גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבועה התל-אביבית האכילה את עצמה באשליה חסרת אחיזה"

מאחורי הקלעים של בחירות 2015: חלק מהמצביעים שכחו שלייקים ושיתופים הם לא החיים עצמם ■ כשהימין חש התנכלות ורדיפה - הוא התאחד להצבעה בעד נתניהו ■ והשמאל? "הוא ניצח בראש אבל הפסיד בלב"

בנימין נתניהו ויצחק בוז'י הרצוג / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו ויצחק בוז'י הרצוג / צילום: רויטרס

בישראל אוהבים את האנדרדוג

אין ספק כי חלק ניכר מהשיח סביב הבחירות היה על השאלה אם בנימין נתניהו ראוי או לא לתפקיד ראש הממשלה. התקשורת העלתה סוגיות, שאלות ותהיות לגבי תפקודו בעבר ובהווה - וחלק מהתקשורת עסקה בכך באופן מופגן יותר. במקביל, הושקעו מיליוני שקלים בקמפיינים שנועדו לקעקע את זכותו המוסרית של נתניהו להמשיך כראש ממשלה לקדנציה נוספת.

בשמאל-מרכז אולי נתפסו הדברים כאמירות לגיטימיות - אפילו הכרחיות - אבל העוצמה של הדברים הפכה את זה בעיני מצביעי הימין לתחושה של התנכלות ורדיפה.

העוצמה פעלה בסופו של דבר כמו בומרנג. בישראל אוהבים את האנדרדוג. לא רק בפוליטיקה, אלא כתפיסה תרבותית. אחרי הכול, העם הנבחר התחנך על סיפור דוד וגוליית.

נתניהו קרא את המפה נכון, קרא למצביעי הליכוד המסורתיים, שהרגישו ומרגישים את תחושת הקיפוח ביומיום, והתחבר אליהם בזכות ההזדהות עם תחושת הרדיפה. והם נענו ובאו לשמור עליו, להציל אותו, להיות חלק ממי שלשיטתם עוזר לעשות צדק.

הימין נלחם על הבית

המחנה הציוני תרם להעצמת המיתוס ותחושת הפאניקה של מצביעי הימין עם הדלפת נתוני הסקרים, ספק אמיתיים ספק מפוברקים, שגרמו לכולם לחשוב שהמחנה הציוני פותח פער. יש להניח כי המחשבה שעמדה מאחורי המהלך הייתה לתת תחושה למצביעי גוש המרכז או מצביעי יש עתיד שיש להרצוג סיכוי טוב ולהמריץ אותם לחזק אותו. בפועל, זה פעל כבומרנג.

מצביעי גוש השמאל הרגישו נינוחים מספיק, או לא מודאגים מספיק, כדי להצביע ליש עתיד או מרצ. מנגד, את ציבור הבוחרים הימני המריצו הסקרים להילחם על הבית ועל נתניהו. אפילו הקהל הימני שכעס עליו הרגיש שחשבונות לא עושים בעת משבר, וחזר להצבעה הטבעית שלו - הליכוד.

אנשי אסטרטגיה טוענים כי "בדיעבד, ההחלטה של המחנה הציוני שלא לתקוף כמעט עד סוף הקמפיין את יש עתיד הייתה טעות קריטית. הם יכלו לעשות בדיוק את מה שנתניהו עשה בגוש שלו: לחבק את נפתלי בנט על הבמה ולהסביר שחייבים להצביע ליכוד".

הבית היהודי עשו טעות אסטרטגית כאשר בעצרת הימין הם התחבקו עם נתניהו. זה בדיוק מה שנתן אחר-כך את הלגיטימציה לאנשים להגיד 'אם אני ימני אני יכול להצביע נתניהו'.

פרסומאי נוסף אומר כי "אם במחנה הציוני היו עושים את אותו דבר הרבה קודם - מחבקים את יש עתיד, מייעדים ליאיר לפיד תפקיד בכיר, אבל מסבירים כמו שעשו ב-3 ימים האחרונים שחייבים להצביע הרצוג - אפשר היה "לגנוב" מהם 4-5 מנדטים שהיו מציירים אולי תמונה אחרת לגמרי".

בישראל פועלים מהרגש

נתניהו התגלה שוב כקמפיינר הטוב ביותר כי הוא יודע באינסטינקט לדבר ללב ולא לראש. ובמדינת ישראל צריך לדבר ללב. הראש עובד בדיוק עד הכניסה לקלפי, ושם הלב חוזר לשלוט.

הפרסומאי גיל סמסונוב, שעבד בעבר על קמפיינים פוליטיים, מסביר כי "כל מי שרואה את ישראל בצורה רציונלית, לא מבין שישראל זה פסיפס סוציולוגי, אתני, דמוגרפי ודתי".

לדבריו, "בתפיסה של חלק מהאנשים יש את השבט הלבן השולט של האליטות - זה ששולט במשאבי המדינה, כולל בתקשורת, והוא מוציא מהדעת את השבטים האחרים בגלל השחצנות והיהירות שלו. מנגד, יש את שבטי האנדרדוג, שהם הרוב, והם לא מרגישים חלק מהאליטה. כשבאו אליהם עכשיו בהתנשאות, הכוח הגדול שהופעל נגד נתניהו נתן להם תחושה של רדיפה. בתגובה, הם התכווצו ונתנו תשובה בקלפי. בדיוק כמו אחרי רצח רבין כשפגעו בהם והדירו אותם מהאבל הכללי. הציבור הרציונלי לא מבין את ההבדל שיש בשבטים האלה בין הרציונל לרגש. לכן השמאל ניצח בראש - אבל הפסיד בלב".

גם בבחירות הכול אישי

למרות כל האג'נדות שהוצגו במהלך מערכת הבחירות - כלכליות, חברתיות או ביטחוניות ולאומיות, תוצאות הבחירות הוכיחו כי בישראל עדיין הכול אישי. בסוף הכול הצטמצם לשאלה מי ינהיג את המדינה - נתניהו או הרצוג.

שלל קמפיינים התיימרו להציג את ביבי כסוג של איום לשלום המדינה תחת הסיסמה "רק לא ביבי", כאשר במחנה הציוני הלכו על "מנהיג שקול ואחראי".

"הפרסונליזציה זאת תופעה שמתעצמת והולכת", אומר עידו הר טוב, מנכ"ל משותף בגיתם BBDO.

לדבריו, "אם בעבר המותג היה מחל או אמת, הפעם דיברו על להצביע לביבי או בוז'י. אפילו זהבה גלאון הופיעה עם הפנים שלה. מישהו מכיר את רוב המועמדים ברשימות? בסוף התברר שהכול אישי, והאג'נדה לא באמת חשובה. רוב השאלות הסתובבו סביב סוגיות פרסונליות: האם ביבי ראוי או לא? לפיד למד מהטעויות? וכדומה".

האמת מוכרת

כמו בחיים האמיתיים, כך גם בעולם השיווק, האמת היא מקדם המכירות הטוב ביותר, והצרכן/המצביע הפוטנציאלי מרגיש בחושיו כשמנסים למכור לו מוצר לא אמיתי - והחשבון לתשלום מוגש בקלפי.

משה כחלון, לדוגמה, העביר את רוב מערכת הבחירות בקמפיין אנמי יחסית, שהחלק המשמעותי בו היה לא לעשות טעויות. אבל דווקא בשבועיים האחרונים נראה היה שהוא למד לשים את עצמו כפי שהוא בקדמת הבמה, בלי להתיימר להיות מה שהוא לא (כוכב הוליוודי או יאיר לפיד).

כחלון ויתר על כל הגימיקים, הביא את עצמו - ואז גם אפשר היה להאמין לו. הייתה לו אג'נדה ברורה שגם נדבקה אליו היטב, על רקע הדברים שעשה בעבר. לכן, גם הייתה הלימה בין מה שהוא הציע לבין האמון שקיבל מהציבור. הוא התמקד בעיקר בקהל הליכוד, תוך שהוא מאמץ את בגין כאביו הרוחני והופך את עצמו לממשיך דרכו. הוא דיבר רק על עניינים חברתיים. העבר הלא רחוק שלו כליכודניק איפשר לו להיתפס כמי שהוא עדיין ליכודניק אמיתי, ולכן להצביע עבורו לא נתפס כבגידה בליכוד.

לעומתו, הבית היהודי משלם את מחיר ההתיימרות של בנט להיות מי שהוא לא. יוצרי הקמפיין של בנט שכחו שהוא מפד"לניק עם כיפה וניסו למכור אותו לבוחרים בתור הבחור המגניב משינקין - צעד אחד רחוק מדי אחרי "האח" שהצליח בהיי-טק מהבחירות הקודמות.

נראה שעבור הבוחרים המסורתיים של המפד"ל, זה היה יותר ממה שהם יכלו לבלוע. הערבוב של שתי הדמויות עם בוחרי המפלגה עבד בערך כמו לנסות לערבב שמן ומים. וכשאל זה הצטרף קמפיין הגוועלד של נתניהו - קל היה להם יחסית לתת לו את קולם.

מחלות ילדות בדיגיטל

כולם גילו בבחירות הנוכחיות את הדיגיטל, והחלק הארי של המשאבים הלך לשם. השימוש בסרטים ויראליים וברשתות החברתיות נתן למפלגות שהשתמשו בכלי בצורה נכונה את היכולת לתת תגובה מהירה לכל דבר. היכולת הזאת הביאה לכך שאפשר היה לכסות כל זירה תקשורתית וכל סוגיה בצורה מיטיבית.

הבחירות הנוכחיות היו גם הפעם הראשונה שבה ראו שיתוף-פעולה הדוק בין המדיות המסורתיות - טלוויזיה ורדיו לאמצעים הדיגיטליים, כשכל מה שזכה באמצעים הדיגיטליים לתהודה גבוהה מספיק עלה וצף גם למדיה המסורתית.

עם זאת, כמו בכל כלי שאך זה עתה לומדים לנגן בו, הנגינה לא תמיד הייתה מכוונת. נראה היה כי הזירה הפכה להיות תחרות אמוציונלית של מי יעלה סרט "מגניב" יותר, שיזכה ליותר שיתופים ולייקים ולא תמיד הייתה בהם שורה תחתונה ברורה או כזאת שמשרתת את מי שהעלה אותה. האם מרצ הייתה חוזרת שוב על סרטון החתונה? סביר להניח שלא.

יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, מסביר כי "רוב הקמפיינים התנהלו בדיגיטל, ששם אכן נמצא רוב הציבור, אבל הייתה שם התלהבות יתר, ועלו דברים שלא ראויים לעלות עבור מפלגות שרוצות להיות מפלגות שלטון. אני מניח שבבחירות הבאות לא יחשבו שהמטרה היא ליצר מערכונים של 'ארץ נהדרת' או דברים מהסוג של סרטון מושיק גלאמין".

שכחו אותי בבועה

עם כל התועלות של הדיגיטל, נראה שבאופן עקיף יש לו חלק בתמונה הלא בהירה שהייתה מנת חלקם של הקמפיינרים. הדיגיטל כל-כך סנוור חלק מהעושים במלאכה, עד שהם שכחו שבסוף זה לא בהכרח החיים האמיתיים.

לובטון אומר כי "בשלב מסוים הבועה התל-אביבית האכילה את עצמה באשליה חסרת אחיזה במציאות. חלק מהקמפיינים היו מתודלקים מהבועה שעשתה פידבק לעצמה, בלי לצאת החוצה ולבדוק איפה העם נמצא.

"האשליה נוצרה בתוך המתחמים האלה של העולם הדיגיטלי - פייסבוק וטוויטר. זה הקרין לא רק על המחנה הציוני, אלא גם על הליכוד, ששם היו באיזה שלב בתחושה אמיתית שיש סיכוי למהפך. במדינת תל-אביב חשבו שהדיגיטל מקצר הכול, ולא זכרו להשקיע בפריפריות - אותן פריפריות שבסופו של דבר הן רוב המדינה".

סמסונוב מוסיף כי "הייתה תחושה שאפשר לעשות את העבודה דרך הדיגיטל. הדיגיטל הוא חזק ויהיה חזק בעתיד, אבל צריך להיות ערניים לזה שיש גם ישראל. את הדבר הכי פשוט שכחו לעשות: לצאת החוצה מהבועה. הרוב היו מנותקים מהקהל והיו מרותקים לטלוויזיה ולאינטרנט. לא ראו את התמונה האמיתית, אבל אכן היה שינוי דרמטי בימים האחרונים, אם כי הוא לא היה שינוי מהותי בין הגושים.

"לטעמי, דווקא כחלון ולפיד השכילו לעשות קמפיין 'מבית לבית' ומעיר לעיר - קמפיין 'ישן' אבל מעוצב כחדש. הם הגיעו לעשרות אנשים ובאמת נגעו בהם".

קמפיין בעירבון מוגבל

אין כמעט מחלוקת שאת הבחירות לא הכריעו בסופו של דבר הקמפיינים שערכו המפלגות. הר טוב למשל, סבור כך לפי מה שהוא מכנה "מבחן התוצאה" שהראה כי לא הרבה מצביעים עברו ממחנה למחנה ומאחר ויש יותר אנשי ימין - נתניהו ניצח.

גם לובטון סבור שאת הקמפיין צריך לקחת בעירבון מוגבל: "קמפיין פוליטי הוא מורכב, אבל בראש ובראשונה צריך מוצר אמיתי. אם יש כזה, צריך לשים אותו בחזית. לצד של הקריאטיב בקמפיין יש הרבה פחות השפעה ממה שנוטים לייחס לו".

את הכסף סופרים במדרגות

אחד מהפרסומאים הבכירים בענף אוהב להגיד תמיד שאת הכסף סופרים במדרגות. אין ספק כי הניצחון של הליכוד נותן משנה תוקף להגדרה הזאת. שני הקמפיינים לא הוכרעו בסופו של יום על הקמפיין שנבנה לאורך כל הדרך, שכן שניהם לא ממש יכנסו לספרי ההיסטוריה כקמפיינים מבריקים במיוחד.

הקמפיין של המחנה הציוני בראשות הרצוג התהדק רק בחודש האחרון עם כניסתו של ראובן אדלר לתפקיד מנהל הקמפיין; ואילו הקמפיין של הליכוד קיבל את הטוויסט הסופי בשבוע לפני הבחירות, כשנתניהו לקח לידיים את המושכות באופן מוחלט, לחץ בכל הכוח על דוושות הרגש והפחד והוכיח שהוא כנראה הקמפיינר הטוב בסביבה.

עוד כתבות

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; קוואלקום מזנקת במסחר המוקדם לאחר הדוחות

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי ירד ב-0.1% ● בסין לא התקיים מסחר לרגל יום הפועלים ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס מייקרת את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף בב-19 במאי

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

העסקה של אלביט, המכרז של רפאל ומטוס "יום הדין" החדש של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צללו בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית