מסעדת הדסון / צלם: דן פרץ
אתם מכירים את ה"דיבור"? מקומות ש"יש עליהם דיבור" הם תמיד מקומות מפחידים. טוב, לא צריך להגזים, מחלה ממארת או אוטובוס מתפוצץ מפחידים יותר. אבל במגבלות התפקיד המוזר שלי, המקומות האלה ש"יש עליהם דיבור" הם מועדים לפורענות. אתה מגיע סוף-סוף (תמיד הייתי איטי) ומגלה שהדיבור נדד בינתיים למקום אחר.
את הדיבור על מסעדת הדסון אני שומע כבר המון זמן. כבר הייתי כאן בעבר, ואפילו כתבתי על זה. אבל בשלוש השנים שחלפו מאז ביקורי הקודם במקום - שנים שבהן הלך והתעצם שלטונו במטבח של מתן אברהמס, השף המוכשר שאז היה רק בראשית דרכו כאן - הפך הדיבור בקהילת ה"פודיז" (חובבי האוכל המכורים, או המקצוענים או איך שתבחרו לפרש ולתרגם את זה) מלחישה פנימית לצעקה מחרישת אוזניים. הסטייקים הכי טובים בעיר/בארץ/בעולם/ביקום, הכריזו מי שהכריזו.
אני אמנם זכרתי בשר טוב מאוד גם מהביקור הקודם, אבל בשלב מסוים, אני מודה, גם אני הופך לסוג של ילדת פייסבוק בת 12 ומסתקרן. הכצעקתה? שמנו פעמינו אם כן להדסון. אברהמס הנ"ל לא היה כאן באותו יום, כך הבנו. ובכלל, לבדוק מסעדה בחול המועד פסח זה גול עצמי בדרך כלל. למסעדה וגם לעצמך.
איכשהו יצא שכמעט כל מה שהזמנו היה סינטה. טוב, מדובר במסעדת סטייקים, אם עוד לא הבנתם, ואת האנטרקוט בדקנו בפעם הקודמת והוא היה מצוין. חוץ מזה, עם חלוף הזמן, אנחנו, כלומר אני לפחות, מזדקנים ומתעייפים, ואנטרקוט שומני בתשע בערב הוא לא רק מה שהרופא רשם לי לא לעשות, אלא גם לא מה שאני רושם לעצמי כשאני רוצה לישון אחר כך. בגלל זה אני גם מסתפק בבירה קטנה מהחבית ולא בבקבוק קברנה איכותי. יש כאן גם כאלה, אם אתם צעירים או מוכרחים.
נתח הסינטה אולי אינו הגביע הקדוש של חובבי הבשר, אבל דווקא בשל כך הוא יכול להיות מבחן מוצלח במיוחד למסעדת סטייקים רצינית. אין בו הרבה שומן, כמו זה המשובץ ברחבי האנטרקוט, אלא רק רצועה קטנה בצדו, ומה שעומד כאן למבחן הוא רק הבשר עצמו, ללא עזרה שומנית (וזו לפעמים עזרה גדולה).
התחלנו ב"חלונות" סינטה, מעין ריבועים קטנים של לב-לבו של הנתח, שנצלו בדייקנות לדרגת מדיום רייר והוגשו עם רוטב "טופי" יפני - רוטב שכלל חמאה, סויה, דבש, מיץ יוזו, כפיר ליים*, ג'ינג'ר, שאלוט והמון תבלינים אקזוטיים. זה נשמע כמו בלגן גדול, אבל בפועל מדובר במנה מופלאה ממש. טעמי הבשר אינם מוסווים על-ידי שלל המרכיבים הרב הזה, אלא מוחמאים על-ידם באופן מפתיע ומקסים.
עוד מנה ראשונה - סלט קיסר. בלי עוף. לא צריך עוף. לא באנו לאכול עופות. הסלט היה רענן ופריך ומצוין. אילו היו לנו שכל וסבלנות, היינו שומרים אותו שילווה את הסטייקים. לא היו לנו.
עכשיו התחיל האקשן האמיתי. הגדול הזמין סלופי ג'ו - הכריך המפורסם הכולל בשר קצוץ וטחון בגסות, ועליו עוד ביקש תוספת של בייקון על הפלנצ'ה. כל זה מלווה ברוטב ברביקיו עז טעמים ובלחמנייה ענקית. מנה ששמה מרמז על כוונתה. היא אכן מרושלת. אבל רק במראיה. מדובר בתענוג ברברי אמיתי, שמי שאין לו כוח חשק לאכול שוב המבורגר, ולא בא לו סטייק, יתענג עליה עד מאוד.
או-קיי, ומה עם הסטייקים עצמם, אתם ודאי שואלים. לא לדאוג. הנה הם באים. הקטנצ'יק שיחק אותה גבר והזמין סינטה של 300 גרמים, ואני הלכתי על סטייק ניו-יורק - 500 גרמים (ברוטו) של סינטה על העצם. בניכוי העצם מתקבלים בערך 400 גרמים.
מה אומר ומה אדבר. נער הייתי וגם זקנתי, סטייקים אכלתי וגם תקעתי, דיבורים שמעתי וגם נפלתי. הסטייקים של הדסון הם אכן מה שאומרים עליהם: עסיסיים, בשרניים, מתפוצצים מטעמים, מיושנים כמו שצריך, מדממים, ובקיצור - נהדרים. אין לי כוח וחשק לקבוע כאן אם הם הטובים מסוגם במקומותינו, אם כי נדמה לי שאכן כך הדבר, אבל זה לא באמת משנה. מדובר בסטייקים גדולים. תרתי משמע. את הבשר ליוו צ'יפס ופירה טובים. קינחנו בנמסיס (עוגת שוקולד טראפל עשירה ללא קמח) מושחת, בעוגת גבינה ניו-יורקית קלאסית ובקרם לימון חמצמץ עם מרנג. הקינוחים היו סטנדרטיים אבל טובים מאוד.
ומילה קטנה על המחיר: לפני 3 שנים כתבתי בטעות שמחייבים כאן בנפרד על התוספת. טעיתי. כתבתי גם שנורא יקר כאן. אולי זה נכון, אבל כרגע זה יקר רק כמו בכל מסעדה אחרת בעיר מהסוג הזה. ואם כבר להוציא המון כסף, עדיף לעשות את זה כאן. הדסון היא לא רק מסעדה שמצדיקה ביקורת חוזרת אלא גם ביקור חוזר, נוסף. ואני מתכונן לעשות את זה בקרוב. למרות הרופאים. ממילא בעוד 15-13 שנים ייגמר ההסכם עם האיראנים.
כדאי להכיר
כפיר ליים. עלי הכפיר (או קפיר) ליים ((Kaffir Lime, שבארץ הם בדרך כלל מיובשים, הם מרכיב קלאסי בבישול של דרום מזרח אסיה. מדובר בעלי עץ הכפיר ליים, סוג של ליים הנפוץ בעיקר בהודו, במלזיה, בתאילנד ובאינדונזיה. לאחרונה אפשר להשיג גם שמן עלי כפיר ליים.
הדסון
פרטים: הברזל 27 רמת-החייל, תל-אביב; טלפון: 6444733-03; א'-שבת 12:00 - אחרון הלקוחות.
מחירים: "חלונות" סינטה - 52 שקלים, סלט קיסר גדול בלי עוף - 49, סלופי ג'ו עם בייקון - 62, סינטה 300 גרם - 132, ניו-יורק 500 גרם - 183, נמסיס שוקולד - 45, עוגת גבינה - 43, קרם לימון - 42שקלים
השורה התחתונה: מצוין ושווה כל אגורה