החברות דלק ונובל אנרג'י תובעות את המדינה על סך 58 מיליון שקל. על-פי התביעה, לפני מספר חודשים גבתה המדינה מהחברות תשלום של עשרות מיליוני שקלים בגין הפרשי תמלוגים מחזקת "תמר". כעת מחליטות החברות לתבוע מהמדינה את כספן חזרה בתוספת ריבית.
בתחילת נובמבר האחרון גבה משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מחברת נובל אנרג'י ושותפויות אבנר ודלק קידוחים 45 מיליון שקל בגין הפרשי תמלוגים מחזקת "תמר", הנובעים מעסקאות שנעשו בין השותפות ב"תמר" לשותפות בים תטיס.
שותפות ים תטיס (קבוצת דלק 53%, נובל אנרג'י 47%) החזיקו במאגר הגז "מארי בי", אשר לא הצליח לספק את כל הגז אותו הבטיח לספק בחוזה מול חברת החשמל. זאת, בין היתר, לאור הפסקת זרימת הגז ממצרים שאילצה את השותפות בים תטיס להזרים את הגז מהר יותר מהמאגר. שאיבת היתר מהמאגר הובילה לקריסת מספר בארות במאגר, וכך להפסקת הזרימה ממנו.
לכן ביצעו השותפות בים תטיס עסקת החלף עם בעלי "תמר" (נובל 36%, דלק ואבנר 31%, ישראמקו 28%, דור גז 4%). על-פי העסקה, מאגר "תמר" סיפק גז לחברת החשמל, וכך השלים את יתרת ההתחייבות של ים תטיס לחח"י. בתמורה קיבלו שותפות "תמר" את יתרת הגז שנותר בתחתית של מאגר "מארי בי".
ואולם, המחיר הממוצע בחוזי הגז של ים תטיס (כ-3.5 דולר) היה נמוך בהרבה מהמחיר הממוצע בחוזי הגז של "תמר" (כ-5.7 דולר), מה שהוביל לכך ששותפות "תמר" מכרה את הגז שהייתה יכולה למכור לצדדים שלישיים במחיר גבוה יותר, במחיר נמוך בהרבה. על כן היא שילמה גם פחות תמלוגים למדינה.
כאמור, היום החליטו השותפות לתבוע את המדינה. "בעולם קיימים שני סוגי חוזי גז עיקריים", טוען בכיר במשק האנרגיה. "הראשון הוא 'חוזה אזילה' (Depletion Contract), אשר לפיו זכויות הגז של הקונה פוקעות עם אזילת הגז במאגר. החוזה השני הוא 'חוזה אספקה' (supply contract), שבמסגרתו הקונה זכאי לקבל את מלוא כמות הגז החוזית ממקורות אספקה שונים.
"החוזה של שותפות ים תטיס מול חברת החשמל הוא מהסוג הראשון", טוען הבכיר, "ולכן דלק ונובל לא היו מחויבות לספק את הגז לחברת החשמל במחיר מוזל. לא ייתכן שהן יפסידו פעמיים - פעם אחת משום שהסכימו למכור לחברת החשמל גז במחיר מוזל, ופעם שנייה בגין הצורך לשלם תמלוגים לפי מחיר גבוה".