נפתלי בנט / צילום: ארן דולב
נדמה לי שבבית היהודי היו פריימריז. זה לא היה אירוע חשוב, משום שרק מעטים עמדו לבחירה. את הרוב המכריע של מועמדי הבית היהודי מינה נפתלי בנט באופן שלא היה מבייש את בניטו (מוסוליני). כמובן שהוא אינו היחיד. אחיו לשעבר, יאיר לפיד, נוהג כמותו, וגם במפלגות אחרות השתרש המנהג של המשוריינים.
זו, רבותיי, כבר לא דמוקרטיה. אני מתפלא שהציבור אינו מבין זאת. או שלא מעניין אותו? אפשר כמובן גם ככה, כל עוד ברור שזו אינה דמוקרטיה. אני לא בטוח אם המנהג מתיישב עם ההתחייבות במגילת העצמאות שהמדינה תהיה דמוקרטית. היה שווה להעמיד זאת למבחן בית המשפט העליון. הבעיה היא שמתייחסים אצלנו לא לעיקרון, אלא לטריוויה. תלוי מי משריין ומי משוריין.
מי שמקצועו כדורגל אינו בהכרח בלתי ראוי, אבל כאשר אדם עוסק בכדורגל, כשחקן, מאמן ופרשן - אלה הם חייו ותחומי התעניינותו העיקריים. להפוך אדם שכל חייו הבוגרים היו קודש לכדורגל לפוליטיקאי דעתן? דבר כזה מתאים לבניטו, לא לבנט.
דיקטטורים קטנים
אבל הדבר עליו הכי חשוב לתת את הדעת היא השיטה. או שאנחנו פועלים בדמוקרטיה, או שזו מדינה של דיקטטורים קטנים. אני לא יודע אם הפריימריז היא השיטה הטובה ביותר לבחירת מועמדים, אבל היא ללא ספק הדמוקרטית ביותר. ויש גם דרך הביניים, שהיתה נהוגה בשנים קודמות מאוד, ועדת מינויים שקבעה מועמדים, אבל אלה, וזה מה שחשוב, היו צריכים להיבחר. לא היה דבר כזה של נבחרים שלא נבחרו. אבל אם זו השיטה שאנחנו רוצים, צריך להחליף את שמה של הכנסת ל"בית הדיקטטורים והמשוריינים", והצעד הבא יהיה לשריין ממשלה, על ראשה ושריה. ובא בניטו על ישראל.
שלום מופז, ולא להתראות
"אודה בכנות - אינני פוליטיקאי מצטיין", אמר שאול מופז כאשר הבין שאף מפלגה אינה רוצה בו, ואז הודיע על "פרישה", שהיא בעצם הדחה. אתה אומר שאינך פוליטיקאי מצטיין? הבעיה שלך שאתה לא בן אדם מצטיין. הפסדת בבחירות על מנהיגות קדימה, ומאותו רגע חתרת בהתמדה ובזדון תחת המנהיגה הנבחרת. ולא הפסקת עד שהבאת להדחתה ולהרס מפלגתך. היית דווקא פוליטיקאי מאוד מצטיין. אם היית גם בן אדם, היית נוהג כמו שלי יחימוביץ', שהפסידה את מנהיגותה והתייצבה ללא סייג מאחורי המנהיג הנבחר. ואז אולי קדימה הייתה קיימת עד היום. שלום ולא להתראות.