בנצי ליברמן נחום לנגנטל / צילום: תמר מצפי קובי קנטור
פרשת השחיתות לכאורה ברשות מקרקעי ישראל מסתעפת: ל"גלובס" נודע כי המשטרה חוקרת חשד לפיו עו"ד נחום לנגנטל, חבר כנסת לשעבר מטעם המפד"ל ושותפו לשעבר של ראש רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, פעל מול רמ"י מטעמה של חברת תעשיות מלח - אותה חברה שמשפחת דנקנר ביססה על שווי קרקעותיה את רכישת בנק הפועלים ונמכרה לאחר מכן לשרי אריסון.
פרשת הקרקעות של תעשיות מלח מתגלגלת ברמ"י מאז 1996, בבתי המשפט כספיח בפרשת הולילנד עם חשד לשוחד, אצל מבקר המדינה ובמועצת מקרקעי ישראל - ובמרכזה הניסיון להתייחס לקרקעות בעתלית ובאילת כקרקע בייעוד לבנייה למגורים ולא כקרקע תעשייתית-חקלאית.
החשד הנבדק היום הוא שלנגנטל פעל במגעים עם בנצי ליברמן על מנת להביא לכך שהקרקעות בעתלית ובאילת, ולפחות חלק גדול מהן, יוכרו ככאלה שניתן לבנות עליהן מגורים - דבר שהיה מביא לרווח של מאות מיליוני שקלים לחברת תעשיות מלח.
מתעשיות מלח נמסר בתגובה כי לנגנטל היה חלק מצוות משפטי של החברה שפעל בעניין הקרקעות באילת ובעתלית מול המחלקה המשפטית ברמ"י, וכי לנגנטל פעל בעניין זה יחד עם עו"ד רחל זכאי-נוימן, שהייתה בעבר היועצת המשפטית של רמ"י, ופרקליטים נוספים.
יש לציין כי המאמצים של תעשיות מלח לא צלחו, וכי החברה לא נחקרה בעניין זה על-ידי המשטרה.
ביום חמישי האחרון נחקר ליברמן במשך יותר מ-10 שעות על-ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה ושוחרר למעצר-בית של 5 ימים. הוא חשוד בביצוע עבירות של מירמה והפרת אמונים, ביניהם סיוע להארכת זכויות חכירה של חברת קרדן ב"בית קרדן" בתל-אביב, קידום מיזם מגורים של החברה בלוד וכן סיוע, כאמור, לחברת תעשיות מלח שבשליטת שרי אריסון.
ליברמן מכחיש את המיוחס לו, ומקורביו מסרו לתקשורת כי כל החלטותיו בוצעו בשקיפות, וכי האינטרס הציבורי הוא שעמד לנגד עיניו.
החשוד הנוסף בפרשה, עו"ד לנגנטל, שוהה אף הוא במעצר-בית של 5 ימים. לנגנטל, המשמש כיום כחבר הנהלת קרדן, מכחיש גם הוא את הטענות נגדו. נציין כי למשטרה אין חשדות נגד חברת קרדן עצמה.
עורכות דינו של לנגנטל, נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, מסרו כי "עו"ד נחום לנגנטל הוא איש עשייה שפעל ללא רבב בעבר בתפקידיו הציבוריים, וכך הוא נוהג גם היום כאדם פרטי. מאחר שעו"ד לנגנטל פעל בתום-לב, ואין לו ולא היה לו מה להסתיר - הוא שיתף פעולה בחקירה והשיב בפירוט לכל שאלה שעלתה".
ניצל את מעמדו
ליברמן חשוד בכך שהפר במספר מקרים הסדרי ניגוד עניינים שעליהם חתם עם מינויו לראש רשות המקרקעין, מבלי להצהיר על כך כנדרש. המשטרה חושדת עוד כי ליברמן ניצל את מעמדו ברשות לצורך קידום עסקאות הקשורות לקרדן, שלנגנטל הוא חבר הנהלה בה וליברמן יעץ לה בעבר.
קרדן עוסקת בייזום ובפיתוח פרויקטים למגורים ולנכסים מניבים, בין היתר באמצעות אחזקה בחברה-הבת "אל הר הנדסה ובניין" המקימה אלפי יחידות דיור בארץ.
החשד הראשון והמשמעותי ביותר נגד ליברמן הוא קידום עסקה שביצעה "אל הר הנדסה ובניין", שלנגנטל הוא חבר דירקטוריון בה. המדובר בפרויקט "רמת אלישיב" בעיר לוד, שקידם לכאורה ליברמן כראש רמ"י, למרות קשריו עם לנגנטל ולמרות שבעבר שימש בעצמו יועץ של החברה - ולכן, לכאורה, אסור היה לו לעסוק בענייניה.
לפי החשד, ליברמן פעל בניגוד להסכם איסור ניגוד עניינים שעליו חתם עם כניסתו לתפקיד, כשאישר לקרדן למכור לחברת רוטשטיין מגרש להקמת 94 דירות בפרויקט רמת אלישיב. המשטרה מציינת כי לא ניתן היה לבצע את העסקה ללא אישור הרשות, וכי היא הניבה לקרדן יותר מ-5 מיליון שקל.
נושא נוסף שבגינו נחקר ליברמן הוא קידום זכויות החכירה של בית קרדן נדל"ן בשדרות מנחם בגין בתל-אביב, שבו יושבת החברה. עם זאת, חוזה החכירה הוארך ב-2008 לפני שליברמן נכנס לתפקידו ברשות.
בבוקר יום חמישי האחרון, בתום חקירה סמויה שנמשכה כחצי שנה, פשטו חוקרי יאח"ה על משרדי רשות מקרקעי ישראל בירושלים ועיכבו לחקירה באזהרה את ליברמן בחשד כי ביצע עבירות של מירמה והפרת אמונים. במקביל, עיכבה המשטרה לחקירה את לנגנטל. במהלך הפשיטה תפסה המשטרה מסמכים במשרדי החשודים, לרבות במשרדי רשות מקרקעי ישראל.
החקירה, שעדיין נמשכת, החלה בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה, וראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, הורה על ניהולה. החקירה תואמה מראשיתה עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והיא מלווה על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
ליברמן ולנגנטל: רקורד של אינטרסים משותפים
בנצי ליברמן ונחום לנגנטל הם חברים אישיים קרובים, בני אותו גיל, שצמחו יחד במפד"ל כחברים במרכז המפלגה. שניהם עורכי דין בהשכלתם, שניהם ותיקים בתחום הנדל"ן, דמויות מרכזיות במה שמכונה "החבר'ה מגבעת-שמואל" - מעוז של מפד"לניקים.
הקריירה של ליברמן החלה בחדרה, שם כיהן אביו בתפקיד סגן ראש עיריית חדרה, הובילה אותו להקמת היישוב פדואל בשומרון, ומשם לתפקיד ראש מועצת יש"ע ואחר-כך יו"ר המועצה האזורית שומרון. הוא מונה לתפקיד מנכ"ל "תפנית" (סל"ע) במשרד ראש הממשלה לטיפול בהליך השיקום של מפוני גוש קטיף.
לנגנטל היה עסקן בכיר במפד"ל והגיע לתפקיד המזכיר המדיני של המפלגה. ב-1983 התמנה כחבר במועצת גבעת-שמואל והיה מעורב בתחום הנדל"ן במועצה. ב-1996 התמנה כמנכ"ל משרד התחבורה תחת השר יצחק לוי. הוא נבחר כחבר כנסת מטעם המפד"ל בכנסת ה-15, כיהן קדנציה אחת וחזר לעסקים פרטיים.
בשלב מסוים ב-2011 נקלעו השניים לתחרות כאשר היו מועמדים לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אחרי פרישתו של אייל גבאי מהתפקיד. בסופו של דבר איש מהם לא נבחר, אבל ליברמן קיבל פיצוי במינויו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, אחרי פרישתו של ירון ביבי ז"ל.
לליברמן ולנגנטל יש רקורד של אינטרסים משותפים. ראשית, כעורכי דין צעירים הם היו שותפים במשרד עורכי הדין מלכא-אהרוני-ליברמן. לנגנטל, יחד עם אביו עו"ד בן ציון לנגנטל, היה פעיל ברכישת קרקעות בייעוד חקלאי בגבעת-שמואל, שעליהן הרוויח סכומים נכבדים אחרי תהליך של שינוי הייעוד של הקרקעות. השותפים של לנגנטל באותן עסקאות מקרקעין היו נשותיהם של שותפיו במשרד עורכי הדין.
הקרקעות הופשרו לבנייה, וערכן עלה במאות אחוזים, כאשר לנגנטל היה מעורה בתוכנית ההפשרה במסגרת תפקידו במועצת גבעת-שמואל.
בתגובה לעניין זה מסרו ל"גלובס" עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את לנגנטל, כי "כל הטענות לעניין זה נבדקו בעבר, בטרם מינויו של עו"ד לנגנטל לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה, לפני כ-19 שנים. בעקבות הבדיקה, שבוצעה על דעת ובגיבוי היועץ המשפטי לממשלה, נקבע כי לא נפל כל דופי בפעילותו של עו"ד לנגנטל".
האינטרסים העסקיים של ליברמן ולנגנטל התאחדו כאשר האחרון רכש חלק מחברת הביצוע "אל הר" בשליטת חברת קרדן. החברה הפכה לזרוע הביצוע של קרדן בפרויקט פינוי-בינוי בשכונת אלישיב בלוד המיועד לציבור הדתי, בעקבות מכרז של רמ"י ב-2009. ליברמן התמנה לתפקיד יועץ של קרדן והיה פעיל בפרויקט זה.
זהו מקור הסיבוך העיקרי של ליברמן, והוא קשור בסעיף מגביל בחוזה החכירה של קרדן בפרויקט זה לפיו החברה לא תוכל למכור את הפרויקט ו/או חלק ממנו אלא בסיום הבנייה. קרדן הייתה זקוקה למזומנים וחיפשה קונה לחלק מהפרויקט, וניהלה משא-ומתן מול חברת הבנייה רוטשטיין. הסעיף המגביל היווה מכשול למימוש העסקה עם רוטשטיין, וקרדן ואל הר ניסו לפעול ברמ"י, בתחילה במחוז מרכז, על מנת להסיר את המגבלה.
החשד העיקרי הנחקר במשטרה הוא שליברמן היה מעורב בהליך שבו הוסר הסעיף המגביל מהפרויקט באלישיב, במסגרת מה שקרוי "מסלול אדום" ברמ"י, שבו הנהלת רמ"י לוקחת את זכות ההחלטה מהגורמים הרלוונטיים במחוז. ביולי 2014 אישרה הנהלת רמ"י לקרדן למכור חלק מהפרויקט לרוטשטיין, וקרדן רשמה על העסקה רווח של 5.5 מיליון שקל.
לא רק אישי ציבור עלולים להיות מורשעים במירמה והפרת אמונים
איש לא התפלא כשהמשטרה הודיעה כי העבירה המרכזית שבה חשוד ראש רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, היא מירמה והפרת אמונים. זאת, לא בשל זהות החשוד, אלא בשל העובדה שמדובר בעבירה שמופיעה בספר החוקים ונועדה כדי להילחם בתופעה של עובד ציבור הפועל בניגוד עניינים ולמען אינטרסים שהם זרים לטובת הציבור.
רבים מאישי הציבור שהועמדו לדין בשנים האחרונות הורשעו במירמה והפרת אמונים שנחשבת ל"עבירת סל", שאת משמעותה וגבולותיה לא קבע המחוקק אלא יצק בית המשפט, ואלה התבררו בפסקי דין שעסקו בעבירה זו. לעתים, עובדי הציבור הללו הועמדו בתחילה לדין באישומים חמורים יותר.
בין היתר מדובר בראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בפרשת המינויים ברשות המסים ב-5 עבירות מירמה והפרת אמונים, לאחר שבתחילה הואשם בשוחד; בראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שהורשע במירמה והפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות; ביו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות מירמה והפרת אמונים שביצע בעת שעמד בראשות הבנק הגדול בישראל; וכך גם ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, שהורשע ביוני האחרון בביצוע עבירות מירמה והפרת אמונים במסגרת הסדר טיעון, זאת לאחר שבתחילה הואשם בשוחד.
לחיאני הודה בקבלת הלוואות של מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים וכן מעובדי עירייה שהיו כפופים לו, ונשלח ל-6 חודשי עבודות שירות. הפרקליטות, שסבורה כי עליו לרצות מאסר משמעותי, הגישה ערעור על קלות העונש.
אבל לא רק אישי ציבור עלולים להיות מורשעים במירמה והפרת אמונים, אלא גם מי שמסייע להם בביצוע העבירה. הקונסטרוקציה המשפטית מתייחסת אל אותם אנשים כאל "מבצעים בצוותא" של העבירה ביחד עם עובד הציבור. וזו גם הסיבה שעו"ד נחום לנגנטל - חבר כנסת בעברו אך כיום אדם פרטי בעל משרד עורכי דין - חשוד אף הוא בביצוע העבירה במסגרת החקירה ברשות מקרקעי ישראל.
לנגנטל חשוד כי היה שותף לביצוע העבירות יחד עם ליברמן. כמו כן, בפני הרשויות עומדת האפשרות להעמיד לדין את לנגנטל, באם יימצאו די ראיות נגדו, בגין סיוע או שידול להפרת אמונים של איש הציבור (במקרה זה, ליברמן).
דוגמה למקרה שבו אדם שאינו עובד ציבור ושהורשע בהפרת אמונים ניתנה לאחרונה בפרשת שלומי לחיאני. אחיו של לחיאני, אבי לחיאני, הורשע לפי הודאתו בכך שסייע לראש עיריית בת-ים לשעבר לקבל מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים בעיר, ביודעו כי כספים אלה נמסרים לו בעד פעולה הקשורה בתפקידו.
הפרויקטים שסיבכו את ליברמן ולנגנטל
■ פרויקט קרדן בלוד: רווח של 5.5 מיליון שקל
בשנת 2009 זכתה קרדן במכרז של רמ"י לחכירת קרקע המיועדת להקמת 352 דירות ברמת אלישיב בלוד תמורת 180 מיליון שקל. לאורך השנים היא בנתה 246 דירות מתוכן שרכשו בני המגזר הדתי-לאומי, והחליטה למכור את הנותרות, כשהיא מחזיקה ב-70% מהזכויות בקרקע הנותרת. במארס 2013 התקשרה קרדן עם קבוצת רכישה שביקשה לרכוש ממנה את הקרקע, ובספטמבר דיווחה כי אחד התנאים המתלים לא התקיים, והעסקה לא מומשה. בהסכמים נקבעו שורה של תנאים מתלים לתוקפם, ביניהם קבלת הסכמה עקרונית של הנהלת רמ"י להעברת הזכויות לחברה.
בחודש ינואר 2014 דיווחה קרדן לבורסה כי חתמה על הסכם עם רוטשטיין למכירת הקרקע ל-94 דירות בתמורה ל-20.2 מיליון שקל. בחודש יולי האחרון הושלמה העסקה, מה שהניב לחברה רווח של 5.5 מיליון שקל.
■ פרויקט קרדן בתל-אביב: שילוב בין מגורים ומשרדים
חברת קרדן מחזיקה בבעלותה מאז 2006 קרקע בציר מנחם בגין בתל-אביב, צמוד לבית קרדן שבו יושבת החברה. בחודש אוגוסט 2013 דיווחה קרדן כי התקשרה עם קבוצת רכישה שאירגנו החברות סופרין ופנדום, לרכישת הקרקע הסמוכה שבבעלותה. זאת, לאחר תקופה שמגרשים נוספים בציר מומשו והחלו להיבנות בהם פרויקטים רבים כמו מידטאון, מגדלי הצעירים ומגדל רסיטל.
הקרקע מיועדת לפרויקט משולב של מגורים ומשרדים, בשני בניינים בני 28 ו-11 קומות, וקבוצת הרכישה קיבלה אופציה לרכישתה תמורת 180 מיליון שקל. בדיווח ציינה החברה כי אחד התנאים להשלמת העסקה היא אישור עיריית תל-אביב ורמ"י להעברת הזכויות. בחודש ינואר 2014 מימשה קבוצת הרכישה את האופציה שניתנה לה ורכשה את הקרקע. נציין כי חברת קרדן אינה חשודה במעשים.
■ תעשיות מלח: ניסיון כושל לשפר את זכויות הבנייה
על-פי הבטחות שקיבלה משפחת דנקנר מרמ"י ביחס לקרקעות בהיקף של 2,300 דונם באילת ו-700 דונם בעתלית, על סמך הגדרת הקרקע כ"עירונית", ניתנה לה זכות ייזום על 50% מהקרקע בעתלית ו-30% מהקרקע באילת.
על-פי הגדרה זו, משפחת דנקנר קיבלה מבנק לאומי הלוואה בגובה 358 מיליון דולר ששימשו לרכישת חלקה של משפחת דנקנר בבנק הפועלים. התוכנית הייתה לבנות 30 אלף יח"ד בעתלית ו-12 אלף יח"ד באילת, על קרקע בהיקף 850 דונם.
בעקבות דוח מבקר המדינה שפסל את ההסדר ואף רמז על תהליכים לא תקינים באופן קבלתו, ובעקבות עתירות לבג"ץ מצד ארגונים חברתיים וארגוני סביבה, בוטלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין זה ונפתחו הליכים ארוכים וממושכים בין משפחת דנקנר לבין רמ"י.
אחד הספיחים לעניין זה היה האישום נגד מי שהיה מנכ"ל רמ"י, יעקב אפרתי, כאילו קיבל שוחד מדני דנקנר באמצעות מאיר רבין, על מנת שיתמוך בפרשנות הראשונית והמקלה לגבי ייעוד הקרקע ושווייה. אפרתי זוכה בסופו של המשפט.
בסיכומו של דבר, בעקבות חוות-דעת של המחלקה המשפטית של רמ"י, הוחלט לקצץ את זכויות הבנייה להיקף של כ-140 דונם בלבד, משום שהחלק המכריע של הקרקע הוכרז ככזו שאי-אפשר להתייחס אליה כ"קרקע עירונית".
ביוני 2006 רכשה קבוצת אריסון את החברה מידי משפחת דנקנר לפי שווי של 860 מיליון שקל, ומאז ניסתה כאמור לשפר את זכויות הבנייה ולבטל את הקיצוץ המסיבי שנעשה בהן.
חברת מלח הארץ מסרה בתגובה כי "החברה מבקשת להבהיר כי לא מיוחס לה כל חשד. החברה נדרשה לנושא במסגרת הליך פורמאלי שאותו יזם מינהל מקרקעי ישראל לגבי המדיניות שחלה על קרקעות תעשתיות. ההליך הובל על ידי המחלקה המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל, בליווי פרקליטות המדינה, וזאת בהמשך להחלטת בג"ץ בנושא. החברה פעלה ופועלת בהתאם להוראות הדין, ולכך גם מחויבים כל יועציה המשפטים".