"העמיסו צידה, כנסו לג'יפ וקחו בחשבון שאתם הולכים להתברבר בדרך - הדרך לארץ המובטחת", כך מתאר רמי ברכה, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו את התהליך של בניית חברה. ברכה היה המרצה הראשון מבין שניים במפגש נוסף בסדרת "כלכלה על הבר" של "גלובס" בשיתוף לאומיטק ובנק לאומי שהתקיים בשבוע שעבר באוזןבר בתל אביב. הפעם, נושא המפגש היה "טיפים להישרדות בעולם היזמות - משלב ההקמה ועד לפעילות הגלובלית".
ברכה, שמרכז את השקעות הקרן - קרן ההון סיכון הגדולה בישראל - בתחומי אפליקציות מובייל, אינטרנט ותשתיות תקשורת, פתח את דבריו באומרו כי כאיש הון סיכון, "אני צריך פאקינג סיבה טובה להצטרף למסע לאותה ארץ מובטחת". לדבריו, בניית חברה מתחילה, בראש ובראשונה, בחזון. "העולם שייך לחולמים, ומי שמציאותי שיהיה סמנכ"ל כספים. תעופו רחוק!", המליץ ליזמים.
אך חזון לבדו אינו מספיק. "אל תגידו לי 'יש לי פטנט'. אני לא רוצה לשמוע את זה. אני רוצה מישהו שהחזון שלו מבעבע בתוכו. שהוא מאוהב בו, שהוא נוצר מדברים שהוא אוהב לעשות", אומר ברכה ומדגיש כי "במדבר שיצאתם אליו, תנצחו בגלל האינטואיציות שלכם ולא בגלל החזון".
ברכה טוען כי כשזה נוגע לחזון, בישראל יש בעיה. "האסימון נופל ליזמים הישראלים במקביל. באותה נקודת זמן, לעשרה איש יש את אותו רעיון. לכולנו יש רעיונות טובים, אך אין היגיון ברעיונות טובים לרעיונות של אנשים אחרים. תהיו אתם, לא אחרים".
ואז הגיע ברכה לנקודה בה הוא מבין לא מעט: סוגיית המשקיעים. "אין מה לעשות. משקיעים זה טוב הכרחי. כל יזם צריך אותם, והוא צריך להתייחס אליהם כאל מייסדים נוספים. משקיע הון סיכון לא רק שם את הכסף, ואם לא תבינו את זה - אתם בצרות", הוא אומר ומוסיף: "ואל תבחרו משקיע שהוא כמוכם. תבחרו מישהו ששונה מכם".
לדברי ברכה, יש שני סוגי משקיעים: "זה שברגע שיש לך חדשות טובות, אתה רץ ומספר לו, והשני - זה שברגע שיש לך חדשות רעות, אתה רץ ומספר לו. אתם צריכים להעדיף את הסוג השני". עוד טוען ברכה כי צריך לבחור משקיע בעיקר לפי מידת האמונה שלו בחזון של היזם, ולא לפי רשת הקשרים שלו או ההבנה שלו בטכנולוגיה.
לאחר בחירת המשקיעים מגיע שלב בניית החברה, וכאן טוען ברכה כי יש חשיבות לדינמיקה בין מייסדיה. "משקיעים רוצים לראות קבוצה שבה האחד משלים את השני. חברה היא כמו תינוק, שצריך שיהיה לו הכול".
משקיעים, מזכיר ברכה, מקבלים לרוב מושב בדירקטוריון, ובמערכת היחסים שבין מנכ"ל לדירקטוריון יש שלושה מצבים: "המנכ"ל מנהל את הדירקטוריון; דמוקרטיה או הדירקטוריון מנהל את המנכ"ל. המצב השלישי הוא הכי נורא, ואתם לא רוצים להיות במצב כזה. מנכ"ל צריך כל הזמן לתקשר מול הדירקטוריון".
לבסוף, טוען ברכה, "מנכ"ל צריך להיות הראשון שאומר: 'יוסטון, יש לנו בעיה', והראשון שצריך לדעת לזגזג, כלומר להתאים את עצמו לשוק שכל הזמן משתנה".
"שותפים לדרך"
בכנס השתתפה גם יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק, שאמרה: "אחת המטרות שעומדת לנגד עינינו בבואנו לארגן את האירועים הללו, היא מתן כלים מקצועיים ליזמים בתחילת דרכם, חממה לסטארט-אפיסטים שמבקשים לקבל עצות, הזדמנות לקיים מפגש בלתי אמצעי עם אנשי קרנות הון סיכון ומי שהצליחו בהיי-טק ויש להם קבלות על עשייה.
