גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבועה התל-אביבית האכילה את עצמה באשליה חסרת אחיזה"

מאחורי הקלעים של בחירות 2015: חלק מהמצביעים שכחו שלייקים ושיתופים הם לא החיים עצמם ■ כשהימין חש התנכלות ורדיפה - הוא התאחד להצבעה בעד נתניהו ■ והשמאל? "הוא ניצח בראש אבל הפסיד בלב"

בנימין נתניהו ויצחק בוז'י הרצוג / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו ויצחק בוז'י הרצוג / צילום: רויטרס

בישראל אוהבים את האנדרדוג

אין ספק כי חלק ניכר מהשיח סביב הבחירות היה על השאלה אם בנימין נתניהו ראוי או לא לתפקיד ראש הממשלה. התקשורת העלתה סוגיות, שאלות ותהיות לגבי תפקודו בעבר ובהווה - וחלק מהתקשורת עסקה בכך באופן מופגן יותר. במקביל, הושקעו מיליוני שקלים בקמפיינים שנועדו לקעקע את זכותו המוסרית של נתניהו להמשיך כראש ממשלה לקדנציה נוספת.

בשמאל-מרכז אולי נתפסו הדברים כאמירות לגיטימיות - אפילו הכרחיות - אבל העוצמה של הדברים הפכה את זה בעיני מצביעי הימין לתחושה של התנכלות ורדיפה.

העוצמה פעלה בסופו של דבר כמו בומרנג. בישראל אוהבים את האנדרדוג. לא רק בפוליטיקה, אלא כתפיסה תרבותית. אחרי הכול, העם הנבחר התחנך על סיפור דוד וגוליית.

נתניהו קרא את המפה נכון, קרא למצביעי הליכוד המסורתיים, שהרגישו ומרגישים את תחושת הקיפוח ביומיום, והתחבר אליהם בזכות ההזדהות עם תחושת הרדיפה. והם נענו ובאו לשמור עליו, להציל אותו, להיות חלק ממי שלשיטתם עוזר לעשות צדק.

הימין נלחם על הבית

המחנה הציוני תרם להעצמת המיתוס ותחושת הפאניקה של מצביעי הימין עם הדלפת נתוני הסקרים, ספק אמיתיים ספק מפוברקים, שגרמו לכולם לחשוב שהמחנה הציוני פותח פער. יש להניח כי המחשבה שעמדה מאחורי המהלך הייתה לתת תחושה למצביעי גוש המרכז או מצביעי יש עתיד שיש להרצוג סיכוי טוב ולהמריץ אותם לחזק אותו. בפועל, זה פעל כבומרנג.

מצביעי גוש השמאל הרגישו נינוחים מספיק, או לא מודאגים מספיק, כדי להצביע ליש עתיד או מרצ. מנגד, את ציבור הבוחרים הימני המריצו הסקרים להילחם על הבית ועל נתניהו. אפילו הקהל הימני שכעס עליו הרגיש שחשבונות לא עושים בעת משבר, וחזר להצבעה הטבעית שלו - הליכוד.

אנשי אסטרטגיה טוענים כי "בדיעבד, ההחלטה של המחנה הציוני שלא לתקוף כמעט עד סוף הקמפיין את יש עתיד הייתה טעות קריטית. הם יכלו לעשות בדיוק את מה שנתניהו עשה בגוש שלו: לחבק את נפתלי בנט על הבמה ולהסביר שחייבים להצביע ליכוד".

הבית היהודי עשו טעות אסטרטגית כאשר בעצרת הימין הם התחבקו עם נתניהו. זה בדיוק מה שנתן אחר-כך את הלגיטימציה לאנשים להגיד 'אם אני ימני אני יכול להצביע נתניהו'.

פרסומאי נוסף אומר כי "אם במחנה הציוני היו עושים את אותו דבר הרבה קודם - מחבקים את יש עתיד, מייעדים ליאיר לפיד תפקיד בכיר, אבל מסבירים כמו שעשו ב-3 ימים האחרונים שחייבים להצביע הרצוג - אפשר היה "לגנוב" מהם 4-5 מנדטים שהיו מציירים אולי תמונה אחרת לגמרי".

בישראל פועלים מהרגש

נתניהו התגלה שוב כקמפיינר הטוב ביותר כי הוא יודע באינסטינקט לדבר ללב ולא לראש. ובמדינת ישראל צריך לדבר ללב. הראש עובד בדיוק עד הכניסה לקלפי, ושם הלב חוזר לשלוט.

הפרסומאי גיל סמסונוב, שעבד בעבר על קמפיינים פוליטיים, מסביר כי "כל מי שרואה את ישראל בצורה רציונלית, לא מבין שישראל זה פסיפס סוציולוגי, אתני, דמוגרפי ודתי".

לדבריו, "בתפיסה של חלק מהאנשים יש את השבט הלבן השולט של האליטות - זה ששולט במשאבי המדינה, כולל בתקשורת, והוא מוציא מהדעת את השבטים האחרים בגלל השחצנות והיהירות שלו. מנגד, יש את שבטי האנדרדוג, שהם הרוב, והם לא מרגישים חלק מהאליטה. כשבאו אליהם עכשיו בהתנשאות, הכוח הגדול שהופעל נגד נתניהו נתן להם תחושה של רדיפה. בתגובה, הם התכווצו ונתנו תשובה בקלפי. בדיוק כמו אחרי רצח רבין כשפגעו בהם והדירו אותם מהאבל הכללי. הציבור הרציונלי לא מבין את ההבדל שיש בשבטים האלה בין הרציונל לרגש. לכן השמאל ניצח בראש - אבל הפסיד בלב".

גם בבחירות הכול אישי

למרות כל האג'נדות שהוצגו במהלך מערכת הבחירות - כלכליות, חברתיות או ביטחוניות ולאומיות, תוצאות הבחירות הוכיחו כי בישראל עדיין הכול אישי. בסוף הכול הצטמצם לשאלה מי ינהיג את המדינה - נתניהו או הרצוג.

שלל קמפיינים התיימרו להציג את ביבי כסוג של איום לשלום המדינה תחת הסיסמה "רק לא ביבי", כאשר במחנה הציוני הלכו על "מנהיג שקול ואחראי".

"הפרסונליזציה זאת תופעה שמתעצמת והולכת", אומר עידו הר טוב, מנכ"ל משותף בגיתם BBDO.

לדבריו, "אם בעבר המותג היה מחל או אמת, הפעם דיברו על להצביע לביבי או בוז'י. אפילו זהבה גלאון הופיעה עם הפנים שלה. מישהו מכיר את רוב המועמדים ברשימות? בסוף התברר שהכול אישי, והאג'נדה לא באמת חשובה. רוב השאלות הסתובבו סביב סוגיות פרסונליות: האם ביבי ראוי או לא? לפיד למד מהטעויות? וכדומה".

האמת מוכרת

כמו בחיים האמיתיים, כך גם בעולם השיווק, האמת היא מקדם המכירות הטוב ביותר, והצרכן/המצביע הפוטנציאלי מרגיש בחושיו כשמנסים למכור לו מוצר לא אמיתי - והחשבון לתשלום מוגש בקלפי.

משה כחלון, לדוגמה, העביר את רוב מערכת הבחירות בקמפיין אנמי יחסית, שהחלק המשמעותי בו היה לא לעשות טעויות. אבל דווקא בשבועיים האחרונים נראה היה שהוא למד לשים את עצמו כפי שהוא בקדמת הבמה, בלי להתיימר להיות מה שהוא לא (כוכב הוליוודי או יאיר לפיד).

כחלון ויתר על כל הגימיקים, הביא את עצמו - ואז גם אפשר היה להאמין לו. הייתה לו אג'נדה ברורה שגם נדבקה אליו היטב, על רקע הדברים שעשה בעבר. לכן, גם הייתה הלימה בין מה שהוא הציע לבין האמון שקיבל מהציבור. הוא התמקד בעיקר בקהל הליכוד, תוך שהוא מאמץ את בגין כאביו הרוחני והופך את עצמו לממשיך דרכו. הוא דיבר רק על עניינים חברתיים. העבר הלא רחוק שלו כליכודניק איפשר לו להיתפס כמי שהוא עדיין ליכודניק אמיתי, ולכן להצביע עבורו לא נתפס כבגידה בליכוד.

לעומתו, הבית היהודי משלם את מחיר ההתיימרות של בנט להיות מי שהוא לא. יוצרי הקמפיין של בנט שכחו שהוא מפד"לניק עם כיפה וניסו למכור אותו לבוחרים בתור הבחור המגניב משינקין - צעד אחד רחוק מדי אחרי "האח" שהצליח בהיי-טק מהבחירות הקודמות.

נראה שעבור הבוחרים המסורתיים של המפד"ל, זה היה יותר ממה שהם יכלו לבלוע. הערבוב של שתי הדמויות עם בוחרי המפלגה עבד בערך כמו לנסות לערבב שמן ומים. וכשאל זה הצטרף קמפיין הגוועלד של נתניהו - קל היה להם יחסית לתת לו את קולם.

מחלות ילדות בדיגיטל

כולם גילו בבחירות הנוכחיות את הדיגיטל, והחלק הארי של המשאבים הלך לשם. השימוש בסרטים ויראליים וברשתות החברתיות נתן למפלגות שהשתמשו בכלי בצורה נכונה את היכולת לתת תגובה מהירה לכל דבר. היכולת הזאת הביאה לכך שאפשר היה לכסות כל זירה תקשורתית וכל סוגיה בצורה מיטיבית.

הבחירות הנוכחיות היו גם הפעם הראשונה שבה ראו שיתוף-פעולה הדוק בין המדיות המסורתיות - טלוויזיה ורדיו לאמצעים הדיגיטליים, כשכל מה שזכה באמצעים הדיגיטליים לתהודה גבוהה מספיק עלה וצף גם למדיה המסורתית.

עם זאת, כמו בכל כלי שאך זה עתה לומדים לנגן בו, הנגינה לא תמיד הייתה מכוונת. נראה היה כי הזירה הפכה להיות תחרות אמוציונלית של מי יעלה סרט "מגניב" יותר, שיזכה ליותר שיתופים ולייקים ולא תמיד הייתה בהם שורה תחתונה ברורה או כזאת שמשרתת את מי שהעלה אותה. האם מרצ הייתה חוזרת שוב על סרטון החתונה? סביר להניח שלא.

יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, מסביר כי "רוב הקמפיינים התנהלו בדיגיטל, ששם אכן נמצא רוב הציבור, אבל הייתה שם התלהבות יתר, ועלו דברים שלא ראויים לעלות עבור מפלגות שרוצות להיות מפלגות שלטון. אני מניח שבבחירות הבאות לא יחשבו שהמטרה היא ליצר מערכונים של 'ארץ נהדרת' או דברים מהסוג של סרטון מושיק גלאמין".

שכחו אותי בבועה

עם כל התועלות של הדיגיטל, נראה שבאופן עקיף יש לו חלק בתמונה הלא בהירה שהייתה מנת חלקם של הקמפיינרים. הדיגיטל כל-כך סנוור חלק מהעושים במלאכה, עד שהם שכחו שבסוף זה לא בהכרח החיים האמיתיים.

לובטון אומר כי "בשלב מסוים הבועה התל-אביבית האכילה את עצמה באשליה חסרת אחיזה במציאות. חלק מהקמפיינים היו מתודלקים מהבועה שעשתה פידבק לעצמה, בלי לצאת החוצה ולבדוק איפה העם נמצא.

"האשליה נוצרה בתוך המתחמים האלה של העולם הדיגיטלי - פייסבוק וטוויטר. זה הקרין לא רק על המחנה הציוני, אלא גם על הליכוד, ששם היו באיזה שלב בתחושה אמיתית שיש סיכוי למהפך. במדינת תל-אביב חשבו שהדיגיטל מקצר הכול, ולא זכרו להשקיע בפריפריות - אותן פריפריות שבסופו של דבר הן רוב המדינה".

סמסונוב מוסיף כי "הייתה תחושה שאפשר לעשות את העבודה דרך הדיגיטל. הדיגיטל הוא חזק ויהיה חזק בעתיד, אבל צריך להיות ערניים לזה שיש גם ישראל. את הדבר הכי פשוט שכחו לעשות: לצאת החוצה מהבועה. הרוב היו מנותקים מהקהל והיו מרותקים לטלוויזיה ולאינטרנט. לא ראו את התמונה האמיתית, אבל אכן היה שינוי דרמטי בימים האחרונים, אם כי הוא לא היה שינוי מהותי בין הגושים.

"לטעמי, דווקא כחלון ולפיד השכילו לעשות קמפיין 'מבית לבית' ומעיר לעיר - קמפיין 'ישן' אבל מעוצב כחדש. הם הגיעו לעשרות אנשים ובאמת נגעו בהם".

קמפיין בעירבון מוגבל

אין כמעט מחלוקת שאת הבחירות לא הכריעו בסופו של דבר הקמפיינים שערכו המפלגות. הר טוב למשל, סבור כך לפי מה שהוא מכנה "מבחן התוצאה" שהראה כי לא הרבה מצביעים עברו ממחנה למחנה ומאחר ויש יותר אנשי ימין - נתניהו ניצח.

גם לובטון סבור שאת הקמפיין צריך לקחת בעירבון מוגבל: "קמפיין פוליטי הוא מורכב, אבל בראש ובראשונה צריך מוצר אמיתי. אם יש כזה, צריך לשים אותו בחזית. לצד של הקריאטיב בקמפיין יש הרבה פחות השפעה ממה שנוטים לייחס לו".

את הכסף סופרים במדרגות

אחד מהפרסומאים הבכירים בענף אוהב להגיד תמיד שאת הכסף סופרים במדרגות. אין ספק כי הניצחון של הליכוד נותן משנה תוקף להגדרה הזאת. שני הקמפיינים לא הוכרעו בסופו של יום על הקמפיין שנבנה לאורך כל הדרך, שכן שניהם לא ממש יכנסו לספרי ההיסטוריה כקמפיינים מבריקים במיוחד.

הקמפיין של המחנה הציוני בראשות הרצוג התהדק רק בחודש האחרון עם כניסתו של ראובן אדלר לתפקיד מנהל הקמפיין; ואילו הקמפיין של הליכוד קיבל את הטוויסט הסופי בשבוע לפני הבחירות, כשנתניהו לקח לידיים את המושכות באופן מוחלט, לחץ בכל הכוח על דוושות הרגש והפחד והוכיח שהוא כנראה הקמפיינר הטוב בסביבה.

עוד כתבות

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון