גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיקים המנוהלים ניהלו 255 מיליארד שקל בסוף 2014

רשות ניירות ערך פרסמה נתונים עדכניים על התחום שמוסיף להיות הכי פחות גלוי מבין האפיקים שבהם מנוהלים כספי הציבור ■ עלייה נרשמה במספר חברות ניהול התיקים שלמעלה מ-5% מהכנסותיהן מגיעים מהחזרי עמלות

דודו לביא / צילום: תמר מצפי
דודו לביא / צילום: תמר מצפי

על רקע התשואות החיוביות בשוקי ההון, וגם הודות לגידול של כ-3.6% במספר התיקים המנוהלים, גדלה תעשיית ניהול התיקים במחצית השנייה של 2014 בכ-3.7% ביחס להיקפה במחצית הראשונה, לכ-255 מיליארד שקל. הגידול בכל שנת 2014 בהשוואה לשנה הקודמת נאה אף יותר ומסתכם בכ-9%.

בסוף במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו הנכסים המצרפיים בתיקים המנוהלים בכ-246 מיליארד שקל, לאחר שבסוף 2013 דובר על כ-234 מיליארד שקל. נתון זה היווה ירידה של כ-1.3% לעומת סך נכסים של כ-237 מיליארד שקל שנוהל בתיקים המנוהלים בסוף 2012.

הרוב המכריע של הכסף בתחום, כ-87%, מנוהל על-ידי "גופים גדולים", כלומר כאלה שיש להם מעל לאלף קוחות או שמנהלים לפחות 5 מיליארד שקל בנכסים. אבל עיקר הגידול שנרשם במחצית השנייה של 2014 היה בתיקי הלקוחות הלא-מוסדיים - הלקוחות הפרטיים והתאגידים. עם זאת, החלוקה בשוק נשמרת סביב רמה של כ-60% ללקוחות שאינם מוסדיים, ו-40% לקוחות מוסדיים (רובם המכריע נמצא בפסגות ובאי.בי.אי) שנהנים מדמי ניהול אפסיים.

המספרים הללו עולים מנתונים שפרסמה היום רשות ני"ע. מדובר בניסיון שני של הרשות לשפוך אור על תחום ניהול כספי ציבור הכי פחות גלוי ומוכר, על אף שהתחום הזה הוא בהחלט גדול ומשמעותי, וכיום מנוהלים בו, כאמור, 255 מיליארד שקל. לשם השוואה, קופות הגמל לתגמולים מנוהלים וקרנות הפנסיה החדשות המקיפות מנהלות כיום כ-190 מיליארד שקל כל אחת, ובפוליסות המשתתפות ברווחים ("ביטוחי מנהלים") של חברות הביטוח מנוהלים כ-228 מיליארד שקל. בקרנות הנאמנות מנוהלים כ-267 מיליארד שקל.

למרות היקף הכספים האדיר הזה, גם היום עדיין אין מידע לגבי החברות המנהלות, דמי הניהול שהן גובות או שיעור הרווח שלהן, וההבדלים בתשואות ביניהן.

10 גופים מחזיקים 71% מהתחום

שוק ניהול התיקים נחלק ל-3 סגמנטים עיקריים, הנבדלים האחד מהשני במאפייניהם: הראשון הוא המגזר של כספי הגופים המוסדיים, כספי קופות גמל מפעליות וענפיות ומוסדיים אחרים, שמוציאים את השקעות כספי העמיתים שלהם לחברות חיצוניות. נכון לסוף 2014 מדובר בכ-99 מיליארד שקל, שמחיר הניהול שלהם (דמי הניהול) עומד על 0.03% מהנכסים, ואף למטה מכך.

המגזר השני מאופיין בלקוחות גדולים שמלווים ביועצים, כגון חברות גדולות, חברות ממשלתיות וכו', שמחפשות ניהול חיצוני ומתמחה לנוסטרו שלהן. בדרך כלל מדובר בתיקים שמחולקים ל-3-5 מנהלי תיקים, שעושים ביניהם "ליגה" (כלומר, מתחרים ביניהם על גובה התשואה). על-פי גורמים בשוק, מדובר על סדר גודל של כמחצית מהכספים שאינם של הגופים המוסדיים, שמשלמים דמי ניהול של כ-0.1% עד 0.3% מהנכסים.

המגזר השלישי הוא הלקוחות הפרטיים. גם אלה נחלקים לכמה סוגי לקוחות: מהלקוחות הקטנים שזורמים לתיקי קרנות, ועד לקוחות מאוד מבוססים עם הון גבוה שיכול להסתכם בעשרות רבות של מיליוני שקלים (שלא אחת אף מפוצלים בין החברות המנהלות השונות). ככל הידוע דמי הניהול ללקוחות אלה נעים סביב 0.7%-1.2% (לקוחות מבוססים מאוד נהנים מדמי ניהול נמוכים יותר).

הלקוחות הלא מוסדיים החזיקו בכ-156 מיליארד שקל

נכון לסוף 2014 הלקוחות הלא מוסדיים - כלומר התאגידים, החברות הממשלתיות והלקוחות הפרטיים - החזיקו בכ-156 מיליארד שקלים שנוהלו בתיקים מנוהלים. זאת, לעומת 148 מיליארד שקל במחצית 2014 וכ-138 מיליארד שקל בסוף 2013. באחוזים מדובר על גידול של כ-5.4% וכ-13%, בהתאמה.

לתיקים המנוהלים הקטנים יותר של הקהל הפרטי יש מאפיין ייחודי שנקרא "תיקי קרנות". מדובר בתיקים שהכספים שבהם מוזרמים לקרנות נאמנות (לא אחת לקרנות של אותו בית השקעות) והם אינם מחזיקים ישירות בנכסים. נכון לסוף 2014, כ-36% מהתיקים המנוהלים של הלקוחות שאינם מוסדיים היו תיקי קרנות. זאת, לעומת שיעור נמוך יותר, של כ-31%, שנה קודם לכן.

מדובר, כאמור, בעיקר בפתרון שאליו מופנים התיקים המנוהלים הקטנים יחסית, כך שמבחינת שווי נכסים מנוהלים תיקי הקרנות היוו רק כ-18% מסך הנכסים של הלקוחות בסוף 2014, אך מדובר בגידול לעומת כ-13% שהיוו התיקים הללו בסוף 2013. הגידול הזה שעומד על 38%, חד יותר מהגידול שנרשם במסלול הזה אשתקד ועמד אז על 16%, מה שמלמד על כך שתיקי הקרנות הופכים לאופנה יותר מקובלת בשוק. בוודאי בכל הקשור ללקוחות עם תיקים קטנים יחסית.

שוק ניהול התיקים כולל שחקנים רבים, אם כי בפועל בעיקר הנתח מתחלק רק חלק קטן מהשחקנים. בכל אופן, לעומת שוקי הפנסיה, הביטוח והבנקאות שמתאפיינים בכ-5 שחקנים גדולים שמחזיקים כמעט בכל השוק, בשוק ניהול התיקים ישנם 10 שחקנים שמנהלים מעל ל-5 מיליארד שקל כל אחד, ומחזיקים יחדיו בכ-71% מסך הנכסים שמוזרמים לשוק. אם נוסיף את מנהלי התיקים שמנהלים מעל למיליארד שקל נקבל 24 חברות שונות שמחזיקות יחדיו בכ-88% מהשוק. למול אלה, ישנן עשרות חברות ניהול שמנהלות נכסים של 100 מיליון שקל.

נתוני רשות ני"ע מגלים כי בכל אחד משני הרבעונים האחרונים חלה עלייה קלה במספר חברות הניהול שמעל ל-5% מהכנסותיהן מגיעים מהחזרי עמלות. בסוף הרבעון השני של 2014 דובר על כ-19.5% מסך חברות ניהול התיקים, לעומת כ-20.5% בסוף הרבעון השלישי ו-21.3% בסוף הרבעון הרביעי. עם זאת, עיקר הגופים, ובוודאי הגדולים שבהם, לא נמסכים על החזרי עמלות על פעולות שהם מבצעים בתיקי הלקוחות, כעוגן מרכזי בהכנסותיהם.

אגב, במחצית השנייה של 2014 הצטרפו לשוק שתי חברות ניהול תיקים חדשות, כך שכיום השוק הזה מורכב מ-122 חברות ניהול - חלקן קטנות עם לקוחות מעטים והיקף נכסים צנוע, וחלקן חברות ענק שמנהלות מיליארדי שקלים רבים.

מהנתונים עולה עוד עולה כי 22% מהחברות בענף (שבהן כ-19,200 לקוחות) מספקות ייעוץ השקעות ואינן מנהלות קרנות נאמנות ונכסים פיננסיים אחרים (לעומת 23% במחצית 2014), כשהיתר - 78%, שלהם כ-67,400 לקוחות - שייכים לגופים שיש להם נכסים פיננסיים אחרים, שעלולים ליצור אינטרס נוסף בעת ניהול התיק ללקוח (למשל, רכישת סחורה של הבית).

קווים לדמותו של שוק ניהול התיקים בישראל

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"