גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מדד הבנקים נופל בכ-3%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.6% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר