1. שעות מעטות לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות, ובצל הניתוחים וההערכות לגבי הקואליציה הבאה, והאם משה כחלון יהיה שר האוצר, נותרו על שולחן השר הבא כמה סוגיות פיננסיות פנסיוניות שדורשות טיפול. מדובר בנושאים ושטואטאו לא אחת אל מתחת לשטיח, וכדאי שהממשלה הבאה תקדם את הטיפול בהם.
לצד המשימות הידועות, החשובות והדחופות - כמו התמודדות עם עולם של ריביות אפסיות (ושליליות בפועל) והשפעתו הממריצה על השווקים השונים, לצד טיפול רוחבי ומעמיק בבעיות בשוק הנדל"ן ושאלות תקציביות שנוגעות לעלות הביטחון - ישנם כמה דגשים פיננסים-פנסיוניים שכדאי להתחיל מהם, אבל לא להסתפק בהם.
אחרי שדמי הניהול בשוק הגמל עברו למגמה של ירידה, כדאי לטפל בקהלים שבויים, שמשלמים הרבה מאוד על ביטוחי המנהלים, וגם לטפל במרווח בבנקים ובחברות בנות שלהם, שגובים ריביות גבוהות גם מלקוחות רגילים שאינם בפרופיל סיכון משמעותי. כמו כן, הגיע הזמן לטפל בבעיית הריבית התחשיבית בפנסיה, שמשמעותה סבסוד בעייתי של המבוגרים על חשבון החוסכים הצעירים. השר הקודם נמנע מלטפל בסוגיה מחשש להצטייר כפוגע באוכלוסיות אלה ואחרות.
נוסף על כך, על פי רוב המדינה עוסקת בשוק העבודה רק מזווית המעסיקה הגדולה של עובדי המדינה, אבל האחריות שלה רחבה בהרבה. קיימת בעיה בשוק העבודה הפרטי, שם יסבלו רבים מחוסר ביטחון תעסוקתי בגילים מבוגרים, ומתנודתיות ואף ירידה בהכנסה, ומעבר ממעמד של חוסך למעמד של צורך, וזה יביא אותם להיות גמלאים עניים מאוד. זו פצצת זמן שלא הגון שלא לטפל בה.
לזה מתווסף הצורך להחליט להיכן הולכת הפנסיה הצוברת - האם ממשיכים להשאיר את הסיכון על החוסך, או שיוצרים רובד פנסיה בסיסי ראוי - ולא רק כדי לצאת ידי חובה כפי שבא לידי ביטוי כיום בביטוח לאומי - כולל שינוי מבנה הטבות המס לחיסכון הפנסיוני והסבסוד לחוסכים ולחיסכון.
אבל כדאי גם שהמדינה תפסיק לטפל רק בשוק הפנסיה הצוברת, ותחדל מלהתחמק מהטיפול הקשה בהרבה בחובות העתק שלה בפנסיה התקציבית. שם נמצא הכסף הכי גדול, עם התנאים הכי טובים, שאין כמותם לאלו שבפנסיה הצוברת.
איפה להתחיל? למשל, הגיע הזמן להפסיק לאפשר בקלות רבה העלאות דרגות שכר או ועדות רפואיות ערב פרישה, כמתנה לפורש שיקבל תוספת לקצבה.
2. מה קורה בשוק קרנות הנאמנות? כבר כמה שנים אנו מצויים בשוק של גיוסים בקרנות הנאמנות, לצד שחיקת שיעור דמי הניהול. אבל על רקע הגידול הנמשך בנכסים, שעומדים כיום על כ-262 מיליארד שקל, ובהתחשב בגידול הצפוי בניהול הכסף הפסיבי, עוקב המדדים, נראה שההכנסות השקליות מניהול קרנות נאמנות רק יגדלו, ויותירו מקום לשחקנים נוספים.
בשוק הזה היתרון לגודל הרבה פחות מהותי מאשר באפיקי החיסכון לטווח ארוך, ובעיקר בשוק הפנסיה החדשה - שהוא השוק הצומח המשמעותי בשוק הפנסיוני.
נכון לסוף פברואר היו בשוק זה שבעה גופים מנהלים שניהלו יותר מ-20 מיליארד שקל כל אחד. משיחות שקיימנו, וכן מהמספרים של הפדיונות והיצירות בקרנות, מסתמן שינוי אפשרי ביחסי הכוחות בענף.
האם ישנו שינוי תפיסתי אצל היועצים בבנקים, אלו ששולטים בכיוון ובמידת הזרם בשוק הזה? לדברי גורם בשוק, שאינו חף מאינטרסים, "אפשר שיש אנטי מסוים שמתפתח אצל יועצי הבנקים נגד שחקנים גדולים, שכל פעם מגייסים לקרן אופנתית, ואחר כך המציאות משתנה. לכן, החוקים בתעשיית הקרנות משתנים בשנים האחרונות, ויש יותר מקום לשחקנים הלא גדולים לצמוח. נמשיך לראות את המגמה הזו כנראה", הוא העריך.
בהקשר זה נציין כי פסגות כבר אינו השחקן הגדול ביותר בשוק קרנות הנאמנות, גם לא השני ולא השלישי. בית ההשקעות, שאחרי הרכישות שנבעו מרפורמת בכר הפך מגוף קרנות נאמנות עם ניהול תיקים גם לגוף גדול בתחום החיסכון לטווח ארוך, נמצא כיום במקום הרביעי בענף קרנות הנאמנות.
נכון לסוף פברואר נוהלו בקרנות של פסגות כ-30.9 מיליארד שקל, שבריר בלבד מתחת לכספים שנוהלו במגדל שוקי הון, וכמה מיליארדים מתחת לנכסי הנאמנות שנוהלו בהראל פיננסים ובמיטב דש, הגדולים בשוק (עם נכסים מנוהלים בהיקף של כ-35 מיליארד שקל ו-36 מיליארד שקל, בהתאמה). זאת, בין היתר, בשל פדיונות ניכרים שנרשמים שם. מבחינת פסגות מדובר על בעיה שמתווספת לצבירה שלילית בקופות הגמל לתגמולים, ולנוכחות מצומצמת עדיין בשוק הפנסיה החדשה. זאת על רקע כך שככל שנוקפות השנים, אייפקס, שצפויה להשלים בקרוב את מכירת החזקותיה בתנובה בעסקה מוצלחת, צריכה להתחיל ולקדם את האקזיט שלה בבית ההשקעות. אקזיט במובן יציאה, ולאו דווקא במובן הצלחה מסחררת.
3. ומה עם מחיר הנאמנות? הירידה בדמי הניהול בשוקי הגמל ובשאר אפיקי ניהול הכסף, שם נראית מגמה של הורדת שיעור דמי הניהול (שממותנת ומקוזזת הודות לגידול אדיר בהיקף הכספים המנוהלים, שתורמים להכנסות השקליות מדמי הניהול), מורגשת גם בשוק קרנות הנאמנות.
ברשות ני"ע גילו כי ממוצע שכר מנהל קרן בקרנות הנאמנות עמד ב-2014 על רמה של 0.97%. זאת לעומת רמה של 1.03% בסוף 2013, 1.22% בסוף 2012, 1.34% בסוף 2011 ועד ל-1.71% בסוף 2008.
ואולם, בדוחות השנתיים של בית ההשקעות אקסלנס, בניהול עוזי דנינו, נכתב ביחס לשוק הקרנות, כי "מגמת השחיקה בדמי הניהול, שהחלה ב-2012 והתגברה ב-2013, המשיכה גם לתוך 2014, באופן שדמי הניהול הממוצעים בתעשייה ירדו ל-0.69% בלבד. הירידה בדמי הניהול הממוצעים נובעת מגיוסים גדולים בקרנות מחקות ומהתחרות הגוברת, אשר הובילה להמשך מגמת הפחתות דמי ניהול אצל מרבית הגופים המתחרים". ב-2014 גבתה אקסלנס בקרנות הנאמנות דמי ניהול של 0.53% בממוצע.
בבית ההשקעות, שמחזיק בתיק קרנות הנאמנות החמישי בגודלו (25 מיליארד שקל נכון לסוף פברואר) ובתיק תעודות הסל הגדול בשוק (36 מיליארד שקל), ציינו עוד כי "החברה מעריכה כי אם יקודמו ההצעות לתיקוני החקיקה בתחום קרנות הנאמנות, הנוגעות בין היתר לכניסת גורמים מחו"ל, להסדרת תחום תעודות הסל ולרישום למסחר של יחידות קרנות הסל, תחריף התחרות בתחומים האמורים". גם בהיבט זה אפשר להשליך ממה שאקסלנס חושבת על יתר הענף, ולכן יש לצפות להמשך ירידה בדמי הניהול, בוודאי במונחים של שיעור.