בית המשפט המחוזי מרכז אישר לאחרונה ניהול תביעה ייצוגית נגד רשות המסים, בגין גבייה ביתר של הפרשי הצמדה צפויים מנישומים שנעשה עמם הסדר תשלומים, או הסדר תשלום מס נדחה שאינם מוחזרים לנישומים.
מהחלטת בית המשפט עולה כי התובע הייצוגי, רו"ח שמחה פרקש, עמד בנטל הראשוני המוטל עליו בשלב זה, המצביע כי פקידי שומה מתערבים לכאורה בפעולות מערכת המחשוב (ובכך משפיעים על הנתונים), יוצרים קנסות שלא היו אמורים לחול על הנישומים ומקזזים את יתרות הזכות כנגד הקנסות הנ"ל, ובכך מתאפסות יתרות הזכות המגיעות לנישומים, והכספים לא מושבים להם.
כן קבע בית המשפט כי "מהראיות שהובאו עולה לכאורה כי לא מדובר בטעות נקודתית", וכי אף לשיטת רשות המסים מדובר "בהתערבות מכוונת נשנית במערכת".
סוגיית הפרשי ההצמדה הצפויים מתעוררת כאשר ניתנת ארכה לנישום לשלם מס כגון מס הכנסה, מס רווחי הון, מס רכישה או מס שבח מקרקעין שסכומו אינו שנוי במחלוקת, בתשלומים או בתשלום נדחה. במצב זה חייב הנישום חייב בהפרשי ריבית והצמדה. כיוון שלא ניתן לדעת בעת עריכת ההסדר או דחיית תשלום המס את שיעור הפרשי ההצמדה לעתיד (לתקופת הסדר התשלומים או למועד הנדחה של המס), רשות המסים גובה הפרשי הצמדה צפויים, על-פי הערכתה, שהינה במקרים רבים הערכה ביתר. במקרים רבים נוצרים לנישומים יתרות זכות בגין הפרשי הצמדה צפויים, ועל רשות המסים להחזירם לנישומים.
במסגרת הדיונים הודתה רשות המסים כי מבדיקה שערכה אצל אחד מפקידי השומה התגלה כי נגבו ביתר בכ-100 מקרים סכום של 2.1 מיליון שקל. לטענת התובע, מדובר בפועל בגבייה ביתר בהיקף ארצי של סכומים הגבוהים בהרבה מסכום זה.
"אי-נוחות"
השופטת מיכל נד"ב קבעה כי הקבוצה שבשמה תנוהל התביעה הייצוגית היא נישומים שנעשה להם הסדר תשלומים או שניתנה להם ארכה לתשלום מס הכנסה, מס רווחי הון, רכישה או מס שבח מקרקעין, שרשות המסים גבתה מהם כספים שלא כדין, בדרך של חיוב יתר על דרך ההערכה בהפרשי הצמדה, ולא השיבה להם יתרות זכות בתום התקופה. זאת, במהלך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה ועד למועד אישור הבקשה כתביעה ייצוגית.
עוד נקבע כי הרשות תישא בשכר-טרחתו של עורך דינו של התובע הייצוגי, עו"ד סביר רבין, בסך 30 אלף שקל.
בהחלטתה לאשר את ניהול הייצוגית מתחה השופטת מיכל נד"ב ביקורת על עדויותיהם של בכירי רשות המסים שנמסרו במסגרת ההתגוננות בהליך. השופטת ציינה כי בתגובה לטענות התובע הייצוגי, רו"ח שמחה פרקש, כי גביית היתר נעשתה למשל ביחס לקבוצת יבנה, טענה הרשות כי לאחר בדיקה התברר כי מדובר היה ב"כשל נקודתי" - אך בפועל התברר שלא כך הוא.
"לא ברור כיצד הצהיר אילן שפר (מנהל תחום גבייה בכיר ברשות המסים) בתצהירו הראשון כי בעניין קבוצת יבנה נפל 'כשל נקודתי', כאשר העיד כי כלל לא בדק את פקיד דומה מפעלים גדולים (פשמ"ג, שאליו משתייכת קבוצת יבנה - ח'מ')", כתבה השופטת. "התנהלות רשות המסים מעוררת אי-נוחות. בין היתר בשל כך שלא ברור כיצד לאחר הגשת התביעה, ולאחר שהוברר כי קבוצת יבנה משויכת לפשמ"ג, לא נבדק ההליך בפשמ"ג ביסודיות הנדרשת".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "אנו לומדים את החלטת בית המשפט".