כ-189 אלף ניצולי שואה חיים כיום בישראל. שני שליש מתוכם נשים, ו-45,000 מתוכם - חיים מתחת לקו העוני. נתון מצמרר קובע כי כ-1,200 ניצולים הולכים לעולמם מדי חודש.
ביום השואה שמצוין היום צריכה החברה הישראלית לעשות חשבון נפש, אנשים פרטיים ועסקים שצריכים לעצור לרגע את המרוץ נגד הזמן ולחשוב איך כל אחד ואחת יכולים להמתיק ולו במעט לאותם ניצולים (שגילם הממוצע הוא 83) את שנות חייהם האחרונות. לצמצם עד כמה שניתן תמונות חיים של בתים מעופשים ותנאי מחיה מחפירים שבהם חיים הניצולים.
עשרות עמותות פועלות בישראל למען ניצולי השואה: חלקן מתמקדות בתמיכה נפשית, אחרות בסיוע במימוש זכויות ובאספקה של מוצרי מזון, בתרופות ובסיוע בחיי היום-יום - לאור העובדה ש-36% מהניצולים בישראל חיים בגפם.
לטובת מי שרוצה לסייע ולתרום, "גלובס" מציג 3 עמותות פעילות:
העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה: ממזון ועד שכר למטפלת סיעודית
לפני חג הפסח פרסמנו ב"גלובס" את קריאת העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה, בשל היעדר תרומות לסדר הפסח השנתי שעורכת העמותה לניצולים. בעקבות הפרסום פנו תורמים שסייעו בהרמת האירוע, בתרומת מתנות לניצולים ושוברי מזון (שתרם תורם יחיד בהיקף של 60,000 שקל).
הסעיף שנותר לא פתור הוא התשלום עבור הקייטרינג, בסך 80,000 שקל - צ'ק שמועד פירעונו מיועד לסוף החודש.
"סכום כזה ינטרל את פעילויות העמותה לחודשיים הקרובים", אומרת תמר מור, המשמשת מנכ"לית בהתנדבות של העמותה. "אם יש מישהו רוצה לתרום - אני מפנה אותו ישירות לחברת הקייטרינג. התרומות לא עוברות דרכנו, כך גם מי שרוצה לתרום ישירות לניצולים - אין חולייה מקשרת בדרך".
במהלך השיחה השיבה תמר לשיחה נכנסת מניצולת שואה שרצתה להודות על סדר הפסח. היא התרגשה ובכתה באוזניה של תמר, שהפצירה בה לפנות לעמותה בכל צורך: "נסיע אותך לרופא, נבוא לסייע בכל דבר שאת צריכה בבית, אל תבכי... יהיו עוד אירועים ומפגשים... תודה שצלצלת... לא, את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך".
העמותה מתמקדת בסיוע יומיומי לניצולים: בראש השנה ובפסח עורכים ארוחות חג חגיגיות, ובשגרה הסיוע מתחיל מאספקה של אוכל לבית הניצולים, עובר דרך הסעה לבית-חולים, ביקור וסיעוד ומציאת פתרונות לבעיות הרבות עמם מתמודדים הניצולים - שלרבים מהם אין משפחה.
לאילו תרומות זקוקה העמותה?
"אנחנו זקוקים לתרומות שיאפשרו לנו להעסיק בשכר רכזת מתנדבים, מטפלת סיעודית ואם בית לדירה שאנחנו שוכרים ושיכולה להכיל עד 6 ניצולים שזקוקים למגורים זמניים: לא מזמן הגיע לשם אדם שנפל ברחוב ונחבל בפניו. מבית-החולים העמוס הוא נשלח הביתה מלא בדם. מי יטפל בו? הוא בא אלינו, נשאר בדירה, ומתנדבות סייעו לו במשך שבוע ימים. ניצול אחר צלצל ואמר שהוא רעב, והוא אחרי שבץ מוחי. ניגשו אליו מיד הביתה עם סל מזון ומוצרי טואלטיקה. אנחנו לא מבקשים מסמכים ולא בוחנים מצב הכלכלי".
העמותה מחזיקה ברכב שנתרם לה לשם הסעת הניצולים בעת הצורך. המכונית שבקה חיים לאחרונה. "התיקון עולה 4,000 שקל - יותר מהמכונית. אם מישהו מוכן לתרום רכב גם לתקופה קצרה - זה יעזור.
"מה עוד דרוש? תרופות שהן מחוץ לסל, מזגנים לבתי הניצולים ומיטות. כל תרומה עוברת ישר לניצולים. אם יש מי שרוצה לאמץ ניצול, אנחנו מקשרים ביניהם, והוא יכול לסייע לו על בסיס קבוע. כל עזרה תתקבל בברכה".
עמותת אביב לניצולי שואה: מסייעים בהתנדבות לניצולים לממש את זכותם
מטרת העמותה היא לסייע לניצולים לקבל את מקסימום הזכויות שלהן הם זכאים בארץ ובחו"ל. השירות ניתן חינם, ללא עמלה או "דמי חבר".
"החזון שלנו הוא שכל ניצול שואה יוכל לחיות את חייו בכבוד וברווחה הראויים לו, וזה גם היחס שהוא צריך לקבל מהרשויות השונות המסייעות לו", אומרת עו"ד אביבה סילברמן, מייסדת ומנכ"לית העמותה. "אנחנו מסייעים בכל סבך הביורוקרטיה והבנת החוקים המסובכים הנוגעים לזכויות הניצולים: מול משרד האוצר, ועידת התביעות, דרך הטבות שגופים שונים נותנים: כמו לחצני מצוקה, תוספות של רנטות, השלמת הכנסה, פיצויים מגרמניה בהתאם לתנאים בהם שהו בגטו ועוד".
סילברמן מעריכה כי מחצית מהניצולים לא מממשים את מקסימום הזכות הנזקפת להם."ל-50% מהפונים מתברר שמגיע משהו, הטבות חודשיות או מענקים: לדוגמה, ניצולה שקיבלה 20 אלף אירו מגרמניה או ניצול שדרך קרן הרווחה זכאי היה לתוספת של 5,000 שקל בחודש. רבע מהניצולים חיים בעוני, ולחלקם אנחנו יכולים לעזור".
בין הסיבות לכך שהניצולים לא פונים לרשויות בארץ או בחו"ל מונה סילברמן ראשית את חוסר המודעות "שהשתפרה במעט הודות לתוספת שהקצה משרד האוצר", תהליכי הביורוקרטיה המרתיעים ואת העובדה העצובה ש"האנשים הללו איבדו אמון במערכת. הם מאוד חשדניים, וחלק גדול מהם אף חושש שאם יפנו לרשויות, יקרה מצב שבו ידרשו מהם כסף. אנחנו פונים לדור הצעיר של הניצולים וקוראים להם לנהל מולנו את התהליך של מילוי הטפסים והבאת הניירת".
הזכאים, נציין, לא מקבלים את ההטבות רטרואקטיבית אלא מיום הגשת הבקשה, ועל כן סילברמן קוראת לקרובי הניצולים לפעול כמה שיותר מהר.
לאילו תרומות העמותה זקוקה?
"עמותת אביב מתקיימת מתרומות, כאשר עורכי הדין המסייעים לניצולים הוכשרו לשם כך. אנו זקוקים לתרומות כספיות שיסייעו לנו להפעיל 9 מרכזים בהם אנחנו מעניקים ייעוץ בפריסה ארצית. עוד נוכל להסתייע במתורגמנים מגרמנית, מיידיש ומפולנית; ובגרפיקאים להכנת פליירים לפעילויות שאנחנו עורכים כמו מצעד למען החיים (שנערך היום)".
"לתת" והחברה להשבת נכסי נספי השואה: ניידת שיפוצים לשיפוץ דירות
הגיל הממוצע של ניצולי השואה עומד על 83. רבים חיים בתנאי עוני וזקוקים להנגשת ביתם לשם התנהלות יומיומית - מקלחת במקום אמבטיה והרחבת מעברים למסתייעים בכיסאות גלגלים.
זו השנה השלישית שבה פועל הפרויקט "נסיים שיפוץ של 800 בתים עד לסוף השנה", אומרת סוזי רונן, מנהלת תוכנית לתת סיוע לחיים בארגון לתת. "לא מדובר בשינויים קוסמטיים אלא פתרון להזנחה, למשל של מרצפות רופפות שמסכנות את הניצולים וכל מה שנוגע להנגשה והתאמת הדירה לצרכים. אנחנו מסיימים תוך 3 שבועות".
הסיוע ניתן לניצולים מוכרים שמקבלים רנטה ושרמת הכנסתם היא עד 6,000 שקל, אלא שלפי רונן, רבות הפניות של ניצולים שאינם עומדים בקריטריונים, למשל ניצול שנמצא בעיצומו של תהליך ההכרה, אך עדיין זקוק לעזרה - וכאן נכנסת חשיבות התרומות, משום שהחברה להשבת נכסי הנספים בשואה מממנת לרוב את שיפוץ בתי הזכאים.
למה זקוקה העמותה?
"אנחנו לא מחפשים אנשי מקצוע, משום שחשוב לנו לעבוד עם אנשים שמקבלים תשלום ומתמחים בעשייה. תרומות כספיות יאפשרו להרחיב את מספר הזכאים. לכל דירה יש לנו תקציב של עד 8,000 שקל, ולפעמים זה לא מספיק, ואנחנו נאלצים לנפות את הליקויים לפי חשיבותם - תרומות יעזרו לנו לתת סיוע כנדרש".
