איך מצליחה רשת HBO להמשיך להוביל בשוק הטלוויזיה?

גם הזעזועים התכופים בשוק והמודלים העסקיים המשתנים לא מזיזים את הקטר של HBO מהפסים ■ הסדרות שלה שולטות במסך, הטאלנטים מקבלים יחס של אמנים, והיא מוצאת פלטפורמות חדשות להפצת התוכן

הסיסמה הפרסומית הישנה של רשת הכבלים היוקרתית המובילה בארה"ב הייתה: "זה לא טלוויזיה. זה HBO" - סיסמה ששרדה הרבה אחרי שהופסק השימוש הפרסומי בה.

אף ערוץ טלוויזיה אחר אינו יכול לטעון יותר מ-HBO להשפעה כה רבה או לתפקיד מפתח כזה בהגדרתה מחדש של הטלוויזיה ומשמעותה. אף רשת אחרת לא הותירה חותם תרבותי כה חזק או גרפה באופן קבוע פרסי אמי על הצטיינות בתחום הטלוויזיה.

במשך יותר מ-40 שנה רשמה הרשת, שבבעלות טיים וורנר, פריצות דרך בתחום ההפקה וההפצה הטלוויזיוניים. היא שחררה לחלל העולם שורת דמויות בלתי נשכחות וסדרות חלוציות - החל מ"הסופרנוס" וכלה ב"סקס והעיר הגדולה", "הסמויה" ו"בלש אמיתי".

יש לה 130 מיליון מנויים בעולם, והשנה היא תרחיב את פעילותה עוד יותר, באמצעות השקת שירות סטרימינג מקוון בארה"ב, שישחרר אותה משידורי הכבלים והלוויין ואף עשוי להגדיל משמעותית את בסיס המנויים שלה.

אבל כיצד היא מצליחה להמשיך בצמיחה גם בעולם תקשורתי שמשתנה במהירות עצומה? הנה כמה נקודות למחשבה, עבור כל תעשיית הטלוויזיה.

1. התבססות על הפקות מקור

האתגרים שמולם ניצבת HBO ב-2015 שונים מאוד מהאתגרים שעמם היא התמודדה ב-1972 כרשת כבלים חדשה ששידרה אז את משחקי הליגה הלאומית בהוקי. לקח לרשת זמן רב עד שהבינה כי עתידה טמון בהפקות מקוריות, אך ב-1992 היא טעמה לראשונה את טעם העתיד כשהשיקה את "המופע של לארי סנדרס" - סדרה קומית בסגנון דוקומנטרי בכיכובו של גארי שנדלינג בתפקיד מנחה חסר ביטחון של תוכנית ראיונות בשעת לילה מאוחרת.

"זאת הייתה נקודת המפנה", אמר פעם ריצ'רד פלפלר, מנכ"ל HBO. "זו הייתה התוכנית שגרמה לאנשים להבחין שאנחנו עושים משהו מקורי וייחודי. סנדרס שלח איתות לקהילה היצירתית: 'אתם יכולים לצייר כאן, ויראו את מה שאתם עושים'".

2. שימוש בפלטפורמות חדשות

בתחילת הדרך המפתח להצלחה היה בניית בסיס מנויים גדול באופן מספיק, אך כיום תלויה ההצלחה בהתעלות על המתחרים, המשך מסורת המצוינות היצירתית והגעה לצופים באמצעות פלטפורמות חדשות. כך למשל, באחרונה חתמה HBO על הסכם בלעדי עם אפל להעברת שירות Now החדש של HBO.

עלייתם של שירותי מנויים כמו נטפליקס ואמזון אינסטנט וידיאו הפכה את השוק לתחרותי יותר. לפני 10 שנים הייתה HBO ביתן הטבעי של סדרות כמו "בית הקלפים" של נטפליקס ו-"Transparent" של אמזון. היום יש מקומות הפצה רבים לרעיונות המשובחים והמאתגרים ביותר.

עם זאת, המתחרים החדשים הללו לא פגעו בצמיחתה של HBO. יש לה יותר מנויים מאשר אי-פעם, וזהו סימן להצלחתו של תמהיל התוכניות של הרשת.

3. גיוון ופיתוח תוכן

בתחום התוכן HBO מצליחה לעמוד באתגר באופן עקבי. היא מפיקה כמה סרטים בשנה, בנוסף לסדרות הטלוויזיה שלה, ומוכיחה את יכולתה ליצור דרמות קצרות וארוכות כאחד. הלהיטים האחרונים שלה כוללים את סרטו של סטיבן סודרברג מ-2013, "חיי עם ליברצ'ה", שזכה בשבחי המבקרים; ואת הסרט "Game Change" מ-2012, שבו מככבת ג'וליאן מור כשרה פיילין.

הרשת הוכיחה את יכולתה למצוא תחליפים לסדרות ותיקות ואהובות. ב-2007 שרר מתח רב כש"הסופרנוס" באה לקצה, אבל לאחר שנה-שנתיים שוממות, ביצעה הרשת קאמבק בגדול. "משחקי הכס" היא הסדרה הרווחית ביותר בתולדות HBO. "בלש אמיתי" זכתה גם היא בשבחים מצד המבקרים.

"אנחנו לא חושבים 'האם זה הולך להיות להיט?', בגלל שאף אחד לא יודע את התשובה לשאלה הזאת", אמר באחרונה פלפלר. "אם מישהו יספר לך שהוא ידע ש'משחקי הכס' יהיו 'משחקי הכס' - אז הוא פשוט משקר. לארתור מילר הייתה אימרה אדירה: 'אמנים עושים מה שהם עושים. כל השאר תלוי ברוח התקופה'. אני חושב שיש בזה הרבה אמת".

4. השקעה בטאלנטים ובכותבים

פלפלר, המכהן כמנכ"ל מ-2013 ובעל ותק של יותר מ-20 שנה בחברה, משווה את HBO לבעלים של גלריה. "אמנים גדולים רוצים להיות עם בעל גלריה שמבין אותם ושיש להם חזון משותף איתו".

האמנים בגלריה של HBO כוללים את ג'ון אוליבר, שזכה להכרה בכישרונו כשהחליף את ג'ון סטיוארט ב"דיילי שואו". הוא נשכר אשתקד להפקת "Last Week Tonight", תוכנית סאטירה חדשותית שבועית.

גם למרטין סקורסזה יש מערכת יחסים בחיתוליה עם HBO, לאחר שהפיק את סדרת הדרמה "אימפריית הפשע", העוסקת בתקופת האיסור על משקאות אלכוהוליים בארה"ב. כעת הוא מפתח סדרה על תעשיית המוזיקה עם מיק ג'אגר כמפיק.

HBO שיחקה תפקיד משמעותי בשיפור איכותה הכללית של הטלוויזיה האמריקאית. רשתות כבלים מתחרות כגון Showtime ,BMC ו-FX הגיבו לאתגר שהציבה בפניהן HBO באמצעות סדרות כמו "שובר שורות" ו"מד מן", לאחר שהתרשמו מהצלחתה של HBO ביצירת נישה בעלת רווחיות אדירה ומבלי שהתפשרה על החזון האמנותי של הכותבים והבמאים.