זרז לכלכלה

במציאות שבה תוחלת-החיים עולה ומרבית כספי הפנסיה המנוהלים בנאמנות על-ידי מנהלי קרנות הפנסיה אינם מובטחים מבחינת שמירה על ערכם בשל ריבית אפסית, יש חשש רב להבטחת עתידנו לעת זיקנה.

קרנות הפנסיה מנהלות את כספי הפנסיה (ההשקעות שלנו לטווח ארוך) של הציבור, בהיקף של 1.1 טריליון שקל. רק חלקם של הכספים, כ-30%, מובטחים ב"אג"ח מיועדות" בתשואה גבוהה בשיעור של 4.86%, כך שרוב הכסף, 70%, נתון לשיקול-דעת החברות המנהלות, לגבי ניהול תיקי ההשקעה, ומופנים להשקעות בשוק ההון בארץ ובעולם. הקרנות שמנהלות נכסים בהיקף עצום, מתקשות מאוד למצוא אלטרנטיבות ראויות להשקעה בארץ.

מדוע קרנות הפנסיה אינן משקיעות כספים אלה בישראל, בפרויקטים לאומיים משיאי תשואה, כך שיהוו דחיפה כלכלית משמעותית להתקדמותם של הפרויקטים, תוך כדי שהקרנות משרתות את האינטרס של העמיתים, כמו גם את הכלכלה הישראלית?

ההון העצום שמנהלות הקרנות יכול לסייע לצמיחה של המשק הישראלי, הנמצא היום, לפי נתוני 2014, בצמיחה נמוכה. בשל הצפי להמשך ההאטה ב-2015, הון זה יכול להוות זרז משמעותי לכלכלה. זאת, באמצעות השקעה בפרויקטים לאומיים, מבטיחי תשואה, בתחומי דיור, נדל"ן מניב, תשתיות תחבורה כמו כבישים בכלל וכבישי-אגרה בפרט, נמלי ים, התפלת מי ים ועוד. אין סיבה שפרויקטים של דיור להשכרה לטווח ארוך, המצליחים מאוד בחו"ל כבר עשרות שנים, לא יצליחו גם בארץ. השקעה בתחום הדיור יכולה להוות אפיק השקעה בעל תשואה יפה לטווח ארוך, כל עוד תהיה חקיקה מתאימה ומתמרצת בנושא.

יש מספר דוגמאות להשקעות של קרנות פנסיה בפרויקטים מצליחים. למשל, בתחום התשתיות - הקמת כביש 6. היזמים מימשו את חלקם, כאשר נקנו ע"י קבוצה של מוסדיים שכללה מספר קרנות פנסיה. הקרנות יכולות להתגייס להשקעה בשלב הראשוני של הפרויקט, או לקחת חלק בשלבים מאוחרים יותר. מדוע הן לא עושות זאת כיום בהיקף נרחב, ומה נדרש על מנת לשנות את המצב?

קרנות הפנסיה מחויבות להשיא ערך ללקוחותיהן ולנהל הכספים כנאמנים מסורים. לפיכך, הן אמורות לבחור בהשקעות מצליחות, המניבות דיבידנדים בראייה לטווח ארוך. עליהן להבטיח שאינן משקיעות בפרויקטים בעלי סיכון גבוה, כדי לא לפגוע בכספי הפנסיה של העמיתים ובעתידם לעת זיקנה. קרנות הפנסיה תרות אחר פרויקטים משיאי תשואה בחו"ל, אם כן, מדוע שלא ישקיעו את כספיהן בפרויקטים בישראל, ובכך גם יסייעו לצמיחתו של המשק?

המדינה יכולה לראות בכך הזדמנות לקדם השקעות בפרויקטים לאומיים. על הממשלה לעודד את קרנות הפנסיה להשקיע בקידום פרויקטים. לחברות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה יש בעיה - אין להן איפה להשקיע את כספן בפרויקטים בישראל, ובמקום זאת, החברות משמשות כמעין בנק למתן הלוואות בהיקפים הולכים וגדלים תוך סיכון גבוה לעסקים.

לפיכך, צריך להתוות מדיניות מסודרת שתהיה מלווה בחקיקה מתאימה המבטיחה תשואה לטווח ארוך. להשקעות שמקדמות את המדינה יש להבטיח רשת ביטחון ממשלתית, במקרים של היעדר תשואה. הממשלה יכולה להפחית בהוצאותיה באמצעות שימוש במודל זה ובחלק מהמשאבים שהתפנו, לתמרץ ולתת הטבות לקרנות אשר יירתמו לאתגר.

קרנות הפנסיה יוכלו לגוון את השקעותיהן, לקחת חלק משמעותי בצמיחת המשק, ולהבטיח שכספם של העמיתים שומר על ערכו הראוי. גם העמיתים יצאו מכך נשכרים. מעבר לתרומה הכלכלית לציבור, ציבור החוסכים יוכלו לבחור בקרנות פנסיה שמשקיעות במיזמים בארץ, ולהביע בכך אמון בחברה ובמדינה.

דיונים רבים בתחום הפנסיה עוסקים בהשלכה על מצבו של העמית, לנוכח התארכות תוחלת-החיים, גיל הפרישה, עלות דמי-הניהול ועוד. במקביל לכך, עלינו לעסוק בשיח הציבורי בשאלת ההשקעות של כספי הפנסיה. איך הן יכולות לקדם את המשק, ובד בבד לשמור על האינטרסים של הציבור, ובכך, לייצר מצב אופטימלי עבור המשק, קרנות הפנסיה עצמן, והציבור הישראלי בכלל.

הכותבת, רו"ח, היא דירקטורית בחברות ומרצה באקדמיה בנושאי ממשל תאגידי ואחריות דירקטוריונים