הישראלי-אמריקאי שעומד בראש מעצמת מדפסות תלת-ממד

חמש השנים הראשונות של אבי רייכנטל כמנכ"ל חברת הדפסות התלת-ממד 3dsystems היו שנים קשות לחברה ולמנהלה, אבל הוא לא איבד את המיקוד.

"בכל יום אחרי שלקחתי לי קפה, הייתי עוצר ליד החדר של הממציא שלנו, צ'אק הול, ואומר לו: 'כיום המדפסות התלת-ממדיות גדולות ויקרות. אנחנו רוצים שהן יהיו זולות ושולחניות'. בכל יום מחדש, הוא היה מסתכל עלי כמו על משוגע, ואומר בעדינות אך בנחישות 'שמע יקירי הצעיר, אתה לא באמת מבין בזה. אתה הרי הגעת מהלואו-טק'. למחרת הייתי עוצר אצלו שוב. היום גדול ויקר, מחר זול וקטן. הוא היה מהנהן וממשיך ביום שלו. עד שיום אחד, אחרי בערך חודש, הגעתי, והוא כבר חיכה לי ליד הדלת של המשרד שלי עם קפה לשנינו, ואמר: 'אני חושב שאני יודע איך לעשות את זה'. משם התחילה השותפות האמיתית שלנו".

באותם ימים רייכנטל, שנכנס לחברה כשהייתה בקשיים משמעותיים, עוד העריך כי יש לה רק כ-50% סיכוי לשרוד. היום היא נסחרת ב-3 מיליארד דולר. במהלך השנה האחרונה היא ביצעה שתי רכישות בישראל, בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר, ורייכנטל רומז כי זה לא בהכרח הסוף. אולם מעבר להיותו מנהל אחד מעסקי הדפסות התלת-ממד המובילים בעולם, רייכנטל הוא גם איש עם צורת מחשבה לא שגרתית (הוא מרצה בכנס TED וחבר בעמותת סינגולריטי). הדרך שהוא יתווה לחברה צפויה להשפיע משמעותית על כל תחום הדפסות התלת-ממד.

"הסיסמה שלנו היא 'מורכבות ללא עלות'", הוא אומר. " אנחנו עושים דמוקרטיזציה של הייצור".

- הפועלים משתלטים על אמצעי הייצור, כפי שחזה מרקס. נראה שהחסם היחיד הוא חומרי הגלם.

"נכון, גם את הבעיה הזו אנחנו נפתור. אין בעיה שאין לה פתרון, והיום כשאמצעי התקשורת מאפשרים שיתופי פעולה וסיעור מוחות בקלות בין מומחים מכל העולם, דברים הם עוד הרבה יותר פתירים".

קריירה שנייה

רייכנטל הגיע ל-3dsystems בתור קריירה שנייה. "התחלתי את קריירת הניהול שלי בחברת Sealed air שהמציאה את אריזות הפצפצים. הייתי אחד מכמה מאות העובדים הראשונים שלה והיה לנו מנכ"ל משגע. תוך שנה הוא אמר שיש לי פוטנציאל להתקדם והכריז כי הוא יהיה המנטור שלי. הוא נתן לי אפשרות לגדול עם החברה, וכך במשך מעל 10 שנים כל הזמן קיבלתי משימות יותר גדולות וחדשות. זה היה ממש מגרש המשחקים ובית הספר הכי טוב בעולם, ומתוך זה הבנתי שיעור חשוב בניהול - בכל פרק בפיתוח של העובד, הכרחי שיהיו לו מורי דרך".

בגיל 47, הוא היה מהנהל הבכיר הצעיר ביותר בחברה שהכנסותיה עמדו על כ-5 מיליארד דולר. ואז הוא אותר על-ידי "צייד ראשים" להציל את 3dsystems הקורסת.

"ידעתי שאני עומד בפני שני שבילים. יכולתי להמשיך במה שעשיתי, והייתה צפויה לי דרך נעימה ולא בלתי מעניינת. מצד שני, הוצע לי להיכנס לתחום חדש לגמרי לי ולעולם, תחום מרתק, אבל בחברה על סף פשיטת רגל. תוך שנה אני עלול להישאר בלי כלום. התייעצתי עם אשתי. היא אמרה לי "תשמע, אני מכירה אותך ואם לא תיקח את זה, אתה תשגע אותי".

רייכנטל הקשיב לעצתה ועבר חמש שנים קשות מאוד בחברה דלת-מזומנים שחיפשה את דרכה. "המוצר נועד אז לשוק של התעשייה, כתחרות במכונות עיבוד שבבי, ואני חשבתי שאם נגיע לשווקים צרכניים יותר, זו יכולה להיות טכנולוגיה שתשנה את העולם. זה לא היה פשוט. הייתי אומר לעובדים שלי 'אנחנו בונים את מכונית המירוץ ומתחרים בה בו זמנית'".

אבל בתחילת הדרך, עדיין בשוק ההדפסות לתעשייה, עשה רייכנטל כמה מהפיכות בצורת המחשבה של החברה. ראשית, עבר ממודל של מכירת מדפסות בלבד למודל שכולל הכנסות חוזרות מחומרים, כמו במדפסות דו-ממד. "היום החומרים מהווים שליש מהכנסות החברה, השירות כשליש והמדפסות עצמן - רק שליש. יש לנו היום יותר מ-120 חומרים ואנחנו יכולים להדפיס פלסטיק, ניילון, מתכות ועכשיו גם סוכר ושוקולד".

השינוי השני היה המעבר למדפסות פשוטות וקצת זולות יותר, שאותן דרש רייכנטל מצ'אק הול לפתח, כפי שתואר לעיל. כמו כן, ביקש רייכנטל להרחיב את קו המוצרים. "ראינו שהלקוחות שלנו קונים מדפסת שלנו, וגם מדפסות של אחרים. כשתחקרנו אותם מדוע הם צריכים את שתיהן, הם אמרו 'אנחנו לא צריכים את כל היכולות המלאות שלכם לשלב התכנון, רק לשלב הייצור, אז לשלב התכנון אנחנו משתמשים במוצר פחות איכותי וזול יותר'. אז הבנו שאנשים אכן משתמשים במדפסות לכל מיני צרכים, ושאנחנו צריכים לכסות את כולם".

הפיצוח של השוק התרחש בבניית הממשק הרציף בין תכנון מוצר תלת-ממדי על מחשב, לבין יצורו בלחיצת כפתור. "הבנו שהממשק עדיין לא כל-כך קל ושלא נוכל לעשות הכול בעצמנו. בשלב הזה התחלנו לבנות קהילה של עולם התלת-ממד, באמצעות שותפויות ורכישות".

כאמור, השורה התחתונה הייתה תמיד נגישות, דמוקרטיזציה של המוצר והבאתו לכמה שיותר סקטורים. "זו המהפיכה השנייה בייצור מאז המהפיכה התעשייתית. כל מהנדס כיום לומד קורס שקוראים לו' תכנון לייצור', שפירושו בעצם 'תכנון לאילוצים של ייצור' או 'איך להגביל את היצירתיות שלך'. עם הדפסת התלת-ממד, כמעט כל חלום הוא אפשרי, וצריך עכשיו ללמד יצירתיות. ההבדל הוא לא רק באסטתיקה, אלא אפשר להגיע לדרגות אחרות של פונקציונליות".

כל אחד מעצב

כך למשל - ייצור המחקה באופן מדוייק יותר את הטבע. רייכנטל: "תמיד האמנתי שהטבע הוא המתכנן הכי מתוחכם בעולם. הדפסה תלת-ממדית מאפשרת לנו לחקות את הטבע כפי שלא יכולנו מעולם. אפשר לבצע הדמיית תלת-ממד מושלמת ואז להדפיס בלחיצת כפתור לסת, גולגולת, עצם ירך. ניתן לעשות זאת באופן מותאם אישית - כלומר הגולגולת שהודפסה הגיעה ישירות מהדמיית הגולגולת שלך, וכך ניתן להשלים בה חלק במקרה של פציעה.

"למשל, עשינו עבודה עם GE, לייצר פיית דלק חדשה למנוע הסילון שלהם. הם רצו ליצור מעין צורת גלים בתוך המנוע אבל באופן אחיד ולא שביר. זו צורה שאי-אפשר לייצר בעיבוד שבבי או באמצעות יציקה. העיצוב החדש חסך 28 מיליון דולר לכל מטוס, מאות מיליוני דולרים. באמצעות ההדפסה התלת-ממדית אפשר ליצור צורות גליות, ארוגות, מחוררות. אחד הלקוחות המשמעותיים שלנו הוא חברת צמיגים - אנחנו מאפשרים לייצר הרבה יותר חריצים פר צמיג, כלומר לשפר את אחיזת כביש".

ואיך זה ישנה את חיי היום היום? "עוד קסם של הטכנולוגיה הזו הוא היכולת ליצור 'מיליוןone of a kind'. בייצור הקיים כל רכיב ייחודי דורש גלופה משלו, או תכנות מחדש מאוד מורכב של מכונת העיבוד השבבי. בהדפסת תלת-ממד ניתן לשלוח מיליון קבצים שונים והמדפסת מפיקה את היצירות החד-פעמיות אחת אחרי השנייה בלי להפסיק לרגע. כך שלקסטומיזציה של מוצרים כבר אין מחיר עודף על פני ייצור המוני. אנחנו כבר נמצאים בקשר עם חברות שונות שרוצות להציע לצרכנים שלהן אפשרויות לקסטומיזציה של המוצרים שהם מוכרים".

- האם כולנו רוצים להשקיע בקסטומיזציה של המוצרים שלנו? לא לכולם יש יצירתיות, או זמן, או ביטחון בטעם האומנותי שלהם ברמה כזו.

"לכל אחד יש כמה פינות שבהן הוא רוצה להיות מיוחד. עובדה היא שכבר היום, אנשים מחפשים לקנות דברים ייחודיים, אבל קשה להשיג. תראי את המירוץ אחרי כיסוי הטלפון שאין לאף אחד.

"שהייתי ילד במדינת ישראל הצעירה, אבא שלי לימד אותי לעשות דברים - לא כדי שאגדל להיות מהנדס, אלא כי אם לא ידעת לעשות דברים עם הידיים, לא היו לך דברים. היום היו קוראים לזה 'מייקר'. פעם, כל אחד היה מייקר, אבל איבדנו את המיומנות לעבודה עם הידיים. אני רוצה לחזור למצב שבו כל אחד יכול להיות אומן, אבל ללא הצורך במיומנות טכנית, אלא רק על בסיס יצירתיות. וגם מי שלא יודע לתכנן ולעצב, יוכל לעשות 'שפצורים' עד בסיס עיצוב ראשוני, כדי להפוך את זה לשלו".

האתר cubify.com הוא הפלטפורמה הצרכנית של 3dsystems ובה ניתן לבצע קסטומיזציה כזו על בסיס מודל קיים ולקבל בדואר את המוצר המותאם אישית שלכם. האפשרויות הן רבות, כמו למשל רהיטים, כלי נגינה, חיילי שחמט, שעונים ועוד ועוד. בכל המקרים ניתן להעלות קובץ שאתם תכננתם או לבחור מודל בסיס ולהוסיף לו שדרוגים וקישוטים מתפריט מוכן מראש.

המטרה היא בעתיד לפרוס לשכות שירות שידפיסו את המוצרים קרוב יותר לבית הלקוח, כדי להפחית את עלויות השינוע. כמו כן, תוכלו לרכוש באתר מדפסות משלכם לבית, כשמחיר הזולה ביותר מביניהם הוא רק כאלף דולר.

ל-3dsystems יש מתחרה ישראלית בולטת, חברת סטרטסיס, שבניהול דיוויד רייס, הנסחרת בוול סטריט לפי שווי שוק של 3 מיליארד דולר.

מדפסת בכל חדר ילדים

"השאלה היא לא האם בכל בית תהיה מדפסת", אומר רייכנטל, "אלא באיזה חדר. אני חושב שהיא הכי משמעותית בחדר הילדים, לגרום להם להבין שהם יכולים לממש כל מה שהם חושבים עליו, להפוך אותו מדמיוני לגשמי. גם ניתן ללמד אותם פיזיקה וכימיה וביולוגיה בצורה מוחשית, על-ידי הדפסה מיידית של מודלים של כל מה שאנחנו רוצים לראות.

"הרי כל העולם שלנו הוא תלת-ממדי - אני תלת-ממדי, את תלת-ממדית, וכך כל דבר שאנחנו נוגעים בו. איש לא חשב שאנחנו צריכים ללמוד על העולם באופן דו-ממדי, עד שהגיעו המסכים".

הוא מציין כי לטכנולוגיה קסם מיוחד עבור עיוורים. "באחת ההצגות שלנו בא לבקר אותנו סטיבי וונדר. סיפרתי לו על השעון המודפס שאני עונד, והוא אמר "תן לי לראות?" ומישש אותו. מבחינתו, ככה הוא רואה. זה נתן לי המון תובנות לגבי האופן שבו אנחנו עשויים להתממשק לעולם העיוורים. אם אני רוצה ללמד ילד עיוור איך נראה ארנב, מיד אדפיס לו בובה, שימשש".

- ניתן כבר להדפיס על כל חומר שהוא? הרי רוב המוצרים עשויים מיותר מחומר אחד.

"אנחנו עובדים על זה - הדפסה על גבי בדים, שילוב של חוטים מוליכים בתוך בדים מודפסים כדי להתחבר לעולם המחשוב הלביש. החגורה שאני לובש עכשיו היא מעור טבעי, אך האבזם שלה הודפס בשלמותו וחובר אליה ידנית, כך שגם אם אי-אפשר לעשות את כל הדרך, עדיין אנחנו מאפשרים התקדמות".

- מה תעשה המהפכה לעולם הלוגיסטיקה?

"הייצור יעבור לבית או לפחות לשכונה, וזהו חיסכון משמעותי מאוד, תקציבי ואקולוגי. בכלל, מבחינה אקולוגית אנחנו חוסכים המון בזבוז, הן של ייצור מלאים שלא נרכשים בסופו של דבר, הן בזבזנות בחומרי הגלם בייצור המסורתי והן של השינוע. אם הייתי בפד-אקס הייתי די מוטרד והנושא היה כנראה מאוד מעסיק אותי. אולי פד-אקס עצמם יכולים להיות הבעלים של לשכות השירות, ושל השילוח של המוצר מלשכת השירות לבית".

רכישות כחול-לבן

3dsystems ביצעה השנה שתי רכישות יוצאות דופן - האחת של סימביוניקס, חברה העוסקת בבנייה של סימולטורים עבור רופאים כדי להכשיר אותם לביצוע ניתוחים מסובכים, והשנייה היא סימטרון, שמגיעה באופן מפתיע מתחום העיבוד השבבי, תהליך ייצור שאותו ההדפסה התלת-ממדית פועלת להחליף.

"סימביוניקס נרכשה כי היא התאימה במדויק לחזון שלנו להדפיס שתלים רפואיים וחלקי חילוף אנושיים מותאמים אישית", אומר רייכנטל. "אנחנו כבר כ-10 שנים עוסקים בבריאות והשתתפנו בניתוח להפרדת תאומים סיאמיים: הדפסנו מודלים של התאומים כדי שהרופאים יוכלו להתאמן על הפרדתם באופן הבטוח ביותר. סימביוניקס בנו באותו זמן יכולות מאוד דומות כשעברו מסימולציה של גוף האדם ככלל לסימולציה של גוף ספציפי של אדם מסוים, כדי להתאמן על הניתוח המסוים שלו. כשהבנו שכבר קיימות יכולות כאלה בשוק, ושהן משווקות על-ידי המוביל בשוק הסימולציה, היה לנו ברור מאליו שהם חייבים להיות חלק מאיתנו".

- מה לגבי הדפסה של איברים עם פעילות ביולוגית?

"אנו לא עוסקים בזה ישירות, אבל תומכים באוניברסיטאות שמתקדמות מהר מאוד. להערכתי, איברים כאלה יושתלו בעוד שנים ספורות".

- ומדוע את סימטרון?

"גם זו חברה ישראלית מהמובילות בתוכנות מחשב לתחום העיבוד השבבי. הבנתי לפני כמה שנים שהתעשייה בסופו של דבר תספק מכונות שהן גם תוספתיות (הדפסה) וגם החסרתיות (בעיבוד שבבי מתחילים עם לוח שלם ומסלקים ממנו את החלקים המיותרים כדי לקבל את המוצר הסופי). למרות כל היכולות של הדפסת התלת-ממד, יש דברים שקל יותר לעשות באופן החסרתי, ואילו כשמדפיסים מוצר כזה יש קודם כל לשים תומכנים ואז לסלק אותם. בצורה הזו, אנחנו מאפשרים ללקוח לשלוח קובץ בלי לדאוג, ובאותה לשכת שירות יחליטו מהו האופן המוצלח יותר לייצר כל רכיב ממנו. השפה הדיגיטלית שבה מתקשרים עם המכונות היא די דומה".

- מה הלאה מבחינת רכישות?

"נמשיך לעשות רכישות אסטרטגיות, כשהתחומים המעניינים הם קודם כל בריאות, אחר כך תוכנה, חומרי הדפסה מיוחדים וכל מה שמקדם בתי חרושת להפיכתם של יצרנים של מיליוני פריטים שכל אחד מהם ייחודי, במחיר של ייצור המוני. יש לנו גם קרן הון סיכון בשם 3dventures, שתומכת במיזמים בתחום".

- מה הביא אותך לארה"ב והשאיר אותך שם?

"אישה שהתאהבתי בה והיום היא אשתי. יש לנו בן ובת ושניהם עובדים בחברה".

- מתי תגיע המהפכה לישראל?

לפני מספר חודשים חתמה 3dsystems על הסם הפצה למוצריה עם חברת המחשוב והאינטגרציה תים. צבי ברונר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת מל"מ תים, מסביר כי "עד לאחרונה תחום הדפסות התלת-ממד נתפס בציבור כתחום של צעצועים. גם מבחינתנו התחום היה בחיתוליו, ועד היום מכרנו בישראל מספר קטן של מדפסות, בעיקר ליצרנים של תכשיטים. אולם, היום הכיוון שלנו הוא דווקא להציע את המוצרים הללו לעולם התיב"מ, תחום התכנון וייצור בעזרת מחשב", הוא אומר.

בתחום זה, חברות כמו אטוקד וסימנס מאפשרות לאדריכלים או למתכנני מוצר ליצור דגם תלת-ממד של התוכנית שלהם על גבי המחשב. הכלים החדשים שיוצעו להם כעת, יוכלו לאפשר הדפסה של הדגם, אם בגרסה מוקטנת במקרה של אדריכל שמעוניין להמחיש את התוכנית ללקוח שלו ולקבל מהם תחושה אמיתית של מראה הבניין, ואם במקרה של מעצב מוצר שיכול להגיע כך גם למוצר סופי. "אנחנו נמכור את המדפסות הללו לחברות שאנחנו כבר משוקים להם מערכות תיב"מ", אומר ברונר.

"היום החומרים שאותם אפשר הדפיס התרחבו בצורה בלתי רגילה", הוא מוסיף, ומציין כי ניתן להדפיס בפלסטיק, במתכות, בקרמיקה ושילובים של כל אלה. עבור הצבא המדפסות יכולות לספק חלקי חילוף במהירות, ולרוב במשקל קל יותר.

הציבור הרחב שאינו מעצב באופן מקצועי, בוודאי ישמח לשמוע כי בכוונת החברה להתחיל להקים גם לשכות שירות שבהם יוכל מי שאין לו מדפסת בבית להדפיס מוצרים אם יביא ללשכה קובץ דיגיטלי. לשכות אלה צפויות להיפתח כבר ב-2015.