משה בוגי יעלון / צילום: תמר מצפי
שר הביטחון, משה יעלון, כותב היום (ה'), במאמר דעה ב"וושינגטון פוסט", כי משבר הגרעין האיראני החל, ואחר-כך התעצם, בעקבות שני "כשלונות מודיעיניים מסיביים: המודיעין הישראלי ושירותי המודיעין המובילים של מדינות המערב לא ידעו דבר על מתקני ההעשרה התת-קרקעיים של איראן בנאטאנז ובפורדו, וכשלמדו על קיום המתקנים האלה, כבר היה מאוחר מדי".
"למרות מצוינותם של שירותי המודיעין שלנו, הם פשוט אינם יכולים לערוב לכך שיעלה בידם להבחין בהפרות איראניות (של ההסכם הגרעיני הפוטנציאלי) והם בוודאי אינם יכולים לערוב לכך שיעלה בידם להבחין בהפרות אלה בעוד מועד, כדי שיהיה אפשר לבלום את מרוצה של איראן אל הפצצה", טען יעלון במאמרו.
המאמר של יעלון, וראיון שהעניק אמש שר-החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, לטלוויזיה הציבורית בארה"ב (PBS), הם חלק מהתנצחות מתמשכת בין ישראל לארה"ב באמצעות התקשורת בשתי המדינות על סוגיית הסכם הגרעין האיראני: ממשלת ישראל רוצה לקטול אותו והבית הלבן מנסה למכור אותו.
במאמץ להראות שממשל אובמה אינו יכול להשעין את ההסכם המוצע עם איראן על יכולות מודיעיניות של המערב לנטר את כל הפעילויות הגרעיניות העתידיות של האיראנים, כותב יעלון: "לפני 20 שנה, היו אמורים פקחים בינלאומיים לוודא שהעולם יוסיף להיות בטוח מסכנת פצצה גרעינית של קוריאה הצפונית. כיום קוריאה הצפונית היא מדינת נשק גרעיני, ואיראן אינה מקיימת את התחייבויותיה הקיימות לדווח לעולם על מאמציה לפתח ראשי-חץ גרעיניים".
"אין שום סיבה להניח שאיראן תתחיל לשתף פעולה (עם הפקחים) מחר, אך העסקה כשלעצמה היא ערובה לכך, שלאיראן תהיה תשתית גרעינית, שיהיה צורך בה כדי לייצר ארסנאל נשק גרעיני", מוסיף שר הביטחון. "מודיעין ובדיקות של פקחים פשוט אינם תחליף לפירוק כל חלק וחלק מתכנית הגרעין האיראנית, שניתן להשתמש בה לייצור פצצות גרעיניות". בכך מנסה יעלון להזים טיעון מרכזי של תומכי ההסכם עם איראן: יכולת אימות חסרת תקדים, שתאפשר גישה לפקחים כל הזמן לכל אתר גרעיני באיראן, תשלול מאיראן יכולת להונות.
יעלון תקף בעוצמה את המגמה להציג את ישראל כמחרחרת מלחמה. לדבריו, אחד מהטיעונים המרכזיים של תומכי ההסכם עם איראן הוא שהחלופה היחידה להסכם עם איראן היא מלחמה עימה. זה טיעון כוזב, אומר שר הביטחון. הוא מטשטש את חוסר ההצלחה להוציא מאיראן תנאים טובים יותר. הטיעון גם מחניק ויכוח פתוח והוגן בכך שהוא מגדיר מראש מתנגדים כמחרחרי מלחמה. יתר על כן, הטיעון הזה גם מזין ומשקף את ההשמצה שישראל במיוחד תאבת מלחמות.
"כשר הביטחון של ישראל, הרמטכ"ל לשעבר ולוחם ותיק, שנאלץ לקבור כמה מחבריו הקרובים ביותר, אני יודע היטב מה מחירה של מלחמה", כותב יעלון. "אני גם יודע שישראל תשלם, קרוב לוודאי, את המחיר הגבוה ביותר אם גורם כלשהו יעשה שימוש בכוח נגד התכנית הגרעינית האיראנית. לכן, לאף מדינה אין אינטרס חזק יותר לשאוף לכך שהסכסוך הגרעיני עם איראן ייפתר בדרכי שלום".
"ההתנגדות שלנו לעסקה שמבוססת על הסכם המסגרת אינה נובעת מכך שאנו רוצים במלחמה, אלא מפני שהתנאים המפורטים בהסכם יהפכו את המלחמה לאפשרות סבירה יותר", הוסיף יעלון. "אלהה תנאים שיותירו את איראן חזקה יותר, עשירה יותר, עם נתיב מסומן היטב לפצצה".
קרי עונה ליעלון
בראיון ל-PBS הזהיר קרי את איראן מפני התערבות צבאית בתימן. הדברים נאמרו כשבוע לאחר שטהראן שלחה שבע אוניות של הצי למפרץ עדן, מול חופי תימן, והחריפה את המתיחות במדינה זו. שר-החוץ האמריקאי הגיב בכך על טענות של ישראל, שבמו"מ עם איראן לא הועלו כלל נושאים כמו בחישתה של איראן במדינות האזור והתססה של מעשי טרור בעולם.
"איראן צריכה להכיר בכך שארה"ב לא תשב בחיבוק ידיים בשעה שהאזור הולך ונעשה פחות יציב או בשעה שגורמים מסוימים מנהלים לוחמה גלויה, מעבר לגבולותיהם, במדינות אחרות", אמר קרי. "הבהרנו לידידותנו ולבעלות בריתנו שאנו יכולים לעשות שני דברים בעת ובעונה אחת. יש לנו יכולת להבין שאיראן עם נשק גרעיני מסוכנת יותר מאשר איראן בלעדי נשק כזה. ובה בעת יש לנו היכולת להתייצב מול התערבות בלתי הולמת, או שמנוגדת לחק הבינלאומי".
קרי דחה את הטענות (שהעלה מאוחר יותר משה יעלון), שבדיקות של פקחים ומודיעין, טובים ככל שיהיו, לא יצליחו לנטר הפרות פוטנציאליות של ההסכם. לדבריו, ארה"ב אינה דוחה הכנסת נשק גרעיני לאיראן אלא מבטלת כליל אפשרות זו.
הוא ציין עוד, כי בשעה שהוא החל לכהן כשר-החוץ, היו בידי איראן 20 אלף צנטריפוגות, וכמות גדולה מאוד של אוראניום מעושר ברמה של 20%. האיראנים נעו בכיוון שהיה עלול להוביל לייצור פצצה. עתה אין בידי האיראנים אוראניום מועשר ברמה של 20%. זה נעלם. הם לא מעשירים ברמה שעולה על 3.5%, אמר קרי.