משהו השתבש בשיקולי הוועדה הציבורית שקבעה מי יהיו 14 מדליקי המשואה ביום העצמאות הקרוב, בטקס הממלכתי בהר הרצל. נדמה שגם הפעם תחבה הפוליטיקה את ידיה הגסות גם לטקס המרגש הזה, אחרי הסיכול הממוקד שנעשה לפרס ישראל לספרות שבוטל השנה, כיוון שסימנים מדאיגים לנוכחותם הבוחשת של אינטרסים זרים מורגשת גם כאן.
הכותרת שנבחרה דווקא מאוד מוצלחת - "ישראלים פורצי דרך" - ו-13 מהנבחרים ראויים בהחלט למעמד המכובד: ד"ר דני גולד, ממציא "כיפת ברזל"; אהוד שבתאי, ממפתחי אפליקציית WAZE; פרופ' מרתה וינשטוק רוזין, מפתחת תרופת האקסלון; רפי מהודר שהמציא את הטפטפות; אור אסולין, יזמית בת 17 מעכו; אליס מילר, שפרצה את הדרך עבור נשים בקורס טיס; ושימו לב, גבירותיי ורבותיי, עכשיו יעלה לבמה רמי לוי, ממציא העוף בשקל.
מה עלה בדעתם של החבורה המכובדת שישבה על המדוכה וחשבה מי מבין 8 מיליון האזרחים יהיה ראוי למעמד הזה, כשהחליטו לבחור מתוכם איש עסקים מוצלח, אין ספק, וגם אשף יחסי ציבור יוצא דופן, שיודע להריח כקנרית רגישה כל זנב טרנד פופוליסטי - עוף בשקל, מילקי בשקל תשעים, עגבניה ב-90 אגורות - כדי ללכוד את תשומת-ליבו של הצרכן, להגדיל את המכירות באמתלה של טובת הציבור ולהכניס לא מעט כסף לכיסו הפרטי. לראיה: שווי השוק של רשת רמי לוי שיווק השקמה עומד היום על למעלה ממיליארד שקל, לתפארת מדינת ישראל והבעלים, שמשלם לעובדיו שכר מינימום.
זה לא שיש לי משהו נגד השיטה של לוי, שהיא לגיטימית לגמרי בעולם העסקים, בעיקר כי הוא מצליח לכשף את התקשורת באופן מעורר הערצה, מרוויח משכורת נאה ועל הדרך גם מיטיב עם הציבור. אבל להפוך אותו לאות ומופת, לפורץ דרך ומדליק משואה? לא נסחפנו קצת?
ואיפה הפוליטיקה נכנסת לכל זה? רמי לוי מקורב מאוד, אבל מאוד, לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהציע לו שריון ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת הממשמשות ובאות, הצעה שלוי דחה, לא לפני שהכריז על תמיכה פומבית בליכוד. הרי רק לפני כשבוע ניסה בעלי שיווק השקמה לקדם פגישה בין ראש הממשלה לבין משה כחלון בביתו.
קשה שלא לחשוד שגם בבחירת מדליקי המשואה הייתה העדפת מקורבים, שהייתה מתקבלת בסבר-פנים יפות אם לוי היה ראוי להיכנס לפנתיאון המכובד הזה, אבל השאלות עולות כאשר הוא חריג בין מתאימים ממנו.
אבל כנראה שהשערורייה של פרס ישראל לא הספיקה לנתניהו, שהיה אמור להתרחק מכל בדל של חשד למעורבות או השפעה על פרסים ומעמדים מכובדים כאלה לפחות בשנה הקרובה.
אם לרמי לוי מגיע להדליק משואה, אז בוא ניתן ליצחק תשובה להשיא משואה לתפארת חיפושי הנפט בישראל, כיוון שלא שקט ולא נח עד אשר פרץ הגז מהמאגרים; או לנוחי דנקנר, ששינה את תודעת הציבור לגבי תספורות וטייקונים.
לפחות את הטקס הזה תשאירו חף משיקולים זרים, ותנו לנו להתרגש עד דמעות כשנראה את רב"ט דן קורקובסקי, החייל האוטיסט, מדליק את האש ומצדיע.