עמדה: נוני המליך את ביבי, עיתונאיו גרמו לי להצביע מחל

הפסיכיאטר אילן רבינוביץ': הדאגה המוצדקת למקום העבודה שלהם עיוורה את טובי העיתונאים ב"ידיעות אחרונות" - וטוב שיעשו חשבון נפש ■ העם שלנו אולי מטומטם - אבל לא מוכן לתכתיבים ■ טור דעה

בנימין ושרה נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין ושרה נתניהו / צילום: רויטרס

השעה 04:30 לפנות בוקר. נספרו 99% מקולות קלפיות האמת, אני מתקשה להירדם. מחכה לשליח שיביא לשער דלתנו את העיתון היחיד עליו אנו מנויים כ-30 שנה - "העיתון של המדינה", "ידיעות אחרונות".

אני מצפה בכיליון-עיניים לקרוא את הכותרת ולשזף עיניי במאמרי העיתונאים הדעתניים האהובים עליי: נחום ברנע, זוכה פרס ישראל; סימה קדמון, הגברת הראשונה והשנונה של הפרינט הישראלי; שמעון שיפר, המחונן באמנות הניתוח המילולי המדיני-פוליטי; איתן הבר, שלנצח יישאר חקוק עבורי כמודיע בתדהמה על רצח ראש הממשלה רבין האהוב.

כל-כך אהבתי והתחברתי ליושרם העיתונאי, לסיקורם ההוגן, המקצועי ואובייקטיבי במערכת בחירות 2015. חס ושלום לא מוטה וללא אג'נדה. עיתונות במיטבה. הם הוכיחו שוב ושוב את הבנתם שכוח הקולמוס הוא קדוש, ושלהיות עיתונאי זו אחריות המחייבת אינטגריטי. אחרת יגלשו לרשלנות פושעת ולזילות עצמי, שתחזור אליהם כבומרנג. לבנות שם ומוניטין זה קשה, להרוס - מספיקים 3 חודשים אומללים.

על דבר אחד בליבי עליהם. למרות הקושי שלי מהקיפאון המדיני, יוקר הדיור והמחיה, מצב הביטחון והידיעה שהשאלה לגבי מלחמה נוספת בה ייהרגו ילדינו היא רק של תזמון, הסיאוב בבית ברחוב בלפור, החשש ממדינה דו-לאומית - הם הצליחו "להחזיר אותי הביתה" 18 שנה אחורה ולשים "מחל" בקלפי.

לא צריך להיות פסיכאטר כדי להבין שנוני מוזס המליך את ביבי ברביעית. שרה צריכה לשלוח פרחים לסביון. פרנויה משותפת, "אנחנו מול העולם", היא היסוד המחבר כה חזק והקושר בעבותות בין ביבי לשרה. נוני סיפק דלק לפרנויה והוציא מנתניהו את מיטבו. כשתדחוק פרנואיד לפינה - תוציא ממנו קסמי עשייה וכריזמה תפעולית על-אנושית. זו חרדה תפקודית ולא חרדה משתקת.

העם שלנו אולי מטומטם - אבל לא מוכן לתכתיבים. כחולה שליטה, אני דורש דיווח מהימן כשהבחירה והשליטה בידיי. עיתונות חד-צדדית, שחוטאת לתפקידה, גורמת לפסיכולוגיה הפוכה.

איש אינו רוצה ואינו מוכן שיכתיבו לו את המציאות ובמי לבחור. כטראומה מלקחי השואה, אנו מסרבים להיות מובלים כצאן. איש לא יקבע לנו מה להצביע - אפילו אם מדובר בעיתונאי שחושש, בצדק, לגורל משכורתו ומקום עבודתו בשל עיתון "מטעם", המתחרה כחינמון וממומן על-ידי מיליארדר איל קזינו שאינו מתגורר בישראל.

הדאגה המוצדקת למקום העבודה עיוורה את טובי העיתונאים, וטוב שיעשו חשבון נפש.

אנחנו נמשיך לקרוא "ידיעות" (גם כשאני כותב בעיתונים אחרים), כי הרגלים לא משנים, וכי נוח (שמתהפך בקברו) ופולה ז"ל הם ההורים של החברות הכי טובות שלנו, ג'ודי ותמי. ומשפחה לא בוחרים.

בוקר טוב ישראל.