הקורבנות של מלחמת המטבעות - וההשפעה על תיק ההשקעות

משקיעים ברחבי העולם ובארץ ניצבים בעת האחרונה בפני מציאות בלתי נתפסת, שבה יותר ויותר בנקים מרכזיים בעולם הפחיתו את הריבית לרמה שלילית, ואילו בנקים אחרים הורידו את הריבית לרמה אפסית ומותירים אותה כך תקופה ארוכה.

על פי חוקי הכלכלה הבסיסיים, ריבית נמוכה תומכת בצמיחה מואצת, וכן מחוללת אינפלציה אשר הדירה את רגליה ממדינות רבות (ישראל כלולה בין אותן מדינות); אך מניע נוסף שניתן למנות בין שלל האינטרסים לריבית נמוכה, הוא מלחמת מטבעות כלל עולמית.

מלחמת מטבעות היא כינוי למאבק לא רשמי, שבמסגרתו כל מדינה שואפת לפיחות במטבע המקומי שלה ביחס למדינות הסחר האחרות שמולן היא פועלת, כלומר - היחלשות המטבע המקומי בהשוואה ליתר המטבעות. ההישג המשמעותי בתהליך הוא הפיכת היצוא של אותה מדינה לזול יותר יחסית ליתר המדינות, ואגב כך השגת יתרון מסחרי המוביל לייצור מקומי רחב יותר וצמיחה גבוהה יותר - כמובן על חשבון המדינות המתחרות.

יש לקחת בחשבון את תמונת הראי - פיחות המטבע המקומי מוביל לעלות גבוהה יותר של מוצרים מיובאים; אך גם בכך יש יתרון, שכן ביקושים שהופנו למוצרים מיובאים מוסטים לכיוון הייצור המקומי. זה הזמן לציין את נוסחת התוצר, שקובעת כי גידול ביצוא תורם לגידול בתוצר, וזאת לעומת גידול ביבוא אשר מקטין את התוצר של המדינה.

השחקנים המרכזיים במשחק השחמט העולמי של מלחמת המטבעות הם הבנקים המרכזיים, ולרשותם עומדים מספר כלים. הכלי הראשון הוא הריבית הנומינלית המוצהרת. ככל שזו נמצאת ברמה נמוכה יותר, כך הריבית והתשואות על הנכסים באותה מדינה יורדים. בהתאם, יורדת גם האטרקטיביות שלהם ביחס לנכסים במדינות שבהן הריבית גבוהה יותר, והדבר מוביל לצמצום ההשקעות באותה מדינה. תוצר הלוואי של התהליך הוא הפיחות המתבקש.

נציין, כי שימוש בכלי הריבית מחייב את קיומו של תנאי הכרחי - אינפלציה נמוכה, שכן ריבית נמוכה תומכת באינפלציה גבוהה יותר.

כלי נוסף, שבו משתמשים בנקים מרכזיים בעולם, הוא רכישות אג"ח. האפקט שלו זהה להורדת ריבית - התשואות יורדות, האטרקטיביות של השקעה באותה מדינה יורדת, וכך חל הפיחות במטבע המקומי.

נשק ישיר יותר הוא רכישות מטבע חוץ על ידי הבנק המרכזי, תוך מכירת המטבע המקומי. פעולה פשוטה זו מביאה לפיחות המטבע המקומי, בהנחה שאל מול הבנק המרכזי לא ניצבים כוחות שוק חזקים יותר.

המטרה הרשמית או האמיתית?

היכן נמצא בנק ישראל בתוך השחמט מרובה השחקנים והאינטרסים הזה? אין ספק, כי הבנק המקומי לא נשאר אדיש למאורעות סביבו, ופעל בכלים רבים העומדים לרשותו על מנת להשפיע על שער החליפין הנומינלי.

היה זה הנגיד הקודם, סטנלי פישר, שהחל בתהליך הפחתת הריבית בסוף שנת 2011, מרמה של 3.25%. בהדרגתיות הגיעה הריבית לרמת שפל של 0.25%, שבה היא נמצאת היום.

מטרתו הרשמית היחידה של בנק ישראל היא שמירה על יציבות המחירים, אך מפעולותיו ברור כי הוא מעוניין בשער חליפין אשר תומך בצמיחה המקומית. סביבה של מחירי אנרגיה נמוכים, תחרות גוברת בתמיכת הרגולציה המקומית וצרכן ישראלי בררן יותר הובילו לאינפלציה שלילית של 0.2% בשנת 2014 - מה שכמובן מאפשר לבנק ישראל להותיר את הריבית הנומינלית ברמתה הנמוכה ולשדר כי אין בכוונתו להעלותה בזמן הקרוב.

גם בזירת המט"ח היה זה פישר, שהוביל גישה אקטיבית של רכישת מט"ח והחל ברכישות במארס 2008; ואכן, יתרות המט"ח של בנק ישראל שעמדו בסוף שנת 2007 על כ-28 מיליארד דולר עומדות נכון לסוף שנת 2014 על כ-86 מיליארד דולר - גידול מרשים של פי 3 (ראו גרף).

נזכיר, כי במהלך שנת 2009 התערב הבנק המרכזי גם בזירת האג"ח והכריז על תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות בהיקף של 15-20 מיליארד שקל. מהלך זה תמך בירידת התשואות המקומיות, ובעקיפין תמכה ירידת התשואות בהיחלשות המטבע המקומי.

כל המהלכים הללו משפיעים באופן מהותי על אפיקי ההשקעה השונים. לקוחות סולידיים, שנהנו עד לפני מספר שנים מתשואה חד-ספרתית סבירה, זוכים כעת לתשואה חד-ספרתית נמוכה עד אפסית.

על מנת לשפר את התשואה הגלומה ההולכת ויורדת, נאלצים המשקיעים להסיט השקעות לנכסים מסוכנים יותר, וכן לקחת בחשבון גם את השלכות שערי החליפין על תיק ההשקעות.

איתנותה של הכלכלה האמריקאית וצמצום תוכנית הרכישות של הפד הובילו להתחזקות הדולר מול השקל בשיעור מרשים של 12% בשנת 2014 - מהלך מרשים במיוחד על רקע סביבת הריבית הנמוכה בארץ ובעולם.

לסיכום, להערכתנו, זיהוי נכון של מפת האינטרסים העולמית, שבמסגרתה מנוהלת מלחמת המטבעות, יוביל לשיפור תשואת תיק ההשקעות, וזאת בשל השפעותיה על שערי החליפין ועל תשואות האג"ח והמניות.

הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 יתרות המט