סופרמרקט / צילום: איל יצהר
בעידן השפע של ימינו, קשה להאמין שרק 40% ממשקי-הבית בישראל החזיקו בשנות ה-50 של המאה הקודמת מקרר בבית, ושרוב עמישראל נאלץ לקרר את מזונו בארגזי קרח. מאז ימי הצנע, רמת החיים בישראל עולה בהתמדה, ואיתה גם ההוצאה על מחיה.
כך למשל, בעשור שבין 2003 ל-2013 זינקה ההוצאה על תצרוכת חודשית כוללת של משקי-הבית בישראל בכ-43% בממוצע: מ-10,140 שקל בחודש בממוצע בשנת 2003 ל-14,500 אלף שקל ב-2013 (הנתון העדכני ביותר הקיים בלמ"ס). "מדובר בעלייה ריאלית ממוצעת של כ-16%", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות. אלא שלא פחות מהמילה "עלייה", הוא שם דגש על המילה "ממוצע": "בעשור האחרון חלה גם עלייה ברמת אי-השוויון בהוצאות ובהכנסות של משקי-הבית בישראל השונים, ולכן, מן הסתם, בעשירונים העליונים העלייה האמורה הייתה חדה יותר מאשר בעשירונים התחתונים".
בבחינת הרכיבים המרכיבים את סל הוצאות המחיה בעשור האחרון, ניכרת עלייה בכל מרכיבי הסל. אחד הסעיפים שרשמו עלייה חדה הוא, כצפוי, סעיף הדיור: ב-2003 הוצאנו על דיור 2,308 שקל זאת לעומת 3,429 שקל בשנת 2013 - עלייה של 49%. גם תחזוקת הבית רשמה עלייה: מ-1,010 שקל ב-2003 ל-1,433 שקל 10 שנים מאוחר יותר.
"סעיף הדיור היווה ב-2003 כ-33% מסך ההוצאה של משקי-הבית לעומת 33.6% ב-2013. כלומר, מדובר בעלייה של כאחוז בהוצאה. זו עלייה משמעותית אך לא דרמטית", אומר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, ראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר באוניברסיטה העברית בירושלים.
"מה שכן הופך את הסיפור לדרמטי", מוסיף פרופ' סטרבצ'ינסקי, "הוא ה'זום אין' שעושים לפלח הצעירים עם ילדים. זוגות צעירים רבים שבעבר נמנו עם רוכשי הדירות, הפכו בשנים האחרונות לשוכרי דירות. ממחקר שערכתי עם ד"ר עדי ברנדר, מחטיבת המחקר של בנק ישראל ראינו שאחוז שוכרי הדירות בקרב זוגות עם ילדים עד גיל 9, שנשואים עד 10 שנים (יהודים ולא חרדים) - גדל מ-20% ב-2004 ל-42% ב-2012. זה מראה שהנסיקה במחירי הדיור בתקופה האמורה הביאה לזה שחלום הדירה הולך ונגוז".
אמיר אייל, יו"ר ובעלים קבוצת ההשקעות אינפיניטי מוסיף: "דיור הוא הנקודה הקריטית. בעשור האמור הוצאת הדיור עלתה משמעותית ואילצה את צרכני הדיור להתמנף במשכנתאות שגם משך החיים שלהן נעשה ארוך יותר: מהלוואה ממוצעת של 500-600 אלף שקל ל-10 שנים לפני כעשור, למיליון שקל לפחות היום עם החזר ל-30 שנה".
עוד לדבריו, נדל"ן הוא המייבש הכי גדול של התקציב המשפחתי. "העלייה בהוצאות הדיור גוזלת מסל הצריכה רווחה, ובטח חיסכון. במקום ללכת על הוזלת מחיר הקוטג' בעקבות המחאה החברתית, טוב היה אם היו מצליחים להוזיל את הנדל"ן. גם ב-10%, ההשפעה הייתה גדולה יותר על משקי-הבית".
בשנותיה הראשונות של המדינה - עוד לפני שמישהו חשב כאן על רשתות מזון זולות או כוס קפה ב-5 שקלים - מזון היווה את ההוצאה הגדולה ביותר בסל ההוצאות של משקי-הבית - 40%. עם השנים, חלקו של סעיף המזון בסל הלך וקטן לכמחצית (20%) בתחילת שנות התשעים וירד ל-13.6% ב-2013. "הגלובליזציה והתחרות עשו טוב למחירי המזון שלנו", אומר פרופ' סטרבצ'ינסקי.
על-פי הלמ"ס, ב-2013 הסתכמה ההוצאה החודשית הכוללת על מזון כולל פירות וירקות ב-2,424 שקל. זאת לעומת 1,706 שקל עשור קודם לכן - עליה של 718 שקל. גם על חינוך, תרבות ובידור הוצאנו יותר בשנים האמורות. אולם, על סעיף הבריאות, כך מתברר, הוצאנו הרבה יותר: 827 שקל ב-2013 לעומת 485 שקל ב-2003 - עליה חדה של 71%. "משקי-הבית קונים היום יותר ביטוחים בריאותיים ושר"פים וזה מנמק עלייה", אומר גוזלן.
ההוצאה גבוהה מההכנסה
ומה קרה להכנסות שלנו בעשור האמור? בעוד שההכנסה הכספית נטו למשק-בית עמדה ב-2003 על 11,022 שקל בממוצע, עשור מאוחר יותר היא עלתה ל-14,622 שקל - עלייה של כ-33%. "בזמן שההוצאה הכוללת עלתה ב-43%, ההכנסה עלתה רק ב-33%. המספרים מעידים על שחיקה ממוצעת ביכולת הכלכלית של משקי-הבית. ולזה יש להוסיף את הקיטוב בין העשירונים שנהיה משמעותי יותר", אומר איל.
ואם לא די בכך, לדבריו גם חוסר האוריינות הפיננסית של הישראלים תורמת לשחיקה. "חוסר הבנה בכלכלת משפחה גורמת לאנשים להמשיך לצרוך מעבר ליכולתם על חשבון אשראי והתחייבות עתידיות".
על אף האמור, איל סבור כי מדינת ישראל של 2015 "היא אולי לא גן עדן, אך בהחלט מקום לא רע לחיות בו. יש פה חופש לקנות, לצרוך ולהשיג הכל. יש פה צמיחה; יחס חוב לתוצר (66%) הנמוך במערב; שיעורי צמיחה מהגבוהים בעולם המערבי ועם נתוני מאקרו מצטיינים; שיפור קבוע במאזן התשלומים; יתרות מט"ח בשיא כל הזמנים (כ-90 מיליארד דולר); שיעור אבטלה נמוך; ושיעור השתתפות בכוח עבודה עולה. התמונה האמיתית יותר טובה ממה שנוטים לפרש. ישראל 2015 היא חזקה כלכלית מאי-פעם, והמבחן הוא לתרגם את העוצמה הזו כלפי משקי-הבית, ובמיוחד בעשירונים הנמוכים".
*** הפרויקט המלא - "כך נשתנה" - מפורסם במהדורה המודפסת של "גלובס" ורובו מפורסם היום (א') באתר האינטרנט
