עונשו של גזבר קיבוץ שפיים יהודה דורון קוצר בשנה וחצי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב מחק היום היום (ד') את ערעורו של יהודה דורון, לשעבר גזבר קיבוץ שפיים, על הרשעתו בגניבת כ-16.5 מיליון שקל מכספי הקיבוץ בין השנים 1996-2002. הערעור נמחק בהסכמת סנגורו של דורון.

עם זאת, בית המשפט הפחית שנה וחצי מהעונש של 8.5 שנות המאסר בפועל שנגזר על דורון. לפיכך, דורון ירצה עונש של 7 שנות מאסר.

השופטים נימקו את ההקלה המסוימת בעונש בעיקר בשל מצבו הבריאותי של דורון ובזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים.

בספטמבר 2013 הרשיעה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, מיכל ברק-נבו, את דורון בגניבת סך של כ-16.5 מיליון שקל מכספי הקיבוץ בין השנים 1996-2002.

בתום הליך הוכחות ארוך, שנמשך כ-5 שנים, שבמהלכם התעקש דורון על חפותו, הרשיע בית המשפט את דורון בעבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, אי-הגשת דוחות שנתיים לרשויות המס במזיד בכוונה להתחמק ממס, תוך שימוש במירמה, עורמה ותחבולה ועשיית פעולות ברכוש אסור, בידיעה שמדובר ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון.

בהכרעת דין, המתפרשת על 106 עמודים, פירגנה השופטת לתביעה וציינה כי "התביעה לא הותירה אבן על אבן בתיק", ומתחה ביקורת חריפה על התנהלותו של דורון במסגרת ההליכים המשפטיים.

השופטת ברק-נבו ציינה כי "לאורך כל הדרך - החל מעימות שנעשה עם הנאשם בקיבוץ, המשך בחקירותיו במשטרה וברשות המסים, וכלה במשפט שהתנהל בפניי - זעק הנאשם את חפותו... על העוול שנעשה לו ועל 'התיק שתפרו' לו. הוא דיבר בלי סוף, זרק נתונים לחלל האוויר והמציא מסמכים שונים, שבכולם היה, לטענתו, כדי להוכיח כי כל שעשה - עשה בשם הקיבוץ, באישורו ולטובתו".

ואולם, הוסיפה השופטת, "היום, בדיעבד, אוכל לומר כי הנאשם ניסה להטביע את כל הנוגעים בדבר ב'מידע', חלקו שקרי, רובו לא-רלוונטי-במסווה-של-רלוונטי, בתקווה שמרוב עצים לא יראו את היער... לא ניתן ליצור מסד עובדתי אחד, רציף וקוהרנטי, מכל מה שסיפר.

לדברי בית המשפט, "התנהלות הנאשם במשפט נועדה - כך אפשר לומר עתה בצורה ברורה - כדי למשוך זמן ולזרות חול בעיני כל העושים במלאכה, ובראשם - בית המשפט. הנאשם פעל, כאמור, כפי שפעל, בתקווה שמרוב עצים לא יראו את היער, ובעיקר את פעולות המירמה השיטתיות שעשה באותו יער. אולם בסופו של יום, יער כה רחב-ידיים, ופעולות מירמה כה רבות - גם אדם מתוחכם כנאשם לא הצליח להסתיר".

ביולי 2008 הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב האישום נגד דורון ורעייתו קתרינה. מכתב האישום, שהגישו עורכי הדין אלעד פנחס ומינה זמיר מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עלה כי דורון - ששימש כ"מנהל מערכות המידע" של קיבוץ שפיים והיה מורשה חתימה בחשבונות הבנק שלו עד לסכום של 20 אלף שקל, ללא צורך בחתימה נוספת - משך כספים מחשבון הקיבוץ לחשבונו האישי.

לפי כתב האישום, בחלק מכספי הגניבה השתמש דורון לרכישת וילה בקיסריה בסכום של כ-1.66 מיליון שקל. לחברי הקיבוץ אמר כי את הווילה רכש עבורו בן-דודו מארה"ב.

מהכרעת הדין, בה נשללו כל טענות ההגנה של דורון, עולה כי בתקופה הראשונה - בין 1996 ל-1998 - גנב דורון צ'קים של הקיבוץ בסך כ-2.8 מיליון שקל, תוך ניצול היותו מורשה חתימה של הקיבוץ. זאת, תוך ביצוע רישומים כוזבים בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, על מנת לטשטש את פעולות המעילה. את הכספים הפקיד בחשבון על שמו.

עוד נקבע כי בתקופה השנייה - מ-1998 עד 2002 - גנב דורון כספים מחשבון שהחזיק בנאמנות עבור הקיבוץ, שהיה רשום על שמו. זאת, בין היתר, באמצעות העברות בנקאיות מחשבון הנאמנות לחשבון על שם אשתו, וכן באמצעות הפקדת צ'קים ישירות מחשבון הקיבוץ לחשבון זה, משם העביר דורון את הכספים לפינלנד וללוקסמבורג. סכום המעילה בתקופה זו עומד על כ-13.7 מיליון שקל.

רעייתו של הגזבר לשעבר, קתרינה דורון, הורשעה בגניבה ובסיוע לגניבה בידי מורשה, בכך שאיפשרה את ביצוע הפעולות בחשבונות בנק על שמה בישראל ובפינלנד; ואולם, היא זוכתה מעבירה של סיוע לבעלה להתחמק מתשלום מס.

התיק נחקר על-ידי פקיד שומה חקירות תל-אביב והמרכז, והליכי ההוכחות נוהלו על-ידי עורכי הדין ירון גולומב ואלעד פנחס מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

עורכי הדין גד זילברשלג ושיר יוגב, שייצגו את בני הזוג דורון בערעור, מסרו בתגובה: "בית המשפט קיבל את עמדתנו ובניגוד לעמדת הפרקליטות הפחית שנה וחצי מעונשו של יהודה דורון. כמו כן הופחת עונשה של קטי דורון ל-10 חודשי מאסר. אנו מבקשים להביע הערכה על האנושיות של השופטים וההתחשבות במצבם של בני הזוג דורון".