אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה / צילום: תמר מצפי
חברי דירקטוריון חברת אי.די.בי פתוח אמורים להתכנס הערב (א') לישיבה, שבמהלכה אמורה להתקבל החלטה על מינוים הרשמי של סיטיגרופ ו-AON כבנקאי ההשקעות שינהלו עבור הקבוצה את מכירת השליטה בחברת כלל ביטוח.
ההחלטה הייתה אמורה להתקבל כבר בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בסוף מארס, אולם התנגדות של בעל השליטה אדוארדו אלשטיין להסכם שהושג עם שני הבנקים דחתה את האישור בכשבועיים וחצי, והביאה למתיחות מחודשת בינו לבין שותפו לשליטה, מוטי בן משה. ככל הנראה, המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב העמלות שישולמו לבנקאי ההשקעות, והמיסים שתידרש החברה לשאת בגין תשלומים אלו.
אי.די.בי מחזיקה ב-55% ממניות כלל ביטוח, והמתווה למכירת אחזקה זו, שסוכם בין קבוצת אי.די.בי לבין המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, קובע שלוש נקודות זמן לביצוע העסקה. עד סוף יוני 2015 נדרשת אי.די.בי למנות בנק השקעות שיחפש עבורה רוכש למניות כלל ביטוח שבידה; עד סוף 2015 אמור בנק ההשקעות להביא רוכש שיחתום על הסכם לרכישת גרעין השליטה; ועד סוף יוני 2016 נדרש הרוכש לקבל את אישור המפקחת לשליטה בכלל ביטוח.
באי.די.בי ביקשו לקדם את המכירה במהירות, ולפיכך בחרו בחברת הברוקראז' הבריטית AON, שניהלה בעבר את ניסיון המכירה הקודם של כלל ביטוח, ומתמחה במיזוגים ורכישות של חברות בענף הפיננסים. אלא שבסביבתו של אלשטיין התנגדו לאישור המהיר, ופעלו למינוי סיטיגרופ כנציג נוסף, וכן לבחינה מחודשת של הסכם הייצוג.
עקב כך, מנע אלשטיין את ההחלטה בישיבה שהתקיימה ב-30 במארס, והמהלך גרר מכתב תגובה נזעם ששלח בן משה לאלשטיין ולשאר הדירקטורים. בן משה טען כי אלשטיין "לא יוצא באופן פורמלי נגד עצם קידום המהלך (למכירת כלל ביטוח, ע' כ'), אבל הלכה למעשה עושה כל שביכולתו על מנת להכשיל, לעכב ולטרפד אותו".
בן משה הדגיש במכתב, כי "כדירקטורים, אסור לנו להסכים למצב שבו 'בשביל הפרוטוקול' אנחנו מקדמים כביכול את התהליך, אך בפועל אנחנו מאפשרים לתהליך להתמסמס, באופן שיביא את החברה למצב שאיני רוצה לתאר אותו". בן משה הדגיש כי תהליך המכירה של מניות השליטה בחברת כלל ביטוח מהווה תהליך מרכזי שאי.די.בי שמה לה אותו למטה כדי להתמודד עם מצבה הקשה.
בן משה גם טען כי אלשטיין נקט אזהרות ואיומים כלפי הדירקטוריון והחברה בישיבה הקודמת, והצליח להרתיע חלק מהדירקטורים העצמאיים. במכתב נוסף שהגיע לידי "גלובס", ושנכתב לאחר אותה ישיבה בידי הדירקטור הבלתי תלוי מאיר שני, נכתב כי הוא מתנגד בכל תוקף לסגנון שבו מאיימים על חברי דירקטוריון, ושאת האינפורמציה על האיומים לכאורה הוא שמע ממספר גורמים. הוא עצמו עזב את הישיבה טרם סיומה עקב התחייבויות אחרות.