אמש (שבת) בגיל 91 נפטרה ליה ון ליר, מייסדת סינמטק ירושלים, ארכיון הסרטים הישראלי ופסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים. לאורך עשרות שנים אחזה ון ליר בדבקות בשני תפקידים, שנרקמים לאחד: ון ליר הייתה השגרירה של הקולנוע הבינלאומי בישראל, כשם שהייתה שגרירת הקולנוע בישראלי בעולם. היא זיהתה בימאים גדולים עוד בתחילת דרכם, ואלה נותרו חייבים לה בימים שלאחר פריצתם. יכולת הזיהוי הזו, היכולת לעמוד בקשר עם אנשי קולנוע רבים ובכירים, ובעיקר מקדש הקולנוע המפואר שהקימה על אדמת ארץ הקודש, הפכו אותה לחברת קבע באצולת הקולנוע העולמית.
ון ליר, כלת פרס ישראל עבור מפעל חיים בשנת 2004, ספגה את אהבת הקולנוע מבעלה - וים ון ליר המנוח. יחד יזמו והפיקו אירועי קולנוע בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בעיקר בחיפה, שנים שבהן פרחה אמנות הקולנוע ובתי קולנוע נפתחו במרכז הכרמל. כשנפטר, ב-1991, הקימה קרן על שמו, שבין השאר תרמה לפסטיבל הקולנוע, במקביל לפעילותה שלה.
השנים האחרונות היו קשות מבחינתה. בריאותה נחלשה, וגם כוחה בהנהגת הסינמטק נחלש, וזאת בימי המשבר שפקד את הסינמטק הירושלמי, משבר שאיים על המשך דרכו של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, בשל אי סדרים כספיים שהובילו לגירעון ענק וערב רב של מאבקים פנימיים.
דווקא בפסטיבל האחרון דומה היה כי הפסטיבל יצא מהמשבר, עם מינויה של ד"ר נועה רגב לתפקיד מנכ"ל הסינמטק, אך מבצע "צוק איתן" שיבש רבות מהתוכניות שהוכנו מראש - אורחים מחו"ל בוששו לבוא והאירועים עמם בוטלו, וגם הקהל לא נהר בהמוניו. אבל התוכנית האמנותית הייתה משובחת, כבימים הטובים של הפסטיבל, וון ליר יכולה הייתה סוף סוף לנשום לרווחה. "אני מגיע לפגוש את ליה, אחרי הרבה שנים שלא הייתי פה", אמר התסריטאי והבמאי האמריקני הנודע דיוויד מאמט, בפתח ראיון עם "גלובס" מהקיץ האחרון. מאמט הסביר את בואו כקריאה לדגל מצדה של ון ליר.
הבמאי רומן פולנסקי, שהיה אורח הפסטיבל ב-2006, הגיע גם הוא בזכותה. פולנסקי גם ניאות לבקשתה לערוך ארוחה עם מבקרי הקולנוע הישראלים. לא עניין של מה בכך, בטח כשמדובר בבימאי בסדר גודל של פולנסקי.
החל מאמש סופדים לה רבים. בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, מציינים את תרומתה של ון ליר לקולנוע הישראלי ולמעמדו בעולם, תרומה שנדמה כי לא ידועה לרבים משוחרי הקולנוע בארץ, הנהנים תדיר משפע שלא היה מתאפשר בלעדיה.
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, כתב כי "ליה ון ליר הייתה מלכת הקולנוע הישראלי האיכותי. אנו זוכרים את ליה מהיום שבו הקימה את הסינמטק ואת מכון ון ליר. את אמונתה בקולנוע הישראלי כמפעל המבטא את הישראליות על כל פניה. היא ראתה בקולנוע כלי שאין שני לו ליצירת דו שיח. עולם התרבות הישראלי והירושלמי בפרט, חב לליה חוב אדיר, וקשה לדמיין אותו בלעדיה. היא תחסר לכל אוהבי התרבות ואוהבי ירושלים באשר הם".