הרכבת הקלה בירושלים / צילום: איל יצהר
תושבת מעלה-אדומים, המשתמשת דרך קבע בשירותי הרכבת הקלה ובמערך האוטובוסים בירושלים, גילתה לאחרונה כי במשך תקופה ארוכה היא שילמה לשווא על חלק מהנסיעה, משום שבמקום ליהנות מכרטיס המעבר - המקנה נסיעות ללא הגבלה במשך 90 דקות ברכבת הקלה ובאוטובוסים בירושלים, במחיר של נסיעה בודדת - היא חויבה על כל מקטע נסיעה בנפרד.
כרטיסי מעבר נמכרים עוד מדצמבר 2011, עם הפעלת הרכבת הקלה. כרטיסים אלה מאפשרים שימוש ללא הגבלה בקווי האוטובוס ובקרונות הרכבת הקלה במטרופולין ירושלים בטווח זמן של 90 דקות מהנסיעה הראשונה.
מנגנון זה פעל בהצלחה עד לחודש מארס 2014, ומאז בוטלה האפשרות לרכישת כרטיס מעבר חד-פעמי, כאשר נותרה האפשרות לרכוש כרטיסי מעבר רק על-ידי הטענת כרטיסי רב-קו.
ומדוע הקושי באיתור התקלה? במעמד כל נסיעה העבירה התושבת כנדרש את כרטיס הרב-קו שלה בקורא הכרטיסים. בנסיעה ברכבת הקלה, היא לא קיבלה כל אסמכתא על תיקוף הכרטיס, זאת בשונה מנסיעה באוטובוס שבה כל נוסע מצויד בפתקית המפרטת את החיוב. כעבור זמן מה היא הבחינה כי כרטיס הרב-קו שלה הולך ומתרוקן בקצב מהיר מהרגיל, ורק אז גילתה כי היא משלמת על נסיעות ההמשך שנהגה לבצע בשגרה.
הנתבעות היו מודעות לתקלה זמן רב
לטענתה, כאשר פנתה לסיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, נאמר לה כי "הבעיה ידועה", ואם לא די בכך, סורבה בקשתה לקבל פירוט על כל נסיעותיה. באגד הוצע לה לקבל החזר על הנסיעות שבהן חויבה ביתר, בתנאי שתציג את אישורי הנסיעה אותם קיבלה כאשר עלתה לאוטובוס. אישורים אלה, למותר לציין, לא נשמרו אצלה.
על רקע הדברים האלה, ומשגילתה הנוסעת כי התופעה מוכרת לנוסעים רבים, היא הגישה בשבוע שעבר בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסכום של כ-62 מיליון שקל נגד חברת סיטיפס, מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, ונגד אגד תעבורה, מפעילת מערך האוטובוסים במטרופולין ירושלים.
התביעה הוגשה באמצעות משרד עורכי הדין אלדד-שגב, ובבסיסה טענה כי שתי החברות גבו מלקוחותיהן תשלום עבור נסיעות המשך ברכבת הקלה ובאוטובוסים בירושלים, גם כאשר נסיעות ההמשך בוצעו בפרק זמן של 90 דקות במהלכו זכאים הנוסעים לבצע נסיעות ללא הגבלה - להחליף אוטובוסים או לעלות על קרונות הרכבת.
עוד נטען כי למרות שהנתבעות מודעות לתקלה מזה זמן רב, הן לא פעלו לתיקונה והמשיכו לגבות לשווא מהנוסעים ומבלי לבצע פעולות כלשהן על מנת להביא את דבר קיומה של התקלה לידיעת ציבור הנוסעים, שהמשיך בלית-ברירה לשלם עבור הנסיעות, למרות שהיה זכאי להן.
"התנהלות המשיבות מקוממת במיוחד נוכח הטרחה ואובדן הזמן הנדרשים מלקוחותיהם המבקשים לעמוד על זכותם", צוין בכתב התביעה. "במקרים רבים סכום החיוב ביתר הוא נמוך, ומרבית הלקוחות, כך יש להניח, מוותרים מראש על האפשרות לדרוש את התשלום בחזרה". (ת.צ: 15-04-35344).
הודעה שהוציאה אגד תעבורה בעקבות התקלה קובעת כי התקלה תוקנה, וכי בכוונת החברה לפצות את כל הנוסעים. בהודעה צוין כי "תוכנה לאבחון תקלות, שהותקנה במערכת הכרטוס, חשפה כי הגורם לתקלה הוא עדכון גרסה שבוצע לאחרונה בכל מערכות הכרטוס של כלל מפעילי התחבורה הציבורית במרחב ירושלים. עם גילוי מקור התקלה אותחלו כל מערכות הכרטוס באוטובוסים של אגד תעבורה במרחב הבירה, ומאז לא נרשם תיעוד חוזר של התקלה.
"באגד תעבורה נערכים כעת למאמץ של איתור מספרי כרטיסי הרב-קו של נוסעים אשר חויבו פעמיים, על מנת לאפשר לנוסעים לקבל חזרה את כספם. בחברה קוראים לציבור הנוסעים לפנות למוקד שירות הלקוחות *3133 בכל מקרה של חשש לאובדן נסיעת מעבר, על מנת לברר האם ניתן לקבל עבורן פיצוי".
מסיטיפס הרכבת הקלה נמסר: "מדובר בתקלה של חברת אגד תעבורה, שלהבנתנו כבר תוקנה על-ידה. על הנוסעים שנפגעו לפנות לאגד תעבורה לקבל פיצוי".