"אחת השאלות המרכזיות שאנו נדרשים אליה, היא סוגיית המימון. המרצים מקפידים לדבר על חשיבות בחירת המשקיעים בחברות, את הצורך לראיין בעצמך את מי שיממן אותך ולא רק להיענות למי שמעוניין להשקיע בך, אלא להיטיב ולבחור. סוגיית הקרנות משמעותית עוד יותר, כשאנו יודעים שהנתונים מלמדים כי מרביתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית נסמכת על הון זר. לפי האומדן, כ-2.5 מיליארד דולר מושקעים בשנה בתעשיית ההייטק בישראל, מתוכם למעלה מ-75% מגיעים מקרנות זרות.
"היזם הישראלי שלא קיבל מענה מהשוק המקומי, נאלץ לכתת רגליו בשוק הבינלאומי. אנחנו בקבוצת לאומי זיהינו את הצורך הפיננסי והגדרנו מטרה: להיות הבית הכלכלי של חברות היי-טק ישראליות בארץ ובמרכזי היי-טק בעולם. בשנה האחרונה, השלמנו פיתוח של מעטפת שירותים כוללת לחברות היי-טק המלווה אותן מרגע היווצרן ועד האקזיט ואף לאחר מכן".
אורון הוסיפה כי "לא בכדי, לאומיטק, היה הגוף הישראלי שהשקיע הכי הרבה בקרנות הון סיכון ישראליות. זה עשוי להישמע קלישאה, אבל אני מאמינה שזו השליחות הערכית שלנו: להביא לקדמת הבמה את היזמות והחדשנות הישראלית. ההסתכלות שלנו על תעשיית ההיי-טק הישראלית, שונה מכל קרן הון סיכון אחרת. אנחנו רואים את החברות הישראליות שמובילות בעולם בתחומים טכנולוגיים, כמו הפינטק, המובייל והסייבר, ומבחינתנו הם לא רק לקוחות או ספקים שלנו, אלא שותפים לדרך".
"בחזון שלכם, אתם צריכים לעשות משהו חשוב ולא רק לחשוב איך לעשות כסף"
במפגש "כלכלה על הבר" דיבר גם גיא סלע, ממייסדי Solaredge, ובעברו שותף בקרן ההון סיכון סטאר. Solaredge הולכת ומתבררת כאחת מחברות האנרגיה הסולארית המצליחות שצמחו כאן. החברה הוקמה בשנת 2006 על ידי חמישה יוצאי יחידת הטכנולוגיה של חיל המודיעין: סלע, שמשמש כמנכ"ל ויו"ר; ליאור הנדלסמן, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיית מוצר; יואב גאלין, סמנכ"ל מו"פ; מאיר אדסט, סמנכ"ל לטכנולוגיות ליבה; ועמיר פישלוב, סמנכ"ל ארכיטקטורת תוכנה.
Solaredge מפתחת ומייצרת מערכת לאופטימיזציה ולניטור של אנרגיה סולארית, והיא נבחרה כאחת החברות המבטיחות של "גלובס" לשנת 2010. המערכת שלה מאפשרת ניצול גדול יותר של האנרגיה שנקלטת בקולט הסולארי, על ידי אופטימיזציה של תפקוד כל אחד מהקולטים, תוך אספקת נתונים בזמן אמת על תפוקתם.
מלבד זרוע ההשקעות של ג'נרל אלקטריק, רשימת המשקיעים ב-SolarEdge כוללת קרנות הון סיכון כמו ORR פרטנרס, OPUS קפיטל, ג'נסיס פרטנרס, וולדן ו-ורטקס. הגיוס האחרון של החברה בוצע במהלך 2011, אז גויסו לה 37 מיליון דולר. בספטמבר האחרון דיווחה סוכנות "בלומברג" כי החברה מתכננת הנפקה בוול סטריט בשנה הבאה, במסגרתה תגייס לפחות 100 מיליון דולר.
סלע לא התייחס להנפקה, אך דיבר על החברה. "מאז שהקמנו את החברה, כמעט מדי שנה הכפלנו את ההכנסות ואנחנו כבר רווחיים - אפילו על בסיס GAAP". לפי "בלומברג", ההכנסות השנתיות של החברה הן הרבה מעל 100 מיליון דולר.
"בחזון שלכם, אתם צריכים לעשות משהו חשוב ולא רק לחשוב איך לעשות כסף", אמר סלע, "תבנו נבחרת מתאימה. תבינו שעבודה בצוות דורשת הרבה סבלנות. אל תשקיעו במשהו שאין לו סיכוי להצליח. תבדקו את השוק לפני שאתם רצים קדימה".
תוך כדי בניית המוצר והתאמתו לשוק, סלע טוען כי יש לתת דגש לממשל התאגידי של החברה, "לייצר מבנה משפטי נכון, ולנהל את מחלקת הכספים כאילו הייתה בית מרקחת. זה אולי מנוגד לאופי של כל יזם מתחיל, שבעיקר מנסה להיות מגניב, אך אם זה לא ייעשה נכון - יותר מאוחר זה עלול לכאוב ולהיות יקר מכדי לתקן", הוא מסכם.