1. לגמרי במקרה מצוין השנה "יום הצרכן הבינלאומי" היום (א'), יומיים לפני יום הבוחר. זה מבליט עוד יותר את העובדה שפיקוח על הגינות בצרכנות מחד גיסא והגנה על צרכנים פגועים מאידך גיסא שוב מדלגים מעל ראשי כל המתמודדים בבחירות. והרבה יותר גרוע: מדגיש הוא עוד יותר את האפשרות/הדאגה להמשך הבדיחה החבוטה הקרויה "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן" והחולשה היהירה והמתמשכת של המנכ"לית עו"ד תמר פינקוס, שנכנסת בקרוב לשנה השישית שלה בתפקיד, וזאת למרות חקיקה נרחבת, סמכות לקיים חקירות, להטיל עיצומים כספיים, לנקוט הליכים פליליים ועל אף התקציבים הגדולים ועשרות העובדים הפרוסים ברחבי הארץ.
2. זה נובע קודם כל מניגוד האינטרסים המובנה של כל שרי התמ"ת, לימים כלכלה, מכל המפלגות, במהלך 8 השנים, 6 הממשלות ו-7 השרים שהתגלגלו-מתגלגלים במעשייה הצרכנית הזו, כולל 3 השרים שבתקופתם אכן פעלה הרשות. שכן כבוד השר, ייקרא איך שייקרא, אמור להיות גם השר של התעשיינים, גם השר של הסוחרים, גם לדאוג למקומות עבודה וגם להיות שר הצרכנים. רק שלהיות גם וגם, גם הגזר וגם המקל, גם הסוהר וגם האסיר - זה עניין שהוכח כבלתי אפשרי.
בעיה שנייה: מערכת יחסי העבודה המעוותת המתקיימת בשירות הממשלתי, כאשר האיגוד המקצועי אוסר, ממש כך, על שר ומנכ"ל משרד להזיז מהתפקיד כל פקיד ופקידה, ובכלל זה פקיד בכיר עם הסכם עבודה אישי, גם כאשר אינו ממלא את ייעוד תפקידו או ממלא אותו לא טוב או לא מספיק טוב.
3. כשנה אחרי שנפתלי בנט מונה לשר הכלכלה, הוא הופיע במסגרת פרטית-מקצועית ונשאל: מה אתה עושה עם הרשות? בנט ענה בכנות: אני באמת לא יודע מה לעשות, אני שובר את הראש ולא מוצא דרך להזיז שם משהו. הוא המשיך לא להזיז, עד שהממשלה התפרקה. כך הגענו עד הלום - לא הגנת הצרכן ולא סחר הוגן.
אגב, יום הצרכן הבינלאומי, שאמור להיות יום מיוחד עבור הרשות וזכויות הצרכנים, מצוין באתר הרשות בכמה מילים על הפעילות והחברות בארגונים בינלאומיים. סע וטייל במרחבי הגלובוס. אף מילה על היום בישראל. משרד החינוך, אגב, המליץ להכריז על שבוע של "לימודי חינוך פיננסי" לילדי כיתות ב'-ד'. הבוגרים יותר כנראה כבר לא חשובים.
4. גם השר הבא, השרים הבאים, יהיו מי שיהיו - לא חשוב מאיזה מפלגה, מי יהיה ראש הממשלה, המצע, ההתחייבות, האג'נדות האישיות וההבטחות המופלאות הנשפכות עלינו זה שבועות - לא יצליח/תצליח להזיז את המצב, אלא אם יאזור אומץ ויקבל כוח לבצע הפיכה.
5. הציפייה היא שכאשר פינקוס (ותיקה במשרד, קודם שימשה כתובעת הראשית בו, מונתה על-ידי השר בנימין בן-אליעזר, המשיכה עם שלום שמחון ואחרי כן עם נפתלי בנט) תפרוש בקרוב לגמלאות - יודיע השר הממונה, באישור הממשלה, על תוכנית לאיחוד בין שתי רשויות והקמת רשות חדשה להגבלים עסקיים והגנת הצרכן.
נכון שאז יצטרך השר להתעמת עם עובדי המשרד והאיגוד המקצועי של עובדי המדינה, שיסרבו לאיחוד ואפשר שגם ישביתו את הממשלה ואת השירות הציבורי, כשגם ההסתדרות תיכנס לתמונה בסדרת איומים משלה.
6. האחדת הסדר רגולטורי חדש, שיאחד את התנהלות העסקים וזכויות צרכניהם, מבוצעת זה שנים על-ידי ה-FEDERAL TRADE COMMISSION האמריקאי. גוף שתפקידו המוצהר הוא למנוע חריגה מהוראות ההגבלים העסקיים, לשמור ולהרחיב את התחרות ואת זכויות הצרכנים. זוהי רשות פדרלית עצמאית, הפועלת תחת הנהלה אחת, המפעילה שתי זרועות מקבילות בעוצמתן ובסמכויותיהן.
לכל זרוע תוכנית עבודה רב-שנתית עצמאית שלה ותוכנית רב-שנתית מאוחדת של התחומים שבהם מצויה השקה חד-משמעית של הפרת הגבל עסקי וזכות צרכן.
בהזדמנות הזו יסיר השר (גם לטובתו) את ידיו מניגוד העניינים המובהק שהוא מצוי בו: הוא יטפל בתעשייה ובמסחר - ואת הצרכנים והצרכניות ישאיר לרשות החדשה שתאמץ את מידת העצמאות שקיימת היום לרשות להגבלים עסקיים.