"לשוק הגז יש הרבה פוטנציאל, חבל פשוט לתת לו לברוח"

"נתמוך בכל הסכם שיספק את רצונם של הרגולטורים בישראל ושל החברות ויאפשר פיתוח מהיר ככל האפשר של שדות הגז. אני מאמין שזה גם האינטרס הישראלי", אומר עמוס הוכשטיין, השליח המיוחד לנושאי אנרגיה במשרד החוץ האמריקאי, בראיון ל"גלובס". לדבריו, "אין לנו שום כוונה להתערב בדיונים הנוגעים לזכויות המשפטיות (של חברת נובל אנרג'י - ע"ב)".

המעורבות האמריקאית בפיתוח משק הגז הישראלי התנהלה בשנתיים האחרונות בעיקר מאחורי הקלעים. כך, למשל, תיווך אמריקאי מילא תפקיד מכריע בהחלטת ממשלת ירדן לחתום על מכתב כוונות לקראת חתימה על הסכם אסטרטגי לרכישת גז ממאגר לוויתן עבור חברת החשמל הירדנית - הסכם שהיה צפוי להיחתם בסוף חודש זה, לפי דיווחים. המעורבות האמריקאית הפכה גלויה בעקבות החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה לסגת בו מהסכם פשרה עם קבוצת דלק ונובל אנרג'י ולהכריז הסדר כובל על העסקה מ-2007, שבה הן רכשו שליטה ברישיונות שבהם התגלה לימים מאגר הגז לוויתן. ההחלטה כפופה עדיין לשימוע, שייערך בסוף החודש.

בשבוע שעבר קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו שיחת טלפון מודאגת ממזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, ובהמשך השבוע מתח דובר מחלקת המדינה ביקורת מרומזת על התנהלות הרגולציה בישראל. לאחר שנשאל מהי עמדת ממשל אובמה לגבי החלטת הרשות להגבלים עסקיים השיב הדובר כי "ארה"ב אינה מעורבת בסכסוך המשפטי, אבל אנחנו מאמינים שחשוב שבכל המדינות יהיה אקלים חיובי להשקעות, שכולל מדיניות רגולטורית עקבית וניתנת לחיזוי - ביקורת שנתפסה בישראל כמתנשאת.

"לסכסוך הזה יש השלכות לגבי סביבת המשקיעים בישראל והתמריצים שיש למשקיעים כמו נובל להשקיע בישראל", מנסה הוכשטיין להסביר. "הנושא השני המדאיג מבחינתנו הוא שתמכנו בשיחות של נובל עם רוכשים פוטנציאליים כמו ירדן ומצרים, ואנחנו מאמינים שהגילויים בישראל צריכים להיות הזדמנות לטפח רמה חדשה של שיתוף פעולה בין המדינות באזור - ירדן, מצרים, הרש"פ, טורקיה וקפריסין. זו יכולה להיות הזדמנות להגביר ביטחון, להרחיב את השגשוג והיציבות לכל מי שפועל באזורים האלה. רצינו להבטיח שההסכמים ומכתבי הכוונות מכובדים ומיושמים".

- אתה יכול להבין מדוע המעורבות שלכם בסכסוך משפטי כזה מתפרשת בישראל כפעולה להגנת האינטרסים המסחריים של חברה פרטית?

"ארה"ב לא מדברת בשם נובל אנרג'י - זו חברה מצוינת שיכולה להתבטא בשמה. אנחנו נתמוך בכל הסכם, אבל כל עוד יש עננה וספק, ואין הסכם עם הרגולטור, קשה לראות הסכם למכירת גז מלוויתן או מתמר לייצוא למצרים, לירדן או לכל אחד אחר. חברה שמייצאת גז מישראל צריכה לדעת בוודאות מה זכויותיה במאגר ומה המשטר הרגולטורי. יציבות והיכולת לצפות במסגרת הרגולטורית הן צורך חיוני של ענף אנרגיה - זה ענף ייחודי בכך שההשקעה הגדולה נעשית בשלב הראשוני עם ציפייה להחזר ההשקעה".

כלי התקשורת הזרים שדיווחו על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים נקטו בדרך כלל גישה ביקורתית יותר מזו שנשמעה בתקשורת הישראלית. "פייננשל טיימס", למשל, ייחס את ההחלטה להשפעת "גל של פופוליזם שגואה בחברה הישראלית". בדיווחים אחרים הצטיירו הרגולטורים הישראלים כקפריזיים וכפועלים בניגוד לאינטרסים הלאומיים. הביקורת החריפה ביותר נשמעה דווקא משורותיהם של פרשנים הנחשבים פרו-ישראלים. "ישראל יורה לעצמה בשתי הברכיים", כתב הפרשן הכלכלי-פוליטי נורמן ביילי.

הוכשטיין מעדיף שלא להתייחס לביקורות האלה, אך גורמי ממשל בארה"ב חוששים שהרגולטור בישראל טיפס על עץ גבוה מדי, דבר שעלול להקשות על הסיכויים למצוא פתרון של פשרה.

- רשות ההגבלים בישראל פועלת לפי כללי ההגבלים האמריקאיים, אז למה אתם כל כך מופתעים מהחלטתה?

"אנחנו לא מתכחשים לזכותו של הרגולטור לפעול לטובת הציבור הישראלי, אבל יש הרבה מאוד שיקולים שנכנסים - האנרגיה היא תעשייה מאוד צעירה בישראל וזו תעשייה שיכולה להפוך מקור למשרות ויכולה ליצור כלכלה נקייה יותר. וכשבאים לכלכלה שצריכה עדיין לגדול ולפתח התמחויות, חשוב שהממשלה - ולא רק הרגולטור - תראה את התמונה המלאה ואת כל האספקטים שבאים לידי ביטוי. חברה שרוצה להשקיע בישראל צריכה לדעת בדיוק מהם כללי המשחק, מהם המסים, מהם המחירים בשוק, מהם הכללים לגבי ייצוא ומהם כללי ההגבלים. בנוסף לכך, חשוב להבין שכל הסכם שיושג בכל אחד מהתחומים האלה יעמוד בתוקף.

- נובל מאיימת לפנות לבוררות בינלאומית נגד ממשלת ישראל. מהי עמדתכם?

"אני תמיד אופטימי ואני תמיד מאמין שהפוליטיקה היא אמנות הפשרה, אבל נובל תחליט בעצמה אם היא תתבע בבית משפט או בהליך בוררות בינ"ל. זו החלטה שהם צריכים לקבל. נכון שבוררות בינלאומית היא אחד הכלים שעומד בפני חברות למטרות כאלה".

"שום דבר לא בוטל"

הוכשטיין הצטרף לממשלו של ברק אובמה לפני שלוש שנים וחצי, לאחר ששימש יועץ לחברי קונגרס דמוקרטים בכירים. קודם לכן עבד בסקטור הפרטי, בחברות העוסקות בקשרי ממשל ובאנרגיה. הגדרת תפקידו הנוכחי, שאותו הוא ממלא זה שנה בדיוק, היא "לייעץ לשר החוץ בנושאים כמו דיפלומטיה וביטחון אנרגיה עולמי, וקידום האינטרסים האמריקאיים בהבטחת ניצולם של מקורות אנרגיה לטובת הכלכלה, היציבות והשגשוג בעולם".

במסגרת תפקידו הנוכחי מקדיש הוכשטיין תשומת לב רבה במיוחד לאזור מזרח הים התיכון ומוביל את יישום הסנקציות של ממשל אובמה נגד איראן ומרכז את ניסיונות ארה"ב לפגוע בהכנסות ארגון דאע"ש ממכירת נפט. בין היתר מילא תפקיד מרכזי בניסיונות ארה"ב לתווך בין ישראל ללבנון במחלוקת על הקו הימי שמחלק את האזורים הכלכליים הבלעדיים (EEZ) של שתי המדינות. הופעתו של הוכשטיין בכנס אנרגיה בישראל בנובמבר האחרון הפכה אותו לדמות מוכרת גם בחוגי משק האנרגיה המקומי. "התפקיד שלי הוא לעודד שימוש באנרגיה כבסיס לשיתוף פעולה ושלא תביא לקונפליקט, כך שהמנדט שלנו הוא די גמיש", אומר הוכשטיין.

השליח המיוחד היה מעורב גם בעסקאות הגז של תמר ולוויתן עם לקוחות בירדן. "אנחנו יצרנו את הקשר בין הצדדים והשתתפנו בפגישות הראשוניות בין נובל והלקוחות הפוטנציאלים שלה", אומר הוכשטיין, "אנחנו תמיד שמחים לשמש מגשרים ולתמוך בצדדים שמגיעים להסכם. יש עסקה אחת שהושלמה למכירת גז ממאגר תמר לחברות האשלג בצד הירדני של ים המלח. לגבי הגז מלוויתן השיחות לא הושלמו. הרושם שלי היה שהם התקרבו מאוד להסכם והיה שינוי בדעת הרגולטור. חייבת להתקבל החלטה לגבי המבוי הסתום ואנחנו חייבים להביא את נובל למצב שבו היא תסכים לפתח את הפרויקט".

- האם יבוטל טקס חתימת הסכם הגז עם ירדן שתוכנן בוושינגטון בסוף החודש?

"לא ידוע לי על שום טקס מתוכנן. אני מבין שהחברות דיברו על כוונה לחתום על הסכם, אבל שום דבר לא נקבע ולכן שום דבר לא בוטל. הדיווחים על טקס כזה היו מוקדמים מדי".

הוכשטיין, שהגיע לישראל בעקבות הודעת הממונה על ההגבלים העסקיים כי הוא חוזר בו מהסיכום עם חברות הגז דלק ונובל, קיים כאן סדרת פגישות, בין היתר עם בכירים במשרד התשתיות ובמשרד ראש הממשלה. "אנחנו שמחים שראש הממשלה מינה את יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לבדוק את המצב במשק הגז בעקבות ההחלטה של הרשות להגבלים עסקיים", הוא אומר.

- במגעים שלכם עם גורמי ממשל ישראלי הושגה התקדמות?

"יש דיונים טובים. כולם מבינים את הדחיפות ושחייבת להתקבל החלטה שתיתן פתרון לכל הנושאים שעדיין עומדים ותלויים, כך שלא תהיה תחושה בשוק שהחוקים משתנים כל הזמן וחברות יוכלו להשקיע כאן. היינו רוצים לראות יותר חברות אמריקאיות שבאות להשקיע כאן. אני חושב שהם מבינים את החשיבות האסטרטגית, שצריך לנצל את הרגע הזה בזמן, שבו לישראל יש סקטור חדש ומקור אנרגיה חדש שיכול לספק את הצרכים של השכנים. האתגר הוא לשקול את כל הנושאים יחד - בפן הרגולטורי, הכלכלי והאסטרטגי".

- כיצד מתפרשת ההתנהגות הישראלית בירדן ובמצרים?

"אני מאמין שכרגע כולם ממתינים בסבלנות שישראל תפתור את הבעיה הזאת ותתקדם. אני חושב שכרגע זה הוגן לצפות שהממשלה תעבוד עם החברות ותגיע לפשרה".

"גלובס" דיווח באחרונה על לחצים שהופעלו על חברת החשמל לסגת מתביעת פיצויים בהיקף של יותר מ-4 מיליארד דולר שהגישה בהליך בוררות בינ"ל נגד חברות גז ממשלתיות מצריות. התביעה הוגשה לאחר שהמצרים לא חידשו את אספקת הגז לישראל וביטלו את ההסכמים עם חברת החשמל וחברת EMG. הנזק הכולל שנגרם למשק הישראלי כתוצאה ממשבר הגז המצרי מוערך בכ-20 מיליארד שקל. לישראל אין ניסיון מוצלח עם שכנותיה בקיום הסכמי גז.

"אני לא יכול לומר דבר על עסקאות בעבר ובוודאי לא על כאלה שהגיעו לבוררות ולבתי משפט. לגבי העתיד, התשובה שלי רלוונטית לאזור הזה כפי שהיא רלוונטית לכל אזור אחר בעולם: ככל שההליך שמביא לחתימת ההסכם ולקיומו הוא שקוף יותר, כך יהיו פחות סכסוכים בעתיד. אנחנו מזהים באזור מזרח הים התיכון הזדמנות נדירה לשיתוף פעולה אזורי - שר החוץ ג'ון קרי וסגן הנשיא ג'ו ביידן ציינו זאת במפורש: בישראל ובלבנון יש פוטנציאל לייצוא גז, במצרים יש כבר תשתיות שמאפשרות ייצוא, בירדן ובטורקיה יש ביקושים לגז. יש כאן כל כך הרבה פוטנציאל, שיהיה חבל פשוט לתת לזה לברוח. יש כאן חלון הזדמנויות קצר ואנחנו רוצים לתמוך בזה".