו האם ממשלת ישראל מתכוונת לתבוע אותם על כך ששיתפו פעולה עם מעלימי מס ישראלים. מכוח הדברים הללו, הבנקים בשווייץ התחילו ללחוץ על הלקוחות להסדיר את העניינים מול הרשויות במדינות שלהם".
לדברי ברזילי, ניתן לחלק את הבנקים בשוויץ לשלושה רבדים, בהיבט הזה. "יש את אלה שהגיעו למצב שאפילו הקפיאו חשבונות של ישראלים. ברובד השני נמצאים הבנקים שהודיעו ללקוחות שעליהם להסדיר תוך שנה או שנתיים את ענייניהם מול הרשויות; והרובד שלישי מחכה שתיעשה חקיקה בנושא במדינות אירופה, ובינתיים לא מעביר מידע".
לטענת ברזילי, שמייצג את אחד החשודים בפרשת "הבנק השווייצרי", למרבה האירוניה, דווקא בנק UBS, שעומד במרכז חקירת רשות המסים, הודיע כבר לפני כשנה ללקוחותיו שעליהם להסדיר את ענייניהם. "זה הבנק שהוא הכי בסדר, אבל רשות המסים הלכה עליו בגלל שתפסו בנקאי שלו בארץ (את רוני אליאס - ח'מ')". לדברי ברזילי, כל הסיפור של הבנק השווייצרי הוא זניח. "עושים 'הו-הא' רציני מהפרשה על-מנת להפחיד את האנשים ולעודד פנייה להליכים של גילוי מרצון".
מי שרואה את הדברים אחרת הוא עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי. "ישראלים תמיד חשבו שבשווייץ יש סודיות מיוחדת, אבל מעולם לא הייתה סודיות כזו, אין סודיות מיוחדת בהווה ולא תהיה בעתיד. שווייץ היא כמו כל מקום אחר".
- אז למה ישראלים ניהלו חשבונות דווקא שם?
רובין: יש לכך כמה סיבות, שעיקרן מיתוג ומחשבה שיש שם סודיות. כך, למשל, אנשי מכירות של הבנקים השווייצרים פעלו באינטנסיביות בישראל; בנוסף, שווייץ קרובה וקל להגיע אליה; שלישית, היה לה דימוי טוב, וזה, כאמור, עניין של מוניטין".
