רוכבת אופניים תל אביבית / צילום: איל יצהר
קמפיין הרופאים מבית החולים איכילוב נגד האופניים החשמליים מצביע על נקודה חשובה: כלי רכב לא אמורים להיות על המדרכה. לכן מקומם של אופניים חשמליים ורגילים הוא על הכביש. אבל הקמפיין גם מוכיח שהרופאים (לפחות אלה שמשתתפים בו), צופים על המציאות מנקודת מבט צרה, התחומה בין קירות חדר המיון, ואולי אינם מודעים למה שקורה מחוצה לו, ברחובות, בכבישים ובמדרכות העירוניות.
בסרטון שמופץ ברשת והופק בעקבות מות אדם בן 80 מהסתבכות אחרי פגיעת רוכב, מוחים רופאים מאיכילוב על כלי הרכב - אופניים חשמליים. הם מעידים על נפגעים שטופלו בידיהם - כל רופא וסיפורו, והמסקנה משותפת: ״עצרו את האופניים החשמליים״.
לו אני בצוות איכילוב, הייתי מזמינה את הרופאים לצאת מבית החולים אל הרחובות, לצפות על סדרי התחבורה וההיררכיה בין כל המשתמשים בדרך, ורק אז להסיק מה טוב לבריאות הציבור. איזה כלי רכב ״לעצור״ ואיזה לעודד.
לו היתה השקפת עולמם של רופאי איכילוב רחבה והוליסטית, הם לא היו קוראים לעצור את האופניים. להיפך, הם היו יוצאים בקריאה נחרצת לפנות לאופניים עכשיו ומיד נתיבים בטוחים בכל הרחובות והכבישים.
היבטים בריאותיים שחבל להחמיץ
הרופאים המככבים בקמפיין מתמקדים בחדש ובמיוחד וקצת נשכח מהם השכיח. מפגיעת מכוניות בעיר יש הרוג כל שלושה עד ארבעה ימים, ובכל יום כעשרה פצועים. כזו למשל היא ילדה בחולון אשר ביום חמישי שעבר, שבו עלה הקמפיין, איבדה את רגלה אחרי שנהגת עלתה על המדרכה ודרסה אותה.
לפי נתוני אור ירוק ומשרד התחבורה, רוב תאונות דרכים קורות בעיר, וחלק ניכר מהנפגעים הם הולכי רגל במעברי חציה. למרות זאת, לא נתקלתי עדיין בקמפיין הקורא לזנוח מכוניות ככלי תחבורה במרכזי הערים.
הדרך לצמצום נפגעי תאונות דרכים, אינה התנגדות למציאות ולשינוי המתחולל בהרגלי התחבורה. לשינוי זה היבטים בריאותיים חיוביים שחבל להחמיץ.
רופאים עם נקודת מבט רחבה היו מבקשים לעודד שימוש באופניים לצרכים יוממיים, כי הרכיבה עליהם (אפילו הם חשמליים, לא כל שכן על אופניים רגילים), בריאה בהרבה מאשר נהיגה בכל מכונית.
רופאים עם חזון, היו נותנים את הדעת לכך שאם יותר אנשים ירכבו באופניים, נפח התנועה יצטמצם, יהיו פחות פקקים, פחות מצוקת חניה, פחות זיהום אוויר ופחות תאונות דרכים (ופחות נפגעים לטפל בהם).
רופאים עם נפש צופה פני עתיד היו נרתמים לעידוד תחבורה שכרוכה בפעילות גופנית בריאה, ואינה תורמת לזיהום האוויר שכולנו נושמים.
הדרך השלישית
אולי כדאי שנביט ונחקה מה שעושות ערים אחרות בעולם (לונדון, אמסטרדם, האג, ניו יורק, קופנהגן, מינכן, וינה, ברצלונה ועוד), שגם בהן מתחוללת מהפכת תחבורה וגם בהן עולה הפופולריות של כלי רכב קלים. ערים אלה יוצרות ברחובותיהן את "הדרך השלישית".
"הדרך השלישית" היא הקצאת נתיב בדרך לתחבורה קלה: רוכבי אופניים מכל הסוגים, קלנועיות, סגוויז, סקייטבורדס וכיוב׳, והיא צו השעה בכל העולם. זה הדבר שצריך היה לעמוד בלב מחאת הרופאים מאיכילוב, ודווקא מטעמי בריאות הציבור היקרה להם.
רופאים-מודאגים צריכים לתמוך באימוץ אופניים ככלי תחבורה בגלל אורח החיים היושבני שהתבסס בציבור ותחלואיו הישירים והעקיפים - עודף משקל, סכרת ועוד. רופאים-אחראיים צריכים לתמוך באופניים גם מטעמי איכות האוויר שאנחנו נושמים, והשפעתו על הבריאות של כולם.
תמיכה פירושה קריאה חריפה להפסיק את שיסוי הרוכבים בהולכים על המדרכה, שהוא שיסוי חלש בחלש.
תמיכה פירושה דרישה חד משמעית להפסיק להפלות לטובה מכוניות על פני אופניים. תמיכה פירושה פינוי נתיב לאחרונים, בדרך הקיימת, בלי להמתין לתהליך הממושך הכרוך בסלילת נתיבים ייעודיים.
רופאים למען מכוניות
רופאים מתקדמים היו נוקטים בעמדה מנוגדת למקהלה שמארגן לובי תעשיית המכוניות.
לובי זה מבחין בהתפשטות כלי רכב חלופי למכונית, פשוט לתחזוקה ומתאים לכל כיס, אינו דורש תשתית יקרה לאחסון, אינו מזיק לסביבה, והרבה הרבה פחות קטלני לבני אדם.
הלובי הזה צופה בחשש בפופולריות העולה של התחליף הבריא, ועושה הכול כדי להשחיר את כלי הרכב שמאיים עליו באובדן גדול של רווחיות והכנסות.
חבל שרופאי איכילוב תומכים בו